טיוטת החוק שעורר סערה תובא בתחילת השבוע הקרוב לדיון בוועדת השרים לחקיקה. בין השינויים שהוכנסו: ההכרזה על מצב חירום תהיה תקפה ל-30 יום בלבד והכנסת תהיה רשאית לבטל אותה בכל עת, בתי המשפט והכנסת ימשיכו לפעול

בתום סבב תיקונים שהוביל שר המשפטים אבי ניסנקורן, תובא ביום ראשון טיוטת חוק הקורונה לדיון והצבעה בוועדת השרים לחקיקה. טיוטת החוק גובשה ביוזמת משרד ראש הממשלה על ידי צוות מיוחד במשרד המשפטים בראשות המשנה ליועמ"ש, עו״ד רז נזרי. מהלך התיקונים נעשה בתיאום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ, שר הבריאות יולי אדלשטיין וראש המל"ל מאיר בן שבת.

השינויים בטיוטת החוק בוצעו תוך עיון במאות התייחסויות שהועברו מטעם הציבור ודיון בעניינן יימשך גם לאחר האישור בוועדת השרים לחקיקה. אלה העקרונות המרכזיים שהוטמעו בטיוטת החוק: כנסת ישראל – תמשיך בפעילותה, בתי המשפט – ימשיכו בפעילותם, הזכות להפגין תישמר, שוטר לא יורשה להיכנס לביתו של אדם ללא צו.

עוד נקבע בתיקוני החקיקה כי הכרזה על מצב חירום תהיה תקפה ל-30 יום, הכנסת תהיה רשאית לבטל את ההכרזה על מצב חירום בכל עת, תקנות מכוח החוק יהיו חייבות לקבל את אישור הכנסת תוך שבוע, הכרזה על יישוב או שכונה כאזור מוגבל תהיה תקפה לשבעה ימים, הממשלה תחויב בהתחשבות מיוחדת באנשים עם צרכים מיוחדים, החלטות הממשלה יתקבלו תוך התייחסות להשלכות הכלכליות על הציבור והמשק.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס מוקדם ל"חוק הקורונה" שנמצא בהליכי חקיקה ומעניק סמכויות מיוחדות לממשלה להתמודדות עם הנגיף ואמר כי "הצעת החוק הממשלתית, שגובשה בהובלת משרד רה"מ, בתיאום עם משרדי הבריאות, האוצר והמשפטים ויתר הנוגעים בדבר, גובשה על מנת להקנות לממשלה סמכויות מפורשות ומתוחמות".

זאת "מכוח חקיקה ראשית של הכנסת, לצורך המשך ההתמודדות עם נגיף הקורונה, ותוך פיקוח פרלמנטרי נדרש וראוי ועריכת האיזונים המשפטיים הנדרשים בין דרישות גורמי המקצוע לבין הצורך להוסיף ולשמור על זכויות הפרט גם בעת חירום. הצעת החוק באה להחליף את השימוש בתקנות שעת חירום שהותקנו בחודשים האחרונים, בתקופה שבחלקה לא ניתן היה לקדם חקיקה במסלול המקובל בכנסת.

"הצעת החוק הופצה ב-28.5 ע"י משרד ראש הממשלה להערות הציבור, אך נוכח פניות שהתקבלו הוארך המועד עד ל-4.6. תקנות שעת חירום הראשונות שהותקנו צפויות לפקוע באמצע חודש יוני, ומכאן שקיימת דחיפות בקיום הדיונים ובאישור הצעת החוק בכנסת עד למועד זה. לאור זאת, לא ניתן היה להאריך עוד את המועד לקבלת הערות הציבור".

"עם זאת יודגש", מוסיף היועמ"ש, "כי עד כה התקבלו מאות הערות להצעת החוק, ועוד לפני תום המועד לקבלת הערות הציבור, הייעוץ המשפטי לממשלה כבר החל לדון וללבן את ההערות השונות מול גורמי המדיניות והמקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים. בנוסף לכך ובאופן טבעי, הערות להצעת החוק יישמעו ויידונו גם בהליכי החקיקה הפומביים בכנסת, הן במליאת הכנסת והן בוועדות הרלוונטיות".

תזכיר חוק הקורונה גובש בהתאם לעמדת מנדלבליט, ולהערות שופטי בג"ץ, שדחקו בממשלה להפסיק את השימוש הנרחב בתקנות לשעת חירום ולהחליפה בחקיקה. כמעט כל המגבלות שהטילה הממשלה על הציבור בחודשים האחרונים במסגרת המאבק בקורונה – כמו מגבלות על יציאה מהבתים או על פתיחת עסקים – הוטלו באמצעות תקנות לשעת חירום, שאינן נתונות לפיקוח פרלמנטרי ומוגבלות לשלושה חודשים.