צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

דו"ח ועדת הקורונה: מדיניות בדיקות לקויה, כשל בקבלת החלטות, הסגר שגוי

במסמך מסקנות הביניים של הוועדה נכתב כי "הציבור החרדי נפגע בצדק ממה שנראה בעיניו כהצגתו כ"מרעילי בארות" בתקשורת הכללית; יש להקדיש מחשבה ומאמצים להסברה הראויה של המצב העתידי, כדי למנוע פצעים שיהיה קשה לאחות אחר כך"

הוועדה להתמודדות עם נגיף הקורונה הציגה היום (שלישי) את מסקנותיה על התמודדות המדינה במשבר עד כה. במסקנות הביניים תמכו היו"ר ח"כ עפר שלח, וחברי הכנסת יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם), מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), אנטאנס שחאדה, ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת), יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו). ח"כ משה אבוטבול (ש"ס) נמנע. בין היתר קבעו החברים כי שהם התרשמו לרעה מרמת איסוף וניתוח הנתונים הנוגעים לקורונה, כפי שהוצגה לה על ידי הדוברים השונים.

התרשמות הוועדה היא שחלק משמעותי מהמדיניות גובש על פי החוסרים במערכת: "קשה לדעת אם ההתנגדות לביצוע בדיקות המוניות נבעה מתורה סדורה או מהעובדה הפשוטה שפשוט לא היו ערכות בדיקה במספר מספיק או מוכנות מספקת של מעבדות; ההצהרות הסותרות ביחס ליעילות השימוש במסכות תואמות גם הן את העובדה שרק בסוף מרץ היו בישראל מסיכות במספר מספיק".

"החלטות מדיניות כבדות משקל התקבלו בפורום מצומצם, שכלל פרט לראש הממשלה את מנכ"לי משרד הבריאות ולאחר זמן גם את מנכ"ל משרד האוצר. חברי הוועדה סבורים כי עצם התפיסה הזו מעידה על כשל מחשבתי וארגוני. למל"ל אין כלים ארגוניים עדיפים של שום מטה אחר, אפילו לא מטה שיוקם באופן ארעי למשימה הספציפית של התמודדות עם משבר הקורונה. ודרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, החלטות מהירות תוך כדי תנועה".

"למרות זמן ההתראה הלא קצר וקיומן של מערכות חירום מוכרות בתוך משר הביטחון (רח"ל, מל"ח ועוד), לא הוקם טרם הגעת המגיפה לכאן מטה דומה. לא מונה אופרטור שיתפקד כ"רמטכ"ל" האירוע, מתחת לדרג המדיני ובראש שולחן שסביבו יושבים נציגי מערכות הבריאות, הרכש, ביטחון הפנים, ההסברה ועוד. לא הוקם גם "קבינט קורונה" בממשלה, בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות השרים הרלבנטיים – כדוגמת הקבינט המדיני-בטחוני הפועל בשיגרה ובחירום כדרג העל לקבלת החלטות".

המלצות

חברי הועדה ממליצים כי "יש להקים בהקדם גוף אופרטיבי-ניהולי לניהול משברים לאומיים. בראש גוף זה יעמוד איש בעל ניסיון בניהול מערכות ציבוריות גדולות, שיוביל שולחן ובו נציגים מכל המערכות שהמשבר משפיע עליהן, בדומה לשולחן המטכ"ל. גוף זה יוביל הן את קבלת ההחלטות היומיומית והן את החשיבה קדימה, באמצעות צוות המקביל לתפקידו לאגף התכנון בצה"ל. יש לגייס מערכים צבאיים כמו דובר צה"ל ופיקוד העורף, כמו גם יועצי תקשורת חיצוניים".

על משרד הבריאות

בדו"ח הביניים נכתב כי "מנכ"ל משרד הבריאות הודה בהופעתו בוועדה כי מה-20.1 (היום בו הכריזה סין על ההתפרצות של הווירוס כמצב חירום) ועד ל-26.3, היום בו הופיע לפנינו, כמעט שלא נוספו מכונות הנשמה. מנכ"ל משרד הבריאות לא ידע, בהופעתו בוועדה, לתת הערכה כלשהי לגבי קצב התפשטות המחלה והפרמטר העיקרי שלה, מספר החולים שיזדקקו להנשמה".

"בתחום מכונות ההנשמה נמסרו לוועדה נתונים סותרים, אך התמונה הברורה היא שמאז ה-20.1 עלה מספר מכונות ההנשמה בישראל בשיעור נמוך, הרחוק ממה שנזדקק לו בתרחישים מחמירים. מדיוני הוועדה ומשיחות לא רשמיות עולה כי ההתמקדות במספרן של מכונות ההנשמה מטעה. ליכולת להנשים חולה יש מרכיבים נוספים, ובהם צוותים המוכשרים לעשות זאת, או מערכות חמצן היכולות לשאת במעמסה".

