אב"ד 'יורה דעה' הגאון הגדול הרב שלמה מחפוד שליט"א הציג בפני מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א 'עוף קֵרֵחַ' תוצאה של מחקר ופיתוח ישראלי שנמשך כ-35 שנה ודן עמו בנושא ההלכתי שבדבר

רבי שלמה מחפוד מציג לרבי חיים קנייבסקי את העוף הקירח. צילום עוזי ברק (3)

כמידי שנה, עלה גאב"ד 'יורה דעה' הגאון הגדול הרב שלמה מחפוד שליט"א למעונו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א להתברך בברכת השנים, ולהעלות בפניו את שאלותיו אודות מערכת הכשרות אותה הוא מנהל. תחילה הציג את בנו הג"ר בניהו שליט"א דיין מומחה בב"ד חשובים בארה"ק וסיפר למרן שליט"א כי הוא יד ימינו ועוזר לו בפיקוח הדוק על השחיטה המהודרת שתחת השגחתו.

בפני מרן שר התורה הונחה שאלה עקרונית הקשורה למסורת העופות הנהוגה בידינו דור אחר דור, ולדין "גלודה". על שולחנו של מרן שר התורה הונח תרנגול ייחודי. חי, ונקי מכל פלומת נוצות. הגר"ש מחפוד שליט"א סיפר למרן שליט"א ש"עוף קֵרֵחַ זה", הוא תוצאה של מחקר ופיתוח ישראלי שנמשך כ-35 שנה על ידי פרופסור אביגדור כהנר מהפקולטה לחקלאות ברחובות.

מדובר בעוף מזן "ניו המפשייר", והמיוחד בזן זה, שצוואר שלו נקי מנוצות, וצבעו אדמוני. אותו פרופסור הצליח בסופו של תהליך להעלים את נוצותיו לא רק בצווארו, אלא גם משאר גופו. בתהליך המחקר, עלה בידו לסלק את קשקשי הרגליים שהם בתי הנוצה, ולאחר מכן הוא נחל הצלחה גם בהבלעת נקודות השומן המסמנות את מיקום הנוצות.

רבי שלמה מחפוד מציג לרבי חיים קנייבסקי את העוף הקירח. צילום עוזי ברק (5)

למעשה: בזן העופות בעלי הצוואר האדמוני, דנו הפוסקים בליטא לפני כמאה שנים והתירוהו מדין "מסורת", וכפי עדותו של הגר"ש מחפוד שליט"א שהוא היה מצוי במשחטות. העוף בנידון דידן הוא תולדה ישירה מאותו עוף שהתירוהו, אך ללא מעורבות יד אדם שמנטרלת את הנוצות. אלא, שלאחרונה ישנה דרישה מצד בעלי הלולים להכניס את פרי פיתוחו של פרופסור אביגדור כהנר לתהליך של גידול ושחיטה. עיקר טענתם הייתה, שעוף זה הינו חסין למחלות הגורמות לטרפות בריאות ובגידים, לבד מעמידותו בחום הקיץ הלוהט.

ואכן: כשהגר"ש מחפוד שליט"א, שחט וניתח עוף זה על חלקיו וגידיו וערך בו בדיקות מקיפות, התברר כי איכותו גבוהה מאד ויש סיכוי רב שחוסנו יתגבר על מחלות הריאות והגידים, דבר שנותן לו הידורים הלכתיים מסויימים ביחס לעופות המצויים כיום.

אולם התלבטותו של הגר"ש מחפוד שליט"א הייתה בשתי שאלות מרכזיות:
א. האם אין איסור "גלודה" חל על עוף זה, או שמא דווקא בנקלף עורו אמרינן "גלודה".
ב. האם ניתן לסמוך על מסורת אבותיו הקיימת, וגם אם נאמר שכן, האם רשאים אנו לשנות את צורת העוף המסורתי בדמות "עוף שגדל ללא נוצות",

לאחר שהתפלפלו בסוגיא זו, כשהג"ר בניהו שליט"א מציע ראיות לכאן ולכאן, מרן שליט"א פסק: שאין לנו לשנות ממסורת העופות הרגילים בידינו ואין לקבלו עתה, גם אם הוא נראה כעוף רגיל בכל שאר תכונותיו.

צילומים: עוזי ברק

לגלריה נוספת מהביקור החי >>