בתום 9 דיונים ממושכים סיימה לפני זמן קצר ועדת החוקה בראשות ח"כ יעקב אשר את הקראת סעיפי "חוק הקורונה הגדול" (חוק המסגרת); החוק מסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה ולהתקין תקנות לשם הטלת הגבלות על פעילות הציבור במרחב הפרטי והציבורי במגוון תחומי החיים, בהתאם לתחומים שהוסדרו תחילה בתקנות שעת החירום והוארכו על-ידי הכנסת בחקיקה עד להשלמת חוק המסגרת. החוק יעמוד בתוקפו כהוראת שעה עד 30.6.21
מרגע שיאושר החוק תינתן תקופת מעבר של שבועיים לממשלה לגבש תקנות שיותקנו מכוחו ובסיומה יפקעו התקש"חים שהוארכו בחוקים והתקנות ייכנסו לתוקף ב-10.8.20. לדרישת חברי הוועדה, הארכת תקופת ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תחייב את אישור ועדת החוקה; עוד לדרישת הוועדה התקנות בחוק זה יותקנו על ידי הממשלה וייכנסו לתוקף לאחר אישור הוועדה בתוך 24 שעות ממועד התקנתן (למעט במקרים דחופים); הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיום הפגנה, תפילה או טקס דתי ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע את קיומם.
לפי הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), המכונה "חוק הקורונה הגדול", הממשלה תוסמך להכריז על מצב חירום בשל הקורונה, אם שוכנעה כי "קיים סיכון ממשי להתפשטות רחבה נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור אם לא יינקטו פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה". זאת, לאחר שהונחה בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית של משרד הבריאות בעניין. במקרים חריגים ההכרזה תיכנס לתוקף מידי גם בטרם פרסומה ברשומות. ביום תחילת החוק יראו כאילו ניתנה כבר הכרזה על מצב חירום שתוקפה 45 יום והממשלה, באישור ועדת החוקה, רשאית להאריך את ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 יום כל אחת עד תום הוראת השעה (30.6.21). הכנסת רשאית לבטל את ההכרזה; הממשלה חייבת לבטלה אם חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות אותה.
ביחס לסמכות הממשלה להתקין את התקנות נקבע כי הממשלה תוסמך להתקין תקנות רק בעת הכרזה על מצב החירום בשל קורונה. בתקנות ניתן יהיה לקבוע מגבלות בתחומי החיים השונים – על התנהלותו של הפרט (במרחב הפרטי שלו, כולל בבית מגוריו וברכבו הפרטי, ובמרחב הציבורי), על בתי עסק, פעילויות הפתוחות לציבור, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה, ועל התחבורה הציבורית. תוקפן של התקנות לא יעלה על 28 ימים ובמקרה של תקנות הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי תוקפן לא יעלה על 14 ימים. הממשלה תוסמך להאריכן לתקופות נוספות אלו עד תום הוראת השעה ובלבד שההכרזה על מצב החירום קורונה בתוקף. התקנות אותן תהיה הממשלה רשאית להתקין יחייבו אישור מראש של ועדת החוקה או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן; אם הוועדה לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות ייכנסו התקנות לתוקפן והיא תוכל לאשר אותן או לדחות אותן בפרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות שבהן; אם לא קיבלה הוועדה החלטה יובאו התקנות למליאת הכנסת. לדרישת הוועדה, התקנות יונחו על שולחן הוועדות בכנסת בליווי התשתית העובדתית שעמדה בבסיס התקנתן.
נושאי הכרזת מצב החירום וביטולה וכן התקנת התקנות בנוגע להגבלת המרחב הפרטי והציבורי יובאו לוועדת החוקה ושאר התקנות יובאו לוועדות החינוך, העבודה והרווחה, ועדת הכלכלה או ועדה אחרת שוועדת הכנסת תקבע בהתאם לתחום בו עוסקות התקנות.
עוד לפי המוצע, אם ועדה של הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין התקנות, יינתן פרק זמן נוסף שבמסגרתו תוכל מליאת הכנסת לאשרן, ואם הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין- יפקע תוקף התקנות. לפי המבחן שנקבע להתקנת התקנות – על הממשלה להשתכנע כי הן דרושות לשם "מניעת ההדבקה בנגיף הקורונה, צמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון". התקנתן כפופה גם למידתיות כך שהן יותקנו רק לתקופה ובמידה הדרושות ולאחר שנשקלו חלופות וההשפעות על המשק.
