בתום שלושה ימי דיונים ממושכים על איכוני המשטרה: יו"ר ועדת החוץ והביטחון, רא"ל (במיל') אשכנזי, דרש לצמצם את הפגיעה בפרטיות – ובכוונתו להביא מחר בפני חברי הוועדה נוסח מעודכן שיגביל את השימוש באיכונים וירסן את הפגיעה בפרטיות

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשות ח"כ רא"ל (במיל') גבי אשכנזי, השלימה היום שלושה ימים של ישיבות ממושכות בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) לקריאה שנייה ושלישית, ובכוונתה לקיים מחר את הדיון הסופי בהצעה ולהכניס בה תיקונים רבים לצמצום הפגיעה בפרטיות הציבור.

הצעת החוק עוסקת בעיקרה בהוראת שעה שנועדה להסמיך את המשטרה לקבל, באופן מדגמי, נתוני מיקום של חייבים בבידוד ללא צו בית משפט, לצד הגבלות על השימוש בנתונים כך שישמשו לפיקוח על קיום חובת הבידוד או בהקשר אליה בלבד. כאמור, לאחר דיונים יסודיים וממושכים, בהן קיבלה הוועדה הסברים מנציגי הממשלה ושקלה גם את הערות נציגי הציבור והחברה האזרחית, בכוונתה לקיים מחר הצבעה על נוסח מצומצם. זאת לאחר שהיו"ר אשכנזי וחברי הוועדה ביקשו לצמצם למינימום את הפגיעה בפרטיות של מחויבי הבידוד ודרשו תשובות על תהליך הכניסה לרשימת הבידוד והשימוש באיכונים.

היו"ר אשכנזי דרש להכניס שינויים רבים בהצעת החוק, בהתאם להסתייגויות הרבות שהעלו הוא וחברי הוועדה בדיונים. לפי הצעתו, האיכונים יבוצעו רק על חולים מאומתים שנמצאים בבידוד בית, ולא על כל החייבים בבידוד בית שאינם חולים. כמו כן מוצע כי ההצעה תהייה בתוקף ל-45 יום בלבד, עם אפשרות להארכה של 45 ימים נוספים, במקום 90 ימים שביקשה הממשלה. הוועדה אף דרשה דיווח שבועי, ולא פעם בחודש כפי שהוצע בתחילה, אודות הנתונים והיעילות של הפעלת האיכונים במקרה זה. עוד דרשה הוועדה כי משרד הבריאות יהיה זה שיעביר למשטרה את רשימת המדגם של 500 המבודדים, ולא המשטרה היא שתבחר אותם מרשימת המבודדים. כמו כן נדרשה הממשלה להדק את הפיקוח בנושא אבטחת המידע וכן לקבוע שהמשטרה תעדכן בהודעה את מי שבוצע איכון לטלפון הסלולרי שלו.

לפי נתוני המשטרה, עד היום בוצעו 7228 איכונים לחייבים בבידוד ורק כ-4% אחוז מהם נחשדו בהפרת בידוד ללא הסבר מספק ול-254 מהם ניתנו קנסות. היו"ר אשכנזי התייחס לנתונים ואמר כי מדובר בבדיקה שהיא רק של 20% מחייבי הבידוד הנורמטיביים – שדיווחו על כך בעצמם באתר משרד הבריאות – והמשמעות היא כי ניתן להעריך שרק 1% מהחייבים בבידוד מפרים את ההוראות. הוא קרא לצמצם את הפגיעה בפרטיות של מחויבי הבידוד, והבהיר כי אם לא יהיה ברור לוועדה מי מאשר את רשימת החייבים בבידוד, ומי אחראי עליה, היא לא תאשר את הצעת החוק.

יועמ"ש אגף החקירות של המשטרה, סגן ניצב איה גורצקי, מסרה לוועדה נתונים מקיפים על התהליך שמבצעת המשטרה, והסבירה כי המשטרה מקבלת פעם ביום את רשימת חייבי הבידוד, בה נכללים רק מי שנרשמו באתר משרד הבריאות. היא ציינה כי יש קושי בכך שבודקים לכאורה רק אזרחים שומרי חוק צייתנים, ואמרה כי מי שלא נרשם באתר משרד הבריאות מפוקח בדרך אחרת. לדבריה, המדגם של 500 איכונים ביום נעשה ללא מגע יד אדם. "המשטרה לא עובדת לפי התפיסה המסורתית של למצוא עבריינים, אלא מתוך הבנה שאנחנו חלק ממאמץ למניעת התפשטות הנגיף. אנחנו כמעט אדישים לשאלה אם בסוף יינתנו קנסות או יפתחו תיקים פלילים". באשר לנתונים עצמם אמרה סנ"צ גורצקי כי מה-26 במרץ ועד אתמול ה-18 באפריל בוצעו 7228 איכונים. "התחלנו מכמות קטנה עד שהצלחנו להגיע לממוצע של כ-500 איכונים ביום. 6,308 אנשים יצאו בנתון של התאמה. הם נמחקו. 920 חייבי בידוד יצאו באי התאמה ראשוני – 12.7% מפרים לכאורה. נתון לא מבוטל בכלל. בבדיקת ההמשך חילקנו את המקרים לשישה סוגים. 43% מאי התאמה אוכנו מחוץ לביתם, אחרי שסיפקו הסבר שלא הניח את הדעת הגיעה ניידת והם היו בכתובת. הם הפרו את חובת הבידוד, ואחרי שיחת הטלפון הורתעו וחזרו למקום הבידוד. הם לא קיבלו דוחות ולא נפתח נגדם תיק פלילי.

