הפרס ניתן ל-12 מחברים, מתוך 110 ספרים שהוגשו לוועדה הנכבדה • הגרמ"ז איתן נשא דברים בשם מקבלי הפרס, ועמד על חשיבות הפרס לעידוד לומדי התורה

טכס פרס ספרות תורנית תשעו (2)

רבנים, ראשי ישיבות, דיינים, הרב חנוך זייברט ראש העיר, הרב אברהם רובינשטיין מ"מ רה"ע, סגני רה"ע, חברי המועצה וההנהלה, משפחת מייסד העיר בני ברק, אישי ציבור ותושבים רבים השתתפו במעמד חלוקת פרס בני-ברק לספרות תורנית שע"ש מייסד העיר וראש העירייה הראשון, רבי יצחק גרשטנקורן ז"ל, שהתקיים במרכז הפיס הקהילתי שברחוב ירושלים. הטכס נערך במסגרת עצרת הזיכרון למייסד, במלאת חמישים וארבע שנים לפטירתו, והוא מחולק זו השנה ה-34.

הפרס ניתן ל-12 מחברים, מתוך 110 ספרים, על ספרים שחוברו בשלוש השנים האחרונות ולא קיבלו פרס קודם על הספר שהוגש לועדת הפרס. לזוכים הוענקו תעודות הוקרה ושי.

חברי ועדת הפרס הם הגאונים הגדולים: רבי ברוך דב פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז' וחבר מועצת גדולי התורה; רבי מנחם מנדל הכהן שפרן, מגדולי הדיינים וראש ישיבת "נועם התורה"; רבי שלמה בן-שמעון, חבר ביה"ד הרבני הגדול.

מקבלי הפרס לשנה זו (לפי סדר ה-א"ב):

הגאון רבי משה זאב איתן, תושב בני ברק ור"מ בישיבה הגדולה "נתיבות החכמה"- וולפסון שבירושלים, בעבור הספר "זהב טהור" על מסכת מקוואות;
הגאון רבי אליהו ברכה, מחשובי האברכים בבית המדרש לדיינות "ברכת אברהם" ירושלים, על הספר "משנת הגט", שני כרכים, ביאור ובירור הלכות גיטין;
הגאון רבי שלמה דבש, מחשובי האברכים בכולל "בית הלל" שבבני ברק, בעבור הספר "קדשי מזבח", ביאור סוגיות על מסכת זבחים;
הגאון רבי אברהם ישעיהו וולפא, מגדולי תלמידי- החכמים שבירושלים , על הספר "איש הלוי", שני כרכים בפרק חזקת הבתים ובענייני שטרות וגיטי נשים;
הגאון רבי יהושע וינברגר, ר"מ בישיבה הגדולה "עטרת שלמה" שבשדה חמד, בעבור הספר "דעת וסתות" על מסכת נידה;
הגאון רבי שאול יוז'וק, מחשובי האברכים בכולל פוניבז' בני ברק, על הספר "ויטע אשל" על מסכת תמורה, שלושה כרכים;
הגאון רבי אהרון מרדכי זווין, מחשובי האברכים בכולל "בית הלל" שבבני ברק, בעבור ספריו "לב לדעת" על מסכת סוכה ועל מסכת זבחים;
הגאון רבי יצחק מאיר יעבץ, מחשובי האברכים בכולל פוניבז' בני ברק, בעבור הספר "אור ליהודה" על מסכת יבמות;
הגאון רבי פנחס מנחם ליפשיץ, מחשובי האברכים בכולל חושן משפט של חסידי קרלין, "בית אולפנא דרבנו יוחנן" ירושלים, על הספר "הצ'יק בהלכה" ודיני אשראי ועסקי בנק, שני כרכים;
הגאון רבי אלחנן מילר, מחשובי האברכים בבני ברק, בעבור הספר "שערי המועדים", חידושים, מאמרים והלכות על מועדים, שני חלקים;
הגאון רבי שלמה אליעזר פרסר, ראש כולל אברכים "בית אבא" בקריית ספר על הספר "שלמי אליעזר", ביאורים וחידושים על מסכת מקוואות;
הגאון רבי ישראל מאיר קצנלבוגן, מחשובי האברכים בכולל "נחלת איש" שע"י בית-המדרש טהרות בירושלים, בעבור הספר "אור יקרות", חידושים וביאורים בסוגיות מוקצה, שני חלקים.

טכס פרס ספרות תורנית תשעו (4)

הגאון רבי ברוך דב פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז' שהביא את דבר ועדת הפרס, הדגיש כי לועדה הוגשו 110 ספרים תורניים מעולים, עובדה המוכיחה את מרכזיותו של הפרס בעולם התורני. הוא הוסיף, כי רבי יצחק גרשטנקורן ז"ל היה לא רק בונה עיר ואם בישראל, אלא גם איש תורה ואמונה למופת, ואכן, זכה שלמרות שחלפו 54 שנים מיום פטירתו, מארגנים מידי שנה עצרת זיכרון וטכס לחלוקת פרס כה מכובד לספרות תורנית לזכרו ולעילוי נשמתו.

הרב חנוך זייברט, ראש העיר, עמד על המעמד המרכזי בעולם התורה לו זכה הפרס במשך שנות קיומו, כראוי לפרס שניתן בעיר של תורה וחסידות כבני-ברק. הוא הוסיף, כי רבי יצחק גרשטנקורן ז"ל בנה את בני-ברק, המטרופולין הגדול לתורה ולחסידות, בתמצית ליבו, בכל נימי נפשו ובעוז רוחו, ולא עשה אף מעשה משמעותי בעיר בלא להיוועץ בגדולי התורה והחסידות, ועל-כן הבניין המפואר שהקים מוסיף כל העת לפרוח ולשגשג. במסגרת זו, בישר הרב חנוך זייברט, ראש העיר על תכניות לבינוי 1500 יחידות דיור בצפון העיר, וזאת כמענה לחוסר קרקעות לדירות מגורים.

הרב אברהם רובינשטיין, מ"מ רה"ע הדגיש בדבריו, כי מדובר בשילוב יחודי בין עצרת הזיכרון לרבי יצחק גרשטנקורן ז"ל, מייסד העיר לבין מעמד פרס בני ברק לספרות תורנית שעל-שמו, שכן לרבי יצחק שעמל ויגע כה רבות לבניינה של העיר בני ברק ישנן זכויות כה גדולות בבנייתם של מוסדות התורה והחסידות המפוארים והמפארים את שמה של העיר בכל פינות העולם היהודי.

טכס פרס ספרות תורנית תשעו (1)

בשם מקבלי הפרס נשא דברים הרה"ג רבי משה זאב איתן, ר"מ בישיבה הגדולה "נתיבות החכמה"- וולפסון, שעמד על חשיבות הפרס כגורם מדרבן למחברי ספרים, למרות שעיקר החידושים וכתיבת הספרים נעשים כדי ללמוד וללמד, ואת דבר גדולי הדורות על חובת מי שמסוגל לחבר ספרים לנהוג בדרך זו, ועמד על חשיבות הפרס לעידוד לומדי התורה, כנאה וכיאה לעיר כבני-ברק.

את דבר משפחת מייסד העיר הביא נינו הרה"ג רבי יצחק יוד, שציין, כי סבו, מלבד היותו איש חזון ומעש מופלא, היה גם מחבר ספרים תורניים ידועים ואוהב תורה בכל נימי ליבו ונפשו, וכך השתדל גם להוריש אהבה זו לבניו ולנכדיו ואת היותו מקובל על כל גדולי הדור כאיש של תורה ועשיה ואיש של אמת.

המעמד נפתח בדבריו של אברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה שציין כי היו בארצנו ובתפוצות הגולה אישים תורניים או ציבוריים, עתירי ידע ומעש, אך בחלוף השנים שמם וזכרם נגוסו בשיני הזמן, ולעומת זאת זכרו ושמו של רבי יצחק גרשטנקורן ז"ל ידועים לא רק לתושבי העיר מאותה תקופה, אלא אף לבני התשחורת והצעירים, בשל מסירותו ועוז-רוחו להקמת עיר התורה והחסידות .

טכס פרס ספרות תורנית תשעו (3)

בין מקבלי הפרס בשנות קיומו היו עשרות רבות של גדולי הרבנים, ראשי הישיבות והדיינים, ובהם הגאונים רבי יצחק קוליץ, רבה של ירושלים; רבי שלמה עמר ורבי אליהו בקשי-דורון, הרבנים הראשיים; רבי יצחק פלקסר, מראשי ישיבת "שפת-אמת"; רבי אברהם דוד רוזנטל, ראב"ד בירושלים; רבי שמחה זיסל ברוידא זצ"ל, ראש ישיבת חברון כנסת-ישראל; רבי ברוך שמעון דיסקין זצ"ל, רבי שמואל דויטש ורבי אברהם ארלנגר יבלח"א, ראשי ישיבת "קול-תורה"; רבי ברוך רקובר זצ"ל, אב"ד בחיפה; רבי דוד כהן, ראש ישיבת חברון; רבי מאיר יעקב שטרן ורבי משה שאול קליין, חברים בבית-דינו של מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר; רבי שמואל יעקב בורנשטיין, ראש ישיבת "קריית-מלך"; רבי נתן צבי זוכובסקי, מראשי ישיבת "גאון יעקב"; רבי חיים ואלקין, מנהלה הרוחני של ישיבת "עטרת ישראל"; רבי רפאל פרצוביץ, מראשי ישיבת מיר; רבי יונתן שרגא דומב, מנהלה הרוחני של ישיבת "בית-מאיר" ועוד רבים אחרים.

בחלק האמנותי הופיעו החזן המפורסם רבי חיים אליעזר הרשטיק, הזמר הנודע ר' ישראל אדלר, בליווי האורגניסט הידוע יענקי רובין.