"למדה הוועדה למורת רוחה לפחות במוסד רפואי אחד, ששמו לא נמסר, התבקשו מנהלי מחלקות לייצר רשימות של אנשי צוות שאפשר יהיה לפטר עם תום המשבר. רופאים ואחיות שהוכנסו לבידוד למדו שימי הבידוד ייחשבו להם כימי מחלה והם לא יקבלו עליהם שכר רגיל, למרות שעל פי כל הגיון אין הבדל בינם לבין חיילים שנפגעו במהלך שירותם".

הציבור החרדי, בדגש על בני ברק

לטענת חברי הוועדה, "הציבור החרדי הוא קהילה מובחנת בחברה הישראלית, שאורחות חייה מוכרים היטב – בוודאי במשרד הבריאות, שהנציג הבכיר של היהדות החרדית במערכת הפוליטית עומד בראשו. למרות זאת, לקתה קבלת ההחלטות ביחס לציבור זה בעיוורון והזנחה. כמה דוגמאות: למרות סכנת ההידבקות ההמונית, לא יצאו הנחיות למניעת התקהלות המונית קודם לפורים (דבר שהשפיע על כלל האוכלוסייה, אבל ביתר שאת על החברה החרדית); האיסור על תפילה בבתי כנסת ורחצה במיקוואות איחרו גם הם להגיע. התוצאה הקשה מוכרת כיום לכל".

"נכון ל-2.4, כל חולה קורונה שביעי בישראל היה מבני ברק – למעלה מאלף מתוך כ-7000 חולים מאומתים. כל נבדק שלישי בעיר נמצא חולה. בני ברק מובילה בפער גדול בשיעור החולים לנפש בישובים גדולים (מעל ל-50 אלף איש) עם נתון של 50 חולים מאומתים לכל 10,000 איש (שניה לה מודיעין עילית, גם היא ישוב חרדי, עם 12). כל שבעת הישובים המובילים במספר החולים החדשים שהתגלו בשבוע האחרון של מרץ הם ישובים חרדיים".

"בשבוע לכך יש להוסיף את תנאי החיים הייחודיים לציבור החרדי, את השפעתו הצפויה של חג הפסח, ומנגד את הקושי לבודד את בני ברק באופן הרמטי, כפי שנעשה למשל בכפר VO שבאיטליה: מדובר בעיר של 200 אלף נפש, שהגבול הפיסי שלה עם שכנותיה – שאוכלוסייתן עולה על מיליון נפש – הוא שלט רחוב".

"בדיון הוועדה עלה כי החלטות שונות שכבר התקבלו, כמו למשל, לפנות 4400 קשישים בני למעלה מ-80 מהעיר, בוטלו לאחר מכן לאור קושי ביישום. כך גם הניסיון להוציא חולים מן העיר. הוועדה ערים לכך שקיימים הבדלים תרבותיים שיש להתחשב בהם, אבל מעירים כי שינוי מדיניות זה מרחיק אותנו ממציאת פיתרון כולל וחתירה אליו. למעשה, התרשמות הוועדה היא שפרט למאבק סיזיפי וראוי לשבח לכשעצמו על כל חולה וזקוק לבידוד, והפעלת מאמצי רווחה אדירים בעזרת צה"ל והמשטרה, אין כרגע למערכת שום תכנית אין מונעים את הפיכתה של בני ברק לספינת קורונה ענקית".

"הערתו של שר הפנים ביחס לשכונות החרדיות בירושלים, שבחלקן יש לטענתו יותר חולים לנפש מאשר בבני ברק, ומספרי החולים החדשים בישובים חרדיים אחרים, כמו אלעד ומודיעין עילית (ששיעור החולים המאומתים החדשים לנפש בראשית אפריל היה גבוה בה מבבני ברק), מחריפה את הצורך בחשיבה מערכתית על התמודדות עם הקורונה בישובים אלה".

"בני ברק צריכה לעמוד במרכזו של מאמץ לאומי, מרוכז על ידי פרוייקטור מיוחד בדרג האופרטיבי העליון שיעמוד בקשר רציף עם גורמי העיריה. יש לשים לב גם לאספקטים חברתיים ותקשורתיים של המצב, שבו חלקים מסויימים בחברה הישראלית יחזרו לחיים תקינים ככל האפשר, בעוד האוכלוסייה החרדית סגורה ונתמכת על ידי סיוע צבאי. הציבור החרדי נפגע בצדק ממה שנראה בעיניו כהצגתו כ"מרעילי בארות" בתקשורת הכללית; יש להקדיש מחשבה ומאמצים להסברה הראויה של המצב העתידי, כדי למנוע פצעים שיהיה קשה לאחות אחר כך", לשון הדו"ח

2 תגובות

עופר,
אתה אפס מאופס

סוף סוף מישהו אומר
את מה שאנו התושבים מרגישים

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן