הוועדה לנושא נגיף הקורונה בראשות ח"כ עפר שלח קיימה היום (חמישי) דיון על סוגיית הבדיקות. פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אמר בדיון כי "2 מטרות לביצוע הבדיקות- לאתר חולים – 70% מהבדיקות, וניטור- קבלת תמונת מצב אפידמיולוגית- 30% מהבדיקות. נכון להיום אובחנו בישראל 12,591 חולים. לגבי כמות הבדיקות – צריך להתייחס לבדיקות כאל משאב לאומי ולהקצות אותן למקומות בהם הן יהיו אפקטיביות".
"בניגוד למה שמקובל היה לחשוב, אנחנו כן חושבים שצריך כמה שיותר בדיקות. כרגע עומדים על קצב של כ-11 אלף בדיקות ליום. האתגר הוא של יעילות מול כמות. הבדיקות מתבצעות ב-32 מעבדות בארץ לכל מעבדה יש מכשור שונה ומערכות מידע שונות. לוקח 24 שעות מרגע קבלת הדגימה ועד שיש תוצאה".
"הפערים המרכזיים שמעכבים את היידוע לחולה הוא הזמן שלוקח מרגע שהחולה מתקשר ועד שמגיעים אליו לבדוק. אנחנו מקצרים את זה יחסית דרך מד"א. הפער השני הוא מרגע שתשובת המעבדה מתקבלת ועד שמקבלים איתות ממשרד הבריאות שיש תוצאה. במרבית המקרים יש תשובה תוך 48 שעות אך לעיתים יותר עקב עניינים מחשוביים".
היו"ר ח"כ שלח הגיב לדבריו: "מה שאתה אומר לנו הוא שכשיש תשובה של המעבדה לוקח 48 שעות עד שהיא מגיעה אליכם. נאמר כבר שמערכות קופות החולים עושות אלפי אם לא עשרות אלפי בדיקות דם בשגרה ומתקבלות חלק מהתוצאות באותו יום, איפה בכל השרשרת שהצגת נמצא הפקק הכי בעייתי, מה אפשר לפתור ומתי? אולי הפתרון הוא דרך קופות החולים".
פרופ' גרוטו השיב: "דווקא בדיר אל אסד הייתה בעיה שתוצאות הבדיקות מקופות החולים לא הגיעו בזמן. מרגע ההידבקות ועד שאדם מפתח מחלה יש 5 ימים שאנחנו לא יודעים שאדם חולה ואת זה לא נוכל לקצר. תוסיף לזה כ-48 שעות זמן ממוצע ותגיע להערכה של 7 ימים לקבלת תשובה".
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) התפרצה לדבריו: "משהו לא נכון בניהול הזה, אולי אתם ריכוזיים מידי, אולי כדאי להעביר את הניהול לידי הקופות חולים?" פרופ' גרוטו הגיב: "אם את רוצה להחליף אותי בתפקיד אז בבקשה, הדברים לא פשוטים, לא לוחצים על כפתור והדברים נפתרים".
פרופ' אלון חן, נשיא מכון וייצמן: "במכון וייצמן יש שני ערוצים מקבילים למאמץ הבדיקות- פרוטוקול לא של משרד הבריאות – המעבדה עובדת לאחר שנפתרו נושאים משפטיים על אחריות וכדומה. התרומה הגדולה היא מעבדה נוספת שהייתה על תקן מחקר ופיתוח ולאחר ביקור של פרופ' סדצקי אתמול המעבדה תאפשר לעשות מספר גדול של בדיקות, ועושה בדיקות על בסיס ריצוף די.אן.אי ויש בזה יתרונות לעומת בדיקות ה-PCR כי זה מאפשר איגום ועל ידי כך ניטור של אוכלוסיות גדולות יותר ושכפול מעבדות דומות בארץ. אך זה לא יקצר את תהליכי הבדיקה הרגילים, ההליך עצמו עדיין ייקח כיממה. אני מקווה שאישור המעבדה הנוספת שתאפשר 20,000-15,000 בדיקות, לא תעבור עיכובים משפטיים שהיו בשבועיים הקודמים".
ח"כ מירב כהן (כחול לבן): "לגבי המוסדות שבהם נמצאים המבוגרים – מהי מכסת הבדיקות שנעשות להם? מה התוכנית ואיך מגיעים לכל המוסדות, איך נעשה התעדוף? כמו כן, מה עם סוגיית העובדים שעוברים ממקום למקום".
פרופ' גרוטו השיב: "לפי הנחיה שלנו עובדים צריכים לעבוד במוסד אחד. ביחס לבדיקות בתי האבות כרגע עומדים על 2,000 וביום ראשון צפויים לעלות ל-3,000 בדיקות לבתי האבות כאשר המטרה המרכזית היא לזהות את המקרים הראשונים ואת העובדים שנדבקו. אנחנו מתעדפים מתן של בדיקות מהירות בבתי האבות, כבר משבוע הבא יהיה מערך יותר אפקטיבי בראשות פרופ' גמזו.
בהתייחסו לשאלתה של ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) על שיכונם של החוזרים מחו"ל במלונות עם חולי קורונה אמר פרופ' גרוטו: "לא מכיר דבר כזה שמועברים למלונות עם חולים – הכוונה להעביר למלונות נפרדים. אם קרה דבר כזה זה לא תקין". ביחס לבדיקות לשבים מחו"ל אמר: "כרגע יותר חשוב לזהות התפרצויות בבתי אבות ויישובים מאשר בקרב השבים מחו"ל. ברגע שנוכל ברור שנעשה גם לשבים מחו"ל".
