ועדת החוץ והביטחון של הכנסת המשיכה הבוקר את דיוניה בהצעת חוק סדר הדין הפלילי סמכויות האכיפה המבקשת לאפשר איכון טלפון סלולרי של מחויבי בידוד לצורך אכיפה של משטרת ישראל, חבר הכנסת אורי מקלב הציג בפני נציגת משטרת ישראל בדיון את חוסר האפקטיביות שקיימת בכלי הזה לאכוף את מפרי הבידוד.
מקלב הסביר כי כרגע אין שום מחויבות בין החולה למכשיר הטלפון אין חיוב להחזיק את המכשיר על החולה כאזיק אלקטרוני ובשל כך כיצד תאכפו את הפרת הבידוד?, החולים לעיתים מעבירים לרשויות מספר טלפון פנוי בבית ולא את זה האישי שלהם או מי שירצה להתחכם עלול להשאיר את הטלפון בבית ויצא, בסופו של דבר ישנם דרכים רבות לעקוף את זה אף האזרח התמים שומר החוק יגיע לעימות עם השוטר.
האינטראקציה בין מפר הבידוד לשוטרים קשה, המשיך להסביר מקלב, מעבר לפגיעה בהפרת הפרטיות של האזרחים אנו מביאים אותם גם לעימות קשה ופוגעני מול השוטרים המקומים, אנחנו יודעים מה התוצאה של מפגשים מהסוג הזה, למתחכמים הוראה הזו לא תוכל לעזור וזה יבוצע רק כנגד אזרחים תמימי דרך שיקלעו למפגש עם השוטר
המשטרה בסופו של דבר תיאלץ לתת דוחות לאזרחים ולא יהיה מנוס לשוטר להיכנס לעימות עם האזרח בעוד האזרח מפר הבידוד בכוונה תחילה מתחכם ומוצא את הדרכים האפשריות החולה תמיד הדרך ושומר החוק יקבל את הדו"ח הסביר מקלב את חששו מפני החוק.
תותך צודק בכל מילה
לא מדוייק: תירוצים מתוחכמים אכן יועילו כמו "הייתי בחנייה של החנות, בסוף לא נכנסתי"
האשמת קרוב משפחה -שאינו חולה קורונה- מאלץ את אותו קרוב משפחה להירשם לבידוד, בעוד משטרת ישראל מבצע ביקורי בית.
איכון טלפוני אינו מדע מדוייקת – והשב"כ יודעים זאת היטב. חפיפה ב-GPS לא מאלץ את האדם להיכנס לבידוד, מאחר וניתן לבדוק את מצלמות האבטחה של שחנויות (וכפי שחוייבו להציבם ע"פ צו בריאות העם).