עוד לדרישת הוועדה, התקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי בעניין שמירת מרחק והגבלה על התקהלות במרחב ציבורי- לא יוכלו למנוע קיום הפגנות, תפילות וטקסים דתיים אך הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיומם. כמו כן, לבקשת הוועדה נוספה דרישת חיוניות בהגבלת כניסה של אדם נוסף מלבד המתגוררים במקום המגורים. בהתקנת הגבלות פעילות במוסדות חינוך הבהירה הוועדה כי תינתן תשומת לב לחשיבות המשך פעילותם של מוסדות לילדים בגילים המחייבים השגחת הורים. כמו כן עמדה הוועדה על כך שסגירת מוסד או חלקו במקרה בו שהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה, לא תעלה על 72 שעות ובמקרים מיוחדים על 120 שעות לצורך חקירה אפידמיולוגית או מניעת הדבקה.
לאור הערות הוועדה והחשש מאופן הפעלת סמכויות האכיפה נקבע בחוק כי תוקם מנהלת אכיפה ארצית במשטרת ישראל, שתקבע את מדיניות האכיפה בדגש על אוכלוסיות מיוחדות ועל האפשרות להימנע מהטלת קנס. הוועדה הפחיתה את סכומי הקנסות המנהליים לעסקים קטנים בשל פתיחת עסק באזור מוגבל בניגוד להגבלות, כך שעסק עד 5 עובדים הקנס יעמוד על 2000 ₪, בין 5 ל-50 עובדים – 4000 ₪ ומעל 50 עובדים- 6000 ₪.
יועמ"ש הוועדה ד"ר עו"ד גור בליי אמר בדיון היום כי "ההסדר סוטה מדרך המלך, הסדר חריג וחסר תקדים. לטעמנו חייבים אישור ועדה כתנאי לכניסה לתוקף. בהצעה הממשלתית התקנות לשעת חירום הגיעו תמיד בדיעבד. אמנם יש עד 7 ימים או 14 ימים לאישור, אבל הוועדה יכולה להתכנס דקה לאחר אישור התקנות בממשלה לאשר אותן או לדחות את תוקפן. התיקון שנעשה הוא שיפור ביחס להסדר המקורי אך אפשר היה לשפר אותו עוד. היה ראוי שתיקבע תקופה של לפחות 72 שעות או תקופה ארוכה יותר לפיקוח מראש. יש לציין שגם לפי ההצעה החדשה יש גמישות לממשלה במקרים של דחיפות שבהם האישור כולו יהיה בדיעבד".
עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים אמר כי "תקנות מסוג זה בוודאי צריכות להגיע לכנסת. מתוך כך נמצאה דרך הביניים בין הצורך הביצועי המבצעי לתת תוקף מידי לתקנות לבין הדיון הציבורי בכנסת כולל הסמכות לבטל את התקנות. ההנחה היא שגם אם אנחנו לא במצב אי הוודאות הראשוני, הנסיבות משתנות והצורך לפעול במהירות קיים".
ח"כ גדעון סער אמר הבוקר בדיון בוועדה כי : "אם היינו במשבר של 30 יום יכולנו ללכת בשיטת ההנחתות אבל במשבר ארוך אם הכנסת תיתן יד לדבר הזה אני צופה דברים קשים מנקודת ראותה של הממשלה ביכולת להתמודד עם המשבר. האנרכיה שיש בסגירת מסעדות ודיון עליהן כמה שעות אחרי היא בגלל מנגנון האישור בדיעבד. אני נגד זה שיכופפו ראשי ועדות במטרה להגיע למליאה כמעקף לוועדה. במליאה לא מתקיים דיון אמיתי של פיקוח פרלמנטרי. הממשלה הודתה פעם אחר פעם שהיא טעתה אז ברוך השם שיש פיקוח פרלמנטרי. כחבר בקואליציה אני חרד אם נלך על המתכונת הזו. הוא ציטט את מנחם בגין "בלתי קביל לחלוטין". אני רק מדמיין את דור המייסדים מנחם בגין ומי שלצדו קוראים את הנוסח הזה".
יו"ר ועדת החוקה ח"כ יעקב אשר הסביר תחילה כי הוועדה תסיים היום לדון בחוק ויינתן זמן של 6 שעות להגשת הסתייגויות ומיד בסיומו תתכנס להנמקת הסתייגויות והצבעות. "זה חוק מורכב, חוק מסגרת שהתקנות מכוחו יידונו בוועדות המתאימות לפי הנושא, כאשר הוועדה השיורית בנושאים הנוגעים להגבלות חופש וזכויות אדם יידונו בוועדת החוקה". עוד אמר כי יש בכוונת הוועדה "להוסיף בזמן הקרוב לחוק המסגרת שני פרקים נוספים שהארכנו אותם בחקיקה – בידוד במלוניות מטעם המדינה וצווי סגירה מנהליים ועל הדרך בתקווה לימים רגועים יותר נוכל לעשות עוד שינויים בחוק".
