מנהלי מחלקות פנימיות בבתי חולים מתריעים כי התפשטות נגיף הקורונה עלולה להוביל לירידה משמעותית באיכות הטיפול בחולים שבתחומם: "אנחנו עלולים להגיע למצב שבו תהיה מחלקה פנימית אחת או שתיים בכל בית חולים", אמר הערב רביעי) פרופ' אבישי אליס, מנהל האיגוד הישראלי לרפואה פנימית ומנהל מחלקה פנימית בבית החולים בילינסון בפתח תקווה.
"מתוך 111 מחלקות הפנימיות בבתי החולים הוסבו כבר יותר מ- 40% מהמחלקות הפנימיות למחלקות קורונה, סה"כ כ- 50 מחלקות, והמספר עולה בכל יום. המשמעות היא שמתוך 111 מחלקות פנימיות בבתי החולים, נותרו רק כ- 60 מחלקות רגילות, בהן מאושפזים החולים המורכבים השגרתיים שלנו", אמר אליס.
ד"ר איילת רז, מנהלת מחלקה פנימית "שגרתית" ברמב"ם, ששימשה בעבר כמנהלת מחלקה פנימית כתר קורונה, סיפרה כי בבית החולים שלה פועלים בשיטה אותה כינתה "שחרור מואץ" של חולים. "בשבועות האחרונים יש תחושה שונה. מתקבל הרושם שאם היה פה איזה חוצן שמגיע לביקור, שהכל היה נראה סך הכל בסדר. לכאורה אין עומסים, לכאורה המחלקות לא מלאות. אז מה קרה פה? יש לנו פטנט שנקרא שחרורים מואצים מהמחלקות. אנחנו חיים בפשרה. כלומר, אנחנו שולחים חולים שבעבר השארנו באשפוז יותר ממושך כדי לסיים בירור שראינו שבקהילה הוא לא מתבצע כמו שצריך. זאת, כדי לשחרר חולים יציבים יותר כדי שלא יחזרו אחרי יום שוב לבתי החולים", הסבירה.
דוקטור חגית יונת מבית החולים שיבא התייחסה להיעדר פתרונות למערכת. לדבריה: "לאחרונה יש פתרונות אינסטנט. יש צורך לתת תקנים לא על חשבון בתי החולים ולא רק לתקופת הקורונה. הגיעה העת להגדיר בצורה ברורה מה היקף הצוות הרפואי ומיטות האשפוז שאנחנו רוצים במדינת ישראל".
בהמשך תקפה את הצעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לגייס "כוחות מילואים" של רופאים בצו 8 שיחייב אותם לעבוד גם בניגוד לרצונם. "הוצעו כל מיני פתרונות קסם, שיכולים אולי להקל במעט, אבל לא יוכלו לנהל את המעקב או את הטיפול. איומי משרד האוצר ומשרד הבריאות, שאם לא נקלוט את המתמחים באופן מידי התקנים יילקחו – אינם הגיוניים".
פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה פנימית בהדסה עין כרם ומחלקת קורונה אמר: "טיפלנו בהדסה בלמעלה מ-1,500 חולי קורונה. אולי אחד המספרים הגדולים בארץ. ואני רואה את הרופאים, הצוות הסיעודי והפרה רפואי עושים מאמצים גדולים שהאוכלוסיה כבר נעשתה קהה אליהם. בגל הנוכחי, החולים צעירים ב-20 שנה. בשבוע האחרון ספרתי ש-50% מהמאושפזים הם מתחת לגיל 60. יש אשפוזים ממושכים אצל אנשים צעירים".
לדבריו, חוסר האמון בהנהגה בזמן ניהול משבר הקורונה נובע בין היתר מחוסר התכנון הקיים בבתי החולים. "אנחנו לא מזכירים עוד את המרפאות פוסט-קורונה שנדרשים לטפל, כי חלק מהחולים מפתחים סימפטומים יותר ממושכים לאחר המחלה הקשה. חיסון העדר – מושג שאומרים לציבור כאילו מדובר בשעשוע אינטלקטואלי ולא במגיפה עם קורבנות. מושג שמשמש הרבה מאוד אנשים בכל הציבור, גם דתיים וגם חילונים כסוג של תירוץ לא לעטות מסיכות, לא לשמור על ריחוק פיזי ולהמשיך באורח חיים רגיל. לצערי כולנו יודעים שכיום המצב בציבור הוא ללא יחסי אמון כלפי האנשים שמוליכים אותנו ומראים לנו את הדרך, אבל גם ביחס לרפואה רואים את זה באותה מידה. אין עדיין תכנון במחלקות הפנימיות לעיבוי המערך וזה גם מצטרף לחוסר אמון ביחסים", אמר.
מנהלי המחלקות הפנימיות הדגישו כי נכון לעכשיו המצב בבתי החולים בשליטה, הזהירו מהעלול להתרחש בעונת החורף הקרובה וטענו כי מקבלי ההחלטות לא משתפים אותם. "אנחנו ממודרים מתוך ההחלטות", האשים פרופ' אליס, "ולכן חלק מההחלטות מוטעות. אנחנו האנשים שנלחמים בקורונה – חזקו אותנו, אנחנו מוכיחים את חשיבות המחלקות הפנימיות לרפואה בישראל".
