קבינט הקורונה מתכנס כעת במטרה לבצע הערכת הן בהיבט הבריאותי והן בהיבט הכללי, ובתוך כך, לדון בצעדים נוספים להמשך המאבק הלאומי להורדת התחלואה בקורונה. בפתח הדיון, ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי הקלות או החמרות לא יובאו לאישור עד ליום שני, זאת על מנת לקבל החלטה שתבוסס על כל הנתונים – שייאספו רק אחרי שמחת תורה.
ב'וואלה' דווח כי היועץ לביטחון לאומי מאיר בן שבת וממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו אמרו כי יש ירידה במספר החולים המאומתים אך גם יש ירידה במספר הבדיקות – במיוחד בציבור החרדי. לדברי גמזו, החרדים מהווים 16% מהאוכלוסייה, אך 40% מהחולים המאומתים. לפי הנתונים שהציג בן שבת, חלה ירידה גם באחוז המאומתים מכלל הבדיקות – מ-15% לפני כשבוע ל-11% כיום. בנוסף חלה גם התמתנות במספר החולים הקשים.
פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו, סיפר במהלך הדיון כי "השפעת הסגר השני נמוכה יותר בכל המגזרים מהסגר הראשון", והוסיף: "לא זוהו הבדלים מהסגר המלא מיום כיפור אל מול הסגר החלקי שהיה בראש השנה". המשך, טען שר הבריאות, יולי אדלשטיין כי "יש האטה בעליה של חולים קשים – אני מקווה שזה סימן אופטימי אבל עדיין לא הייתי לוקח סיכונים". עוד ציין אדלשטיין כי "אפשר לומר שלא יהיה מועד ג, אפשר לומר שאנחנו לא רוצים מועד ג. אנחנו צריכים לעשות מאמץ כדי להוביל ליציאה הדרגתית".
״הגענו לשיאים של 60-70 אלף בדיקות", הדגיש מנגד פרויקטור הקורונה, רוני גמזו, והוסיף: "מקדם ההדבקה יורד וייתכן שהצלחנו לרדת מתחת ל-1 – אנחנו צריכים להתרחק מנקודת הזמן הזו כדי לבחון את הנתונים״ עוד הוסיף להציג לקבינט את ההצעתו להגדיל משמעותית את הקנסות, אולם מנגד טען השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה כי ״הסכומים מוגזמים״.
הפרויקטור פרופ' רוני גמזו אמר בדיון כי מבחינת תנועת כלי רכב לא היה הבדל ממשי בין הסגר החלקי בראש השנה לסגר המלא שהחל לפני יום כיפור. גמזו אמר עוד: "לגבי החרדים אנחנו מצפים ומקווים לראות בימים הקרובים ירידה. הגענו לכמויות בדיקות גדולות, אנחנו עדיין נעקוב אחרי 'קו כתום' שנותן אחוז מאומתים מתוך קטיעת שרשרת".
ממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו אמר בישיבת הקבינט כי יש להגביר אכיפה על עסקים ולהגדיל את הקנסות. לדבריו, יש עסקים שמוכנים לשלם קנס ובלבד שהעסק יפעל. הוא הוסיף כי כדי שהאכיפה של אירועים רבי משתתפים כמו חתונות תהיה יעילה צריך קנסות הרתעתיים גדולים בהרבה, והציע כי הם יעמדו על 50 אלף שקלים.
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר בדיון כי הוא "בעד להחמיר אבל זה לא הקסם שיפתור את כל הבעיות". שרת התחבורה מירי רגב העירה: "אלו כלים שלובים יחד עם הסברה". מנדלבליט הגיב: "יפסלו לנו את הכלים האלו. אין דבר כזה ששוטר נותן קנס של 50,000 שקל. אפשר גם 100,000 שקל ויותר אבל צריך הליך משפטי". בדיון הסתמן כי יוקם צוות של משרדי ביטחון הפנים, המשפטים והבריאות שיבחן הגדