הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר רבה של ירושלים הוזמן כאורח כבוד בנמל אשדוד. הביקור החל בשעות הבוקר כשבפתח הנמל קיבלו את פניו יו"ר ועד העובדים ר' אבינועם שושן ופמליתו. משם פנו לאולם המבקרים, שם התאספו עובדים רבים שהגיעו לשמוע דברי חיזוק ולהתברך לקראת חג החנוכה הקרב.
תוך זמן קצר האולם התמלא עד אפס מקום, כך שעובדים רבים צבאו על הפתח ועל מדרגות הכניסה.
הגר"ש עמאר ציין לברכה את העובדים העושים את מלאכתם במסירות רבה בנמל שהוא הגדול ביותר בכל המזרח התיכון, ובזה שהם קובעים זמן ללימוד תורה ותפילה בהפסקות, הם בעצם כעין מזוזה הנמצאים בפתחה של ארץ ישראל בכיוון הים.
בדבריו נתן דגש על שמירת השבת בנמל אשדוד ואמר: "אם בנמל שומרים שבת, אז בכל הארץ ישמרו שבת, בזה שאתם שומרים שבת, זה משפיע ויקר בעיני ד' מאוד מאוד, אשריכם ואשרי חלקכם, אי אפשר לתאר כמה שמחה אתם עושים לפני הקב"ה, וכמה נחת רוח, ותאמינו לי שגם אם היינו מקריבים אלף קורבנות, זה לא יעשה נחת רוח כמו השבת שאתם שומרים כאן בנמל, זה מעלה גדולה עד מאוד".
(צילומים: משה לוי)
עוד הרחיב על מעלת עונג השבת ותפילות השבת המאחדת את המשפחה היהודית, ואמר, "ומכאן תראו ישועה לעולם שכולו שבת ע"י ביאת המשיח שיתגלה במהרה בימינו. הראשון לציון פנה לעובדים, אני מבקש ממכם תמשיכו להשתתף בשיעורי תורה וה' יושיע אותכם וישלח את ברכתו הטוב, אתם וכל חיילי ישראל וכוחות הבטחון ויאבד כל הקמים עלינו לרעה וכל האויבים הללו, חרבם תבוא בליבם ובזכות שמירת השבת נזכה לביאת המשיח במהרה".
קרא עוד:
[postim]
בסיום ערך תפילת מיוחדת להצלחת עם ישראל עקב המצב, פרקי תהילים ותפילת הרש"ש כשכל המשתתפים נעמדו על רגליהם ואמרו אחרי הגר"ש עמאר פסוק בפסוק, רבים מבין העובדים הניחו את ידיהם על ראשם ככיפה וקבלו על עצמם עול מלכות שמים באמירת שמע ישראל וה' הוא האלוקים, תוך כדי שמעיניהם זלגו דמעות.
לאחר התפילה ערך ברכת 'מי שבירך' לכל עובדי הנמל ומשפחותיהם ולכל עם ישראל כשהציבור ניגש להתברך מהרב האורח הגר"ש עמאר תוך כדי שליווהו עד צאתו, בדרכו, עצרו נהגי המשאיות מובילי המטענים לאניות, ירדו מרכבי המשא ומיד נגשו לבקש את ברכתו.
משם המשיך הראשון לציון הגר"ש עמאר למסור שיעור בעיון לאברכי הכולל "הדרת יוסף" הלומדים בבית המדרש בראשותו של הרה"ג רבי שלמה פרץ שם מסר שיעור בנושא ברכת הקידושין בדעת הרמב"ם והפוסקים אי הוי ברכת המצוות או ברכת השבח.
במלך השיעור עמד על יסוד מנהגי מרוקו שיש להם מקור ושורשים עתיקים עד מאוד עוד מימות שלמה המלך וכך מוכיח זאת הגאון רבי יעקב טולידנו זצ"ל והביא בשם הגאון היעב"ץ רבי יעקב אבן צור כתב ש"אפילו אלף פוסקים חולקים על מרן (הבית יוסף), אין לנו אלא מרן הבית יוסף" כך שבמרוקו הלכו ברוב הגדול כדעת מרן הבית יוסף וכך גם בעל האור החיים הק' ולא כמו כאלו האומרים שבמרוקו הלכו כדעת הרמ"א שזה לא נכון כלל.
עוד עמד בדבריו על חשיבות אמירת הברכות בכוונה ובנחת כמו ברכת המזון שהיא מדאורייתא וצריך מאוד להשתדל לאומרה מתוך ברכון או סידור בקול, מילה במילה ושלא יהי' ח"ו בגדר חילול ד' שלא יודעים להודות על כל טוב החסד והרחמים שאנו מקבלים, כך גם בתפילה ובברכת 'אשר יצר' לברך בנחת ובמתינות ולא ילך אנה ואנה, והבא להיטהר מסייעין אותו.
לסיום פנה לאברכים ואמר, שכאן בכולל בנמל זה כמו שער השמים שער ארץ ישראל זה משפיע על כל הארץ, העובדים משפיעים ברכה וטובה על מכוניות, ברזל ועוד ועוד, אבל אתם משפיעים בשפע עליון, דבר ד' בלימוד התורה, תעשו את זה בכל הכח וכאן צריך יותר להיזהר שלא להתבטל, כי תורתכם משפיע מכאן על כל ארץ ישראל וסיים בברכה מיוחדת לראש הכולל הרה"ג ר' שלמה פרץ ולכל אברכי הכולל שימשיכו להרחיב את גבולות התורה ולהגדיל תורה ולהאדירה.
