ועדת החינוך, התרבות והספורט אישרה הבוקר את תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה – הגבלת פעילות של מוסדות חינוך המקיימים פעילות חינוך. התקנות נכנסו לתוקף הבוקר בשעה 08:30 ותוקפן עד ה-23 בספטמבר. התקנות מסדירות את סגירת כל מוסדות החינוך, למעט לשם ביצוע בחינות. התקנות מאפשרות למוסדות לחינוך מיוחד, פנימיות ומעונות יום שיקומיים המשך פעילות. ארבעה חברי כנסת הצביעו בעד קיצור תוקפן של התקנות: ח"כ רם שפע, ח"כ תהלה פרידמן, ח"כ יוסף טייב וח"כ אנדריי קוז'ינוב.
בניגוד לעמדת הממשלה שביקשה באמצעות התקנות לסגור את מוסדות החינוך עד ה-8 באוקטובר, החליטה ועדת החינוך שתוקפן של התקנות יהיה לשבוע בלבד, ודרשה מהממשלה להביא עד למועד זה תקנות חדשות ובהן התייחסות נפרדת לשכבות הגיל השונות עד כיתה ו' על מנת שהוועדה תוכל לבחון באופן דיפרנציאלי את סגירת מוסדות החינוך בהתאם לשכבות הגיל, ולאור הנתונים שיובאו בפניה.
ההחלטה התבססה על נתונים שהציגה ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות שהראו כי נתוני התחלואה בקרב ילדים בגילאי לידה עד שש הינם נמוכים משמעותית משיעורם באוכלוסייה. יו"ר ועדת החינוך ח"כ רם שפע אמר כי יש למצוא את האיזונים הנכונים בין שמירה על בריאות הציבור – התלמידים, ההורים וצוות ההוראה ובין המשך תפקודו של המשק. היו"ר שפע הקריא את ממכתב של פרופ' רוני גמזו לשר הבריאות ולשר החינוך בו נכתב כי שהעלייה בתחלואה נובעת מהדבקת יתר בגילאי מערכת החינוך ובמיוחד בגילאי 10 ומעלה. עוד כתב פרופ' גמזו כי ניתן לצמצם את סגירת מערכת החינוך לגילאי ה' ומעלה.
ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות התריעה בדיון כי מערכת החינוך מביאה כל יום מאות ילדים ואנשי צוות מאומתים ובעקבותיהם אלפים שנכנסים כל יום לבידוד. "אנחנו בשיעורי תחלואה כאלה גבוהים במדינה ואנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו". עם זאת אמרה כי שיעורי התחלואה בגילאי לידה עד שש הם נמוכים, אך בשל התחלואה האדירה בארץ, אין אפשרות להסתכל על כל שכבת גיל בנפרד. היא קראה לציבור לקחת אחריות ולא להתקהל. "גם אני רוצה שילדיי ילמדו בבית הספר אבל כרגע אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו".
יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים קראה לממשלה: "אתם מטרללים את עובדי ההוראה, יגיע הרגע שעובדי ההוראה יאבדו את האמון במערכות. יש בלאגן במתווה של המורים של החינוך המיוחד כי זה המתווה היחיד שלא התייעצו איתנו. ישבו שם למעלה אנשים מנותקים מהשטח שהחליטו מה שהחליטו".
איתי קרויטורו, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית התייחס לבני הנוער: "מה שקורה כרגע בשטח הוא שישנם אלפי תלמידים בלי אמצעי קצה עם למידה לא אפקטיבית, וזה מוביל לדור קורונה. פונים אלינו תלמידים שמתריעים שהם הולכים להיכשל בבגרויות. דור הקורונה יהיה בלי עתיד. יש תלמידים בלי מסגרת, שהחוסן הנפשי והחברתי שלהם נפגע, כי גם תלמידים בני נוער עדיין צריכים מבוגרים שילוו אותם, ואי אפשר להתעלם מזה. לוקחים התלמידים מכיתה ז' עד יב' וזורקים אותם לאלף אלפי עזאזל".
מיכל מנקס ממרכז השלטון המקומי הודיעה כי מרכז השלטון המקומי עובד עם משרד החינוך כדי להקים באופן וולונטרי את מרכזי היום עבור הילדים של הצוותים של החינוך המיוחד, וכי עד סוף היום יצא המתווה עם נוהל ברור. "אנחנו סבורים שילדי החינוך המיוחד צריכים להמשיך ללמוד עם הצוותים שהם מכירים ונעשה הכל כדי להקל על הצוותים הללו למרות שמרביתם הם לא העובדים שלנו. בשל המצוקה של ההורים ובשל העובדה שלא כולם יכולים ללמוד מרחוק או להצטרף למסגרות אפשרנו לסייעות להגיע לבתים. אנחנו מטפלים מקרה ומקרה ואנחנו בקשר עם ההורים, זאת חובתנו המוסרית". עוד אמרה כי בשיתוף משרד החינוך נפתר גם נושא ההסעות לתלמידים מהחינוך המיוחד שהגיעו ליום חלקי ולא היו זכאים להסעות.
עו"ד קרן איוס, יו"ר איגוד גני הילדים הפרטיים הציעה גם היא להחריג מהתקנות את גני הילדים מגילאי לידה עד שלוש. "אנחנו אלה שאמורים לטפל בילדים האלה ולא להשבית את המשק שוב. אני רוצה להיות בגן שלי, להגיד בוקר טוב להורים שיוצאים לעבודה – להורים הרופאים, למורים, להייטקיסטים, לכל מי שיוצא לעבודה. אם מישהו חותם לי שבעוד שלושה שבועות תהיה פה סטריליזציה, אני מוכנה לסגור, אבל לא כך יהיה. יש לנו חצי אחוז הדבקה בגילאי לידה עד שלוש. סגירה של הגנים לא הגיונית".
צופית גולן, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית אמרה שיש בתי ספר בלי פס רחב ובלי מחשבים ולכן אי אפשר ללמד מרחוק. היא הוסיפה ואמרה "אין דבר כזה זום בגנים. זום בגנים הוא הזיה – כוורת של ברברת".