"קבוצה שנייה של 24% שהו בכתובת אחרת ממה שהצהירו. הם החליטו לשנות מקומות בידוד. הם היו צריכים לעדכן באתר משרד הבריאות ולא עשו את זה. לכן המשטרה אומרת להם שיש להם 24 שעות לעדכן כתובת חדשה, ומי שלא יעדכן יקבל קנס של 3000 שקלים. עד היום ניתנו 14 דוחות על הפרת חובת דיווח. 12% הם אנשים שמסרו טלפונים אחרים, של בני משפחה למשל, ואנחנו מקבלים מהם טלפון נכון. 9% טענו שסיימו את חובת הבידוד והם ברשימה של משרד הבריאות. הם נדרשים להסדיר את הפער. 8% אומרים לנו שהם אובחנו כחולים והם באשפוז. בסוף יש 4% שלא ענו ולא אותרו בכתובת, וזו אותה אוכלוסיית סיכון שמעבירים לטיפול חוזר של אגף החקירות, כי הם עוברים עבירה פלילית. אי אפשר לשלוח את השוטרים לדפוק בכל דלת, ההגעה הזו מסכנת גם את השוטרים ואפשר לצמצם את זה ולשלוח רק למקומות שאין ברירה. הכלי הוא מושכל".

פרופ' שוקי שמר, המייעץ לוועדה בנושא הקורונה, אמר כי אמנם צריכים להיות מוכנים לשימוש בכל כלי לקראת גל שני או שלישי של התפרצות, אולם צריך להפעיל כלי כזה רק שהמערכת קרובה מאוד למצב של אי ספיקה. "היום אנחנו ממש לא במצב של אי ספיקה ולא הייתי משתמש בכלי הזה. יש רק 109 מונשמים ומערכת הבריאות יכולה להגיע לפי עשר מזה", אמר.

ח"כ משה יעלון אמר כי לאחר חוות הדעת של פרופ' שמר יש לשקול אם נכון לחוקק עכשיו את החוק. בכל מקרה הוא הציע להגביל את תקופת השימוש באיכונים ל-30 יום בלבד. ח"כ שרן השכל אמרה כי רוב הציבור כן נשמע להוראות לכן צריך להגביל את ההצעה. ח"כ אורנה ברביבאי אמרה כי היחס לאזרחים כאל עבריינים הוא הרבה מעבר לנדרש. ח"כ יואב קיש אמר כי צריך לאשר את ההצעה בסייגים, כדי שהכלי יהיה זמין לשימוש בארסנל. ח"כ אלי אבידר התייחס ל"התלהבות של משרד הבריאות להשתמש באיכוני המשטרה", ואמר: "אזרחי ישראל אינם עכברי מעבדה של השלטון והם ודאי לא החליטו לתרום את חירותם למדע". ח"כ יואב סגלוביץ, לשעבר ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, אמר כי אין הצדקה מיוחדת למתן הסמכות למשטרה, אך אם מאפשרים אותה יש להכניס בהצעה שינויים רבים בהם קביעת אחראי על הרשימה. "מחר יבוא קצין משטרה שירצה לדעת איפה מסתובבים כל עברייני המין אחרי השעה 19:00", הזהיר. ח"כ אורי מקלב הציע להחיל את הצעת החוק רק אם מספר החולים המבודדים עולה מעל מסה קריטית המצדיקה זאת. ח"כ איילת שקד אמרה כי צריך לעשות כל מה שניתן כדי להחזיר את המשק לתפקוד, ולהשתמש בהצעת החוק כדי לפתוח את המשק.

הממונה על שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי: הגיבה לטענות ואמרה כי המצב יכול להתהפך בכל שבוע. לדבריה, "באופן אבסורדי, אם הייתה מגיפה גדולה לא היינו צריכים את האמצעים הללו כי לא היה צורך לרדוף אחרי כל אדם שמדביק אותנו. כל מה שיש לנו לשליטה במחלה זה מה שהיה בימי קדם – בידודים. לו היינו נוקטים בבידוד חברתי מקסימלי לא היינו צריכים לאכן אף אחד. ככל שרוצים להוריד את הבידוד החברתי, ואנחנו רוצים מסיבות כלכליות, נפשיות, ועוד אנחנו זקוקים לאמצעים ממוקדים".

כאמור, לנוכח הדברים ביקש היו"ר אשכנזי מהייעוץ המשפטי של הוועדה להגיש לוועדה נוסח הצעה מעודכן, בהתאם להסתייגויות שהעלו הוא וחברי הכנסת, והודיע כי הדיון בו יתקיים כבר מחר בבוקר.