יו"ר ועדת הכלכלה קרא גם לגייס את חברות ההסעה הפרטיות לתגבור קווי התח"צ – סגן שרת התחבורה הגיב: "האוצר לא אפשר". מרגי: "חושש שהרכבת לא תיפתח בשבוע הבא אם משרד התחבורה לא יכין מתווה ברור לשמירה על בריאות הציבור" • צפו

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, פתחה הבוקר את דיוניה בכנסת ה-23 בישיבה שעסקה בהפעלת התחבורה הציבורית בשגרת הקורונה, זאת על רקע העלייה במקרי התחלואה בשבוע האחרון. היו"ר מרגי פתח את הישיבה ואמר כי תחבורה ציבורית זה אחד העורקים החשובים שיכולים להזרים חמצן והנעה למשק, והתחושה היא שזה לא קרה בדיוק כך. במהלך הדיון הוא אף שאל מדוע לא נעשה שימוש באוטובוסים ונהגי החברות הפרטיות לתגבור מערך התחבורה הציבורית ואף הביע חשש שהרכבת לא תיפתח בשבוע הבא.

סגן שרת התחבורה, ח"כ אורי מקלב, איחל ליו"ר מרגי הצלחה בתפקידו ואמר כי "התחבורה הציבורית הוא המקום שהכי קשה לעשות בו תו סגול, מכוון שקשה לשמור על מניעת הדבקה באוטובוס". הוא הוסיף כי כאשר המשק חזר לפעילות היה ברור שהתחבורה הציבורית לא תוכל לתפקד בהגבלות מתקופת הסגר, של 19 נוסעים.

"שרת התחבורה, ח"כ מירי רגב, לקחה את זה כפרויקט ראשון שלה ויזמה דיון אצל שר הבריאות – המסקנות של הדיון היו מהפך. ההגבלות צומצמו ל-75% אחוז נוסעים והחזרת כל הקווים. במשרד הבריאות הבינו שאי אפשר להניע את המשק בלי תחבורה ציבורית. הצגנו תמונות כאלה של עומסים בתחנות המרכזיות. בגלל שלא היו אוטובוסים אנשים עמדו צפופים וזה גרם לסכנה יותר גדולה. מערב החג אנחנו באירוע אחר לגמרי", אמר מקלב.

מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, אמיר אסרף, הוסיף והסביר כי בישראל יש כ-11,000 אוטובוסים וכ-16,000 נהגים וכאשר ההגבלות הן על 20 נוסעים במקום 60 המשמעות היא שצריך פי 3 אוטובוסים. באשר לסגירת הרכבת אמר אסרף כי הרכבת היא מערכת פתוחה ולכן לא היתה שום אפשרות לשלוט על מספר הנוסעים בקרונות. עוד הוא ציין כי מגבלת הנוסעים צפויה להגדיל את תקציב הסובסידיה ב-1.5 מיליארד שקל במונחים שנתיים.

באשר לרכבת אמר אסרף כי "היא צפויה לחזור לפעילות מלאה ב-8 ביוני וכי הותקנו מצלמות טרמיות שיוכלו לאתר אנשים עם חום ותהייה בדיקה שכל מי שנכנס לתחנה עוטה מסכה. זה הסיכום שאפשר לנו להיראות אחרת בשבוע האחרון. התמונות (של הצפיפות) לא חזרו על עצמן".

היו"ר מרגי ביקש לדעת מדוע לא נעשתה תכנית להשתמש במסה קריטית של מפעילים פרטיים שישבו בבית, ואמר: "אני מכיר את נושא הזיכיונות והחוקים, אך הממשלה יודעת לפעול בתקנות שעת חירום. יכולנו לייצר רציפים ומסלולים מקבילים של מפעילים פרטיים. זה יעלה כסף, אבל בשעת משבר צריך היה לתת את כל הסעד האפשרי".

בתגובה לכך אמר סגן השרה מקלב כי הוא סבור שהיו"ר צודק, והוסיף: "שאלתי זאת את השר הקודם, ח"כ בצלאל סמוטריץ, והתשובה הייתה שהאוצר לא אפשר. אסור שנחזור למצב הזה". היו"ר מרגי אמר בתגובה כי "אין ספק שאם ועדת הכלכלה הייתה פעילה בתקופה הזו התמונה הייתה אחרת".