היו"ר ח"כ אשר הדגיש כי "בניגוד לפרסומים, לאורך כל הדרך, הוועדה אמרה שהיא לא נוגעת בזכויות הדמוקרטיות והיהודיות. לא הייתה כל כוונה לפגוע בקדושה הדמוקרטית של זכות ההפגנה. אמרנו שנושא ההפגנות חייב להיעשות בצורה זהירה ולפי תקנות משרד הבריאות אך לא נמנע אותן והן יוחרגו. בד בבד, לא נמנע בהחלטות רוחב גם את הנושאים הדתיים. לפרסומים לא הייתה כל אחיזה במציאות. אחת הסוגיות המרכזיות שהיו ויישארו על השולחן הוא איזון הצורך לקבל החלטות על הכרזת מצב חירום ועל התקנת התקנות, שהוא צומת רגיש וחשוב לכולם. החשש היה מנגנון של טייס אוטומטי. הגענו להסכמות שאינן פריצת דרך אך נותנות אפשרות לטייב את התהליך. לכנסת יש את הכוח והחובה לפעול גם בסמכות ביטול ואישור בדיעבד. במנגנון ההכרזה על מצב חירום בשל הקורונה- ידית ההפעלה נמצאת בידי הכנסת. בנושא התקנות יש ויכוח גדול מול הממשלה ומול המציאות והגענו להסכמות שהתקנות שתקבע הממשלה ייכנסו לתוקף רק לאחר 24 שעות, למעט אם יהיו דברים דחופים מסוימים כמו הגבלת טיסות מאזור אדום מידית. פתחנו חרך לכנסת ולבקרה הציבורית, ונתנו הרבה יותר כוח מבהצעה הממשלתית אם כי אני יכול להסכים שאפשר גם יותר".
ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) מחה על "חיסול ועדת הקורונה. הקימו ועדת קורונה כי יש קורונה אז לוקחים ממנה ומעבירים לוועדות אחרות? עושים צחוק מעצמנו ומהמדינה". יו"ר הוועדה ח"כ אשר הגיב לדבריו: "מה שעבר לוועדת הקורונה, מראש לא אמור היה לעבור לשם. זה עבר לבקשת יו"ר הקואליציה".
יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד: "בגלל מצב החירום ומבנה הממשלה והדרך בה לא מנוהל המשבר הזה, כל תקנה עליה מדובר היא חקיקת יסוד על סטרואידים ואת כל זה אנחנו הולכים לתת לאדם שנכשל בניהול המשבר. זה לומר לכנסת שהיא סטטיסטית ולחבל בסוברניות שלה. זה לא נעשה במלחמות או מצבי חירום משבריים לא פחות. דמוקרטיה נבחנת בעתות משבר. אנחנו לא במשעול המוגדר היטב של משרד האוצר או הפנים או רה"מ אלא חוק שחוצה את כל משרדי הממשלה. לתת לאדם שנכשל את כל הסמכות החוקית ולקרוא לדבר הזה "תקנות לביצוע" זה לא תקנות לביצוע אלא חקיקה כבדה. עשו את זה בהונגריה, ניסו בפולין ואסור לעשות את זה במדינת ישראל".
ח"כ גדעון סער: "מהות החוק היא הקניית סמכויות רחבה ביותר והשאלה אם הפיקוח הפרלמנטרי יהיה בדיעבד. אין אף נושא שנשאר על כנו, הפיקוח הפרלמנטרי הוא מה שיציל את המדינה הזו. הכנסת לא תרוקן את עצמה בהתנדבות. ראינו שהכול סובל דיחוי ודיון. אין אפילו החלטה אחת שעמדה בתוקף, אז לא יהיו 12 או 24 שעות לדון בזה? מה היה קורה אם לא הייתה כנסת? היו נעשות טעויות לשיטת הממשלה כך שאנחנו לא יכולים להשאיר את כל האחריות לממשלה ומה שקורה בימים האחרונים ממחיש זאת. תפסיקו להתייחס לאנשים בישראל כנתינים. אלו אנשים עם זכויות שהמינימום שמגיע להם הוא דיון פומבי".
צילומים: דוברות הכנסת, עדינה ולמן
צילומים: דוברות הכנסת, יניב נדב
