בישיבת באר התלמוד בירושלים התקיים עצרת מספד גדולה לע"נ מרן זצוק"ל בהשתתפות כל בני הישיבה ובוגריה וקהל רב ובהשתתפות בנו הגדול ר' משה שטיינמן שליט"א מראשי ישיבת עטרת שלמה אריה. בעצרת נישאו הספדים על ידי רה"י הגאון הגדול רבי יהודה כהן שליט"א, הגר"ד כהן שליט"א ר"י חברון, הגר"א יצחק ברזל שליט"א מראשי ישיבת מיר ברכפלד, ונכדו חביבו הרב שרגא ברלין שליט"א.
העצרת נפתחה ע"י רה"י הגר"י כהן שליט"א תחילה פתח בקול נהי "ציון במרר תבכה ויקירי ירושלים ובאר התלמוד תתן קולה ווי להאי שופרא דבלי בעפרא ווי לארעא דישראל דחסרא גברא רבה ויקירא ראש גולת אריאל – ענותן כהלל אין גומרים עליו ההלל. רב רבנן איש האשכולות – יקר ופאר המידות הנעלות מרביץ תורה לעדרים – ראש ישיבה למאות ואלפים מרן הגאון הצדיק חסידא קדישא ופירשא רבינו אהרון יהדה לייב שטיינמן זצוק"ל לחיי העולם הבא."
לאחר מכן עמד על שאיפותיו הכבירות של מרן רה"י זצוק"ל כפי שסיפרו ב"ב שפעם אחת הגיע יהודי בן גילו וביקש בכל תוקף שיכניסו אותו למרן, וכשהתעניינו מדוע מבקש זאת סיפר שבמלחמת העולם הראשונה ראה כיצד מרן לומד בחירוף נפש וכששאלו מהי מטרתו ענה לו בזה"ל "אני רוצה להיות מרכבה לשכינה" זה היה מרן רה"י זצוק"ל.
ומתוך שאלו היו שאיפותיו ייקר את הזמן באופן מופלא כפי שהיה ידוע בשיחותיו היה ממעט ככל האפשר מקסימום 10 ד' רק בישיבה אחת הוא חרג, וזו ישיבת באר התלמוד שדיבר במשך 25 ד' על חיזוק בלימוד התורה וקבלת שבת מוקדם (השיחה הובאה במלואה בכאיל תערוג). וכן כתב בצוואתו המופלאה שיקברוהו תוך 6 שעות לפטירתו מאחר שידע שירצו רבים ללוותו ויגרם חלילה ביטול תורה ניסה למנוע זאת בבקשה זו.
כאן סיפר רה"י סיפור מבהיל על הח"ח שכאשר חלה הגרנ"ט ורצו תלמדיו לעשות משהו מיוחד לרפואתו ונתכנסו יחד והסכימו שכל אחד מהם יקדיש איזה זמן מימי חייו עבור רבו אחר שכל אחד נתן חלקו נעכנסו לרבנו הח"ח ושאלוהו כמה זמן מסכים הוא למסור עבור הגרנ"ט הח"ח חשב הרבה ולבסוף אמרשמסכים למסור עבורו רגע אחד, התלמידים בשומעם דבר זה התעוררו ללמוד מהו ערך כל רגע ורגע מחיי האדם.
עוד הדגיש כיצד היה נראה תחילת יומו של מרן שהיה בהתגברות מיוחדת כל ימיו זקן כנער, ותפילתו כמונה מעות. תמיד למול עיניו דבריו הנוראיים של בעל היערות דבש "ובדוק ומנוסה אם יתפלל אדם שחרית וק:"ש בכוונה שבו ביום יזכה לדבר מצווה וכו' ואין צ"ל שבו ביום יצליח בתורה ומצווה גוררת מצווה וכן להיפך אוי לי על שברי בעת שאיני מץתפלל בכוונה כראוי כל היום אין שמועתי בתורה מכוונת וקרעים אלביש וכו' עיין שם בדבריו הנוראים.
עוד הזכיר רה"י שרבינו מרן זצוק"ל ליווה את הישיבה מאז הקמתה על כל צעד ושעל היו ואף היו מתייעצים עימו על כל דבר קטן כגדול. כזכור לפני כשנה וחצי נפתח סניף לישיבה בנתיבות ובאופן פלאי הישיבה הצליחה ותוך זמן קצר שמה הולך לפניה, והכל בזכות ברכתו של רבינו הגדול זצוק"ל שבירך ועודד את ראשי הישיבה והבחורים ואף הוסיף ואמר שהקמת מקום תורה לבני עדות המזרח בדרום זהו דבר הכרחי של ממש ובירכם שיזכו להגדיל תורה ולהאדירה.
הגר"א יצחק ברזל שליט"א מראשי ישיבת מיר ברכפלד פתח את הספדו במה שידוע כאשר נפטר יהושוע בן נון געש ההר על עמ"י להרגם לפי שלא הספידוהו כראוי, ומה הספידהו? בתמנת חרס דהיינו שחרטו על מצבתו דמות חמה דהיינו שכאן נטמן אדם שהעמיד חמה . וצ"ב א"כ מדוע הוי הספד שלא כראוי וכי יש שבח גדול מזה? אך נראה שכשמספידים צריכים לומר נקודות שאפשר לקחת מהם אלינו, ולהעמיד חמה זה דבר שלא מהשגתנו והיה להם להספידו ולחרוט על מצבתו דמות של סטנדר וכדו' כדי שיכולו ללמוד ולקחת מדרכיו. רבינו זצ"ל אפשר לדבר על פרישותו מהעוה"ז אך דברים אלו אינם מהשגתנו ולפיכך צריכים לדבר על נושא שנוכל לקחת אותו איתנו.
יש מצוות עשה ויש מצות לא תעשה ונח' בזה הראשונים מי יותר חמור? ונראה דאדם שאינו מקיים מצות עשה פירושו שחסר לו ביהודי חסר לו בנשמה והוי כאדם שמשותק לו אבר כל שהוא רח"ל אך אדם שעובר על לא תעשה פירוש שהתלכלך בעבירה אך זה יותר קל כי אפשר לנקות את העבירה כמו אדם שיש לו מחלה שע"י תרופה נרפא ממחלתו. ולאחר שהתבאר מהו מצוה צריך לבאר מהו הגדר בעשיית המצוה כ' בפס' "וכי תשגו ולא תעשו את כל המצוות" כ' הראשונים (יעוי' בספורנו) שכ' שאדם שעובד עבודה זרה כעובר על כל המצוות והביאור בזה דמלבד מעשה המצות צריך גם כוונה לשם המצוה שלה ואם לא מכוין לשם המצוה ממילא חסר במצוה ומשו"ה עובד עבודה זרה כעובר על כל התורה כולה כי חסר לו במצוות מפני שאינו עושה לשם המצוה וזהו שאמר הכתוב "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם" שאין חילוק בין חייבי עשה למומר משום שכשאדם עושה המצוה לשם המצווה שלה ממילא הוא בונה בו את היהודי שבו וזה ראינו אצל רבינו זצוק"ל שבכל פעם שעשה מצוה ראה בעיניו את הקב"ה, את המצווה על כך וממילא זכה להיות אדם שלם ונזכה כולנו לעשות הרבה מצוות עם הכוונה הראויה לכך אמן.
הגר"ד כהן שליט"א ראש ישיבת חברון, הספידו ואמר שמרן רה"י זצוק"ל זכה להיות מעתיק השמועה לכלל ישראל מחמת שהמית עצמו באוהלה של תורה מנעוריו ממש וכמ"ש ברש"י על המשנה באבות משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וביאר רש"י שיהושע היה ראוי להיות מעתיק השמועה לפי שהמית עצמו באוהלה של תורה, יהושע – נער לא ימיש. הק' הנצי"ב והרי אותו הזמן היה בן עו הזה ? וביאר דמאז שהיה נער לא ימיש.
וזו הנקודה אשר סבבה סביב ציר חייו של מרן זצוק"ל שהיה פרוש לגמרי בתאוות העוה"ז והמית עצמו כפשוטו ממש עד יומו האחרון על התוה"ק וקיים שתי הנקודות שכל גופי תורה תלויי בה וכמ"ש בגר"א באגדות רבב"ח א. "בכל דרכיך דעהו" שכל מעשיו לש"ש בלבד לעבודת השי"ת שמרגיש שליח של הקב"ה בעוה"ז. ב. "ואהבת לרעך כמוך" שלא לפגוע באף יהודי ושומע ומאזין לצרת כואו"א, המשותף ביניהם שהרגיש שאינו ברשות עצמו ואינו נברא לעצמו אלא לאחרים.
הרב הגאון ר' שרגא ברלין שליט"א נכד מרן זצוק"ל סיפר על מידת האמת של רבינו, רבינו היה בבחינת שונא את השקר ואוהב את האמת, תמיד היה אומר לא רק לא לשקר אלא צריך להגיד את האמת.
פעם הגעתי לבני ברק לצורך שמחה משפחתית ודך אגב נכנסתי למרן זצוק"ל ואמרתי לו שהגעתי לבקר את סבא, מרן הסתכל בעיניים בורקות ואמר, "הגעת לבקר אותי" ?? ואז חזרתי בי ואמרתי שהגעתי לשמחה משפחתית ודרך אגב קפצתי לבקר את מרן זצ"ל, ואז אמר לי את היסוד הנ"ל "לא רק שאסור לשקר אלא צריך להגיד את האמת" !!
עוד סיפר שפעם חזר מהחיידר ומרן שאלו האם למדת טוב היום? וכדרכם של ילדים השבתי שכן, ומרן שאלני א"כ מה למדת?? פה כבר הסתבכתי, ואמרתי את מה שלמדתי אתמול, ואז מרן שאל והרי את זה למדת אתמול מה לא התקדמת בלימוד? עשיתם חזרה על הלימוד? ואז מרן הרים את גבותיו ואמר לא היה עדיף להגיד שהתבטלת, עכשיו אני יודע שגם התבטלת וגם שיקרת!!
יצויין שבסיום העצרת נאמר קדיש ע"י בנו של מרן זצוק"ל הגאון הגדול ר' משה שטיינמן שליט"א מראשי ישיבת עטרת שלמה אריה, ולאחר העצרת ניכר חיזוק עצום ע"פ הבחורים שגילו עוד טפח בחיי מרן זצוק"ל.
עוד יצויין שרה"י הגאון הגדול הרב חנוך כהן שליט"א הכריז שלע"נ של מרן זצוק"ל ייחל חיזוק משמעותי סדר ג' של ליל שישי אשר כידוע שקיים בו רפיון גדול בעולם הישיבות. והסדר יהיה ג' שעות ברציפות משעה 8:30 עד 11:30 לעילוי נשמתו הטהורה של רבינו הגדול זצוקלל"ה.