ראש תחום חטיבת הבריאות במשרד הבריאות, רותי גרוס, אמרה כי פתיחת הרכבת נדחתה מה-17 במאי ל-8 ביוני בגלל שלמשרד היו דרישות שהיה קשה לעמוד בהם, כמו שמירת מרחק ואכיפת שימוש במסכה בנסיעה. היו"ר מרגי שאל מה יקרה ב-8 ביוני וגרוס השיבה: "ביום חמישי יתקיים דיון עם המטה לביטחון לאומי (מל"ל) האם באמת הרכבת תיפתח. אם התחלואה תמשיך לעלות יצא שכרנו בהפסדנו".

עוד הוסיפה גרוס כי "לא נמצאו מחקרים מרובים לגבי הדבקה בתחבורה קרקעית, בניגוד לתחבורה אווירית. היו כמה מקרים בסין שבהם הייתה הדבקה אפילו ממרחק של 4.5 מטר וזה נשאר על משטחים. אחרי שבוצעו מחקרים מקצועיים נמצא שאף אחד מהנוסעים שלבשו מסיכות פנים לא נדבקו".

בהתייחס להחזרת הרכבת לפעילות אמר אסרף כי הוא סיכם זאת באופן אישי עם המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, ב-17 במאי, אך באותו ערב קיבל המשרד הודעה דרך החדשות ששר הבריאות חזר בו. היו"ר מרגי אמר בתגובה כי אם משרד התחבורה לא יכין מתווה ברור לשמירה על בריאות הציבור יש לו חשש כבד שהרכבת לא תיפתח.

ח"כ קרן ברק ציינה כי היא משתמשת בתחבורה ציבורית באופן קבוע, ואמרה כי "המחלפים כבר נבנו והכבישים שופרו ועכשיו צריך להשקיע בתחבורה הציבורית. צריך לזכור שלהחלטות בנושא קיבולת או פתיחה וסגירה יש השפעות דרמטיות על ציבור שלם שלא יכול להתנייד ללא תחבורה ציבורית".

ח"כ יבגני סובה אמר כי גם הוא מצטרף לתמיהה מדוע אי אפשר היה להפעיל את הרכבת, והוסיף כי הוא מקבל פניות רבות מצד אוכלוסייה מבוגרת על קושי בטעינת הרב קו וקרא למצוא לכך מענה. ח"כ שרן השכל אמרה כי צריך לחשוב מחוץ לקופסה ולאפשר פיילוט של שימוש באובר.

יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים, ישראל גנון, אמר כי 15% מהנהגים עדיין לא חזרו מהחל"ת, והביע חשש באשר ליכולת להפעיל תחבורה ציבורית אם נהגים רבים ידרשו להיכנס לבידוד. דובר ארגון 15 דקות, יוסי סעידוב, אמר כי גם כאשר מצבת האוטובוסים תפעל במלואה צריך תחבורה ציבורית מתפקדת. הוא תמך בהצעת היו"ר מרגי, לגייס את מערך התיירות לתגבור.

נציגת ארגון אדם, טבע ודין, יעל דורי, הוסיפה כי צריך להוסיף נתיבי תחבורה ציבורית על חשבון הרכב הפרטי. יו"ר ארגון נהגי המוניות, יהודה בר אור, התנגד להצעת ח"כ השכל להשתמש באובר ואמר: "אנחנו כבר פשטנו את הרגל, חשוב היה לתת לנו לבצע נסיעות שיתופיות".

היו"ר מרגי סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה התרשמה שהמשרד פעל בתקופת הקורונה לקידום הפעלה תקינה של התחבורה הציבורית, אך ניתן היה לעשות מאמץ רב הרבה יותר. לדבריו, "רשת האוטובוסים לא תוגברה, מספרם לא גדל ולא הותקנו מחיצות". הוא הוסיף כי על אף שבוצע ניקוי יומיומי, בהתאם לדרישות משרד הבריאות, לא הוצעו רציפים אלטרנטיביים למזער את צפיפות הנוסעים.

היו"ר מרגי אמר כי נדרשת תכנית לתגבור מערך התחבורה הציבורית באמצעות החברות הפרטיות, והזכיר כי בעבר היו מגייסים מכוניות לצבא בשעת חירום. עוד הוא הוסיף כי הוועדה קוראת להרחיק מהנהגים את מכונות התיקוף ולאפשר העלאת נוסעים מהדלת האחורית ולהפעיל גם בשגרה חדר מצב. נושא נוסף שהוועדה דרשה ממשרד התחבורה להתייחס אליו הוא מתן ההחזר הכספי לנוסעים שרכשו חופשי חודשי והרחבת אפשרויות הטענת הרב קו והתיקוף, וכן דרשה הוועדה מתווה להפעלת הרכבת בכפוף להנחיות משרד הבריאות. "זאת הזדמנות להמשיך ולבחון את הפריסה של התחבורה הציבורית", סיים היו"ר מרגי.