עד לפני מעט יותר משבוע נדמה היה שהקורונה בארץ הקודש כבר מאחורנו. הלימודים במוסדות החינוך חזרו למתכונתם, אולמות השמחה לחתונות ובר מצוות נפתחו וחופי הים חזרו לשגרה. חוץ ממסכות על הפנים שאנו רואים בכל האזורים החרדיים ובבתי הכנסת, הכל היה נראה כרגיל.
אלא שבימים האחרונים עלה גל חדש של נדבקים את כל הארץ והציף גם בתוככי הציבור החרדי. שלשום אף הגיעה הבשורה הקשה בה צעיר חרדי כבן 26 נפטר בבית החולים לאחר זמן רב בו היה מאושפז, בעקבות מחלת הקורונה בה לקה והחלים ממנה אך היא הותירו בו חותם של פגיעה, והוא הסתבך עם בעיות שונות שנוצרו כתוצאה מהקורונה. במחלת הקורונה, עדיין רב הנסתר על הנגלה. טובי החוקרים בארץ ובעולם, לא יודעים עדיין מספיק מה באמת קורה עם הנגיף. בעקבות כך פנה "יתד נאמן" לד"ר בני דוידזון מי שכיהן עד לא מזמן כמנכ"ל בית החולים "אסף הרופא" ומנהל מערך החירום של שירותי הבריאות בישראל וכיום מנהל את היעוץ המקצועי באגודת "למענכם" שבראשות הרב יוסף ערבליך העוסקים בייעוץ לכלל הציבור במהלך כל השנה ובפרט בימים קשים אלו. העלנו בפניו את השאלות הקשות העולות בימים אלו.
השאלה הנפוצה ביותר היא – מה הם התסמינים של המחלה?
"מחלת הקורונה אינה מחלה ממשפחת מחלות השפעת אלא וירוס RNA שהנה משפחה נפרדת שמקורה בבעלי חיים שונים ואשר לעיתים עוברת שינוי ומתחילה לתקוף ולהדביק בני אדם. התסמינים הקליניים מעבר לעייפות, חום וקוצר נשימה ואיבוד חוש טעם וריח כוללים גם תופעות של נזלת, כאבי בטן, ולעיתים אפילו פריחות בעור, אבל אלו תסמינים נדירים יותר. צריך להיות עירניים בימים אלו, להקשיב לשפת הגוף מה הוא מספר לנו".
האם נגיף הקורונה זו שפעת מפותחת יותר, כפי שיש הנוטים לטעון, או שהיא מחלה חדשה שאיננו יודעים להגדירה עדיין?
"COVID 19 אינו שפעת חדשה אלא עוד זיהום קורונה, כפי שהיו בעבר ה"סארס" וה"מארס" שהיכו בעיקר באסיה ובניגוד לוירוסי השפעת, אין עדיין חיסון מאושר לאף לא אחת ממחלות הקורונה בבני אדם".
תוך כמה זמן מופיעים תסמינים מאז שהנגיף פורץ בבן אדם וכמה זמן לאחר מכן החולה מדביק?
"ממועד ההדבקות בקורונה עוברים בממוצע שישה ימים שהיא תקופת הדגירה (בין ארבעה לארבעה עשר ימים), עד הופעת התסמינים. על פי ארגון הבריאות העולמי, בתקופת הדגירה ככל הנראה אדם שנדבק עדיין לא מדביק אחרים. יש לציין גם, שכשמונים אחוזים מן הנדבקים מראים תסמינים קלים מאוד בלבד או ללא תסמינים בכלל. 15% מהנדבקים יפתחו תסמינים משמעותיים. 5% מן הנדבקים יפתחו מחלה חמורה עם צורך בהנשמה. התמותה הכלל עולמית מכמות הנדבקים המדווחים היא סביב 4% אבל זה משתנה בארצות שונות. בארץ שלנו התמותה נעה בין 1-2% כשלשם השוואה, התמותה משפעת היא סביב 0.1%".
האם מי שנחשף לחולה מאומת יחלה?
"לא כל מי שנחשף לחולה מאומת יחלה, אבל היות ואין לנו מידע על מי מחוסן טבעית או מחוסן היות והוא החלים מן המחלה עצמה והוא אפילו לא יודע מכך כי היה חולה ללא תסמינים, אין דרך לדעת עתידות ולהגיד מי מבין אלו שנחשפו לחולה מאומת יחלה. על כן יש לבודד אותו לפרק הזמן המקסימלי, דהיינו שבועיים, שכאמור זה גבול תקופת הדגירה של המחלה".
האם מי שעשה בדיקת קורונה ויצא שלילי יכול להיות רגוע?
"בדיקה שלילית לנוכחות הקורונה בשיטה המבוצעת כיום בעולם ובארץ, אינה יכולה לחזות דבר. אדם שבבדיקה זאת לא נמצא נושא נגיף, לא משוחרר מן החשד שהוא נמצא בתקופת הדגירה בה הנגיף לא יופיע בבדיקה. כמו כן עלול להיות חלילה שהוא יידבק למחרת. הבדיקה נכונה רק לרגע עריכתה וגם אז היא מוגבלת כי יתכן שהמחלה נמצאת אצל הנבדק בשלב דגירה! בדיקת הנוכחות של הוירוס טובה לאוכלוסיות גדולות כסמן לכמות הנדבקים בקהילה, מידע חשוב לתכנון מדיניות ההתגוננות, כל עוד אין בידינו חיסון. מאידך גיסא, לאדם הבודד, הבדיקה אינה בעלת ערך גדול מדי, בייחוד, כפי שאמרנו, עקב העדר הוכחה לוירוס בעת הדגירה".
המדע מנהל קרב קשה נגד הנגיף העקשן הן בפיתוח תרופה והן בפיתוח חיסון. מה אנחנו יודעים על תרופות לקורונה והאם כבר יש קצה אור במנהרה לחיסון עבור הנגיף? למיטב הנתונים שבידך, האם בחורף בס"ד, כבר יהיו בידינו חיסונים?
"עד רגע זה אין שום תרופה מוכחת כנגד הוירוס וגם הטיפול בתרופות נגד מלריה שנוי מאוד במחלוקת, כולל טענות להיותו מסוכן יותר מאשר המחלה עצמה. הטיפול הסביל בנוגדני המחלה והטיפול הפעיל על ידי חיסון, אלו התקוות של העולם המדעי ושל האנושות כולה. המידע שבידי קובע שעד סוף 2020 העבודה תושלם ויהיה בידינו חיסון".
מה עם הטיפול בפלסמה שהופקה מחולים שהבריאו?
"בארץ וגם בעולם מטפלים כבר כעת באמצעות פלסמה שהופקה מחולים שהבריאו מתוך מחשבה שהיא מכילה נוגדנים נגד הוירוס. אין עדיין הוכחה חותכת ליעילות הטיפול על ידי פלסמה. יש מספר מקומות, כולל בארץ, בהם מייצרים את הנוגדנים כתרופה, עם עדות ליעילות גבוהה ומוכחת, בינתיים בחיות מעבדה. עדיין יש לחכות להוכחה לבטיחות ויעילות בבני אדם".
מה ידוע לנו על תופעות הלוואי שעלולות להיות למחלימי הקורונה? האם אכן יכולות להיות ההשלכות על תפקודי הלב?
"כל המחלות הויראליות יכולות לתקוף איברים או מערכות מעבר למטרה הרגילה שלהם. לדוגמא, השפעת שתוקפת, כמו הקורונה, את דרכי הנשימה, יכולה לתקוף את שריר הלב, את המוח ועוד, וכך גם הקורונה. לשמחתנו, זה ביטוי נדיר של המחלה, הן בשפעת והן בקורונה. רק אתמול במהלך קבלת קהל במשרדי "למענכם" קיימנו קונסוליום של מיטב הרופאים עם הרב ערבליך על מקרה של תסבוכת קשה, כאשר לאחר בדיקות רבות הוברר כי הנגיף כבר לא קיים אצל החולה, אך הוא הסתבך מאוד בתפקוד הלב ובהופעת חמצן בדם ואנו עושים את המיטב להשתדל לסייע לו".
למה בגל הנוכחי אנו שומעים על הרבה פחות מונשמים מאשר בגל הראשון? האם יש כמה סוגי קורונה?
"הדיבורים על גל שני או גל חדש, מוטעים ומטעים. גל חדש יכול להיווצר רק כאשר הוירוס נעלם ונעקר מהאוכלוסיה אך חוזר שוב כעבור תקופה. בישראל הוירוס לא נעלם, אלא שכמות הנדבקים ירדה בצורה משמעותית עקב הסגר המוחלט וההקפדה על הנחיות הבריאות. עם פתיחת המשק ובייחוד ובמקום הראשון פתיחת בתי הספר, תנאי הריחוק החברתי וההגנה העצמית ירדו עד נעלמו, וזאת בצירוף אלו שמזלזלים בהוראות ולא עוטים מסכות ברשות הרבים כפי שקורה במקומות רבים בארץ. התוצאה הקשה היא שהוירוס שלא באמת נעלם החל שוב להתפשט. זה גם ההסבר למיעוט, בינתיים, של חולים קשים, שכן רוב הנדבקים בשלב זה הם ילדים ומתבגרים, אשר בהם כידוע, המחלה קלה או לא מראה תסמינים בכלל. המבחן יהיה בהמשך, כאשר בני הבית המבוגרים יותר יידבקו ח"ו. בוודאי שההסבר לא נמצא בסוגי קורונה שונים, למרות שהוירוס ככל הוירוסים מייצר מוטציות. המוטציות לא מייצרות זן חדש ולא מוכר או יותר קטלני, לפחות עד היום".
האם המחלה עלולה לחזור למי שכבר היה חולה בעבר?
"באשר לנושא ההדבקות מחדש לאחר שמחלימים מהמחלה, הדעה המקובלת עדיין היום היא שמי שהחלים, מחוסן לתקופת זמן של לפחות שנה ובפרק זמן זה לא ידבק שוב. עם זאת, לרפואה לא ידוע לכמה זמן החיסון הטבעי תקף. אם נשווה זאת לשפעת, היות ויש זני שפעת שונים והחיסון לא מחזיק מעמד לתקופות ארוכות, יש להתחסן שוב כל שנה, בעדיפות לזנים שאנו מאמינים כי ייתקפו כל שנה. היות ועד עתה אין לנו מידע על זני COVID 19 שונים, ואין מידע לכמה זמן תקף החיסון הטבעי, אין לנו תשובה טובה יותר כרגע".
כהיערכות לחורף, האם אין חשש שבגלל החשש לקבל אנשים במרפאות והחשש של אנשים להגיע למרפאות, לא יהיה טיפול נכון בשפעת מה שעלול להביא לסיכון האוכלוסיה ואף לחשש לחיי אדם?
"אין כל ספק שהצורך לחיסון האוכלוסייה לשפעת חשוב השנה עוד יותר משנים קודמות, עקב החשש לתחלואה כפולה של קורונה ושפעת, במידה והוירוס ישרוד את חודשי הקיץ. יש צורך בהסברה מאוד חזקה כדי שהציבור לא יחשוש להגיע להתחסן לשפעת. אם המידע שבידינו באשר לתחזית נוכחות חיסון יעיל יתממש, ייתכן והציבור ייקרא לבוא להתחסן הן כנגד שפעת והן כנגד קורונה".
האם יש אישור מדעי לכך שבקיץ נגיף הקורונה נחלש?
"שאלת השאלות היא מה יקרה לוירוס בחודשי הקיץ החמים. שתי המגפות הקודמות של וירוס קורונה, ה"סארס" וה"מארס", אשר דומים ב-80% במבנה המולקולרי ל COVID 19, נעלמו מן העולם בחודשי הקיץ ולא חזרו יותר. יש לכן רגליים לסברה שזה יהיה גורל הקורונה הנוכחית, אבל זאת השערה בלבד, למרות שידוע כי הוירוס לא מתפתח בתנאי חום ולחות גבוהים. אין הוכחה מדעית לכאן או לכאן, אבל אני אישית מאמין שהוירוס אכן ייעלם במהלך יולי ואוגוסט. זו השערה בלבד, ורק הזמן יוכיח מה נכון ומה הן שאיפות לב בלבד. בינתיים, הדבר שהכי חשוב לעת כזו הוא ההקפדה על כללי הזהירות, ריחוק, עטיית מסכות והגיינה. זה מוטל עלינו וזה מה שאנחנו צריכים לעשות כדי לעבור בבריאות את התקופה עד למציאת החיסון. ונשמרתם לנפשותיכם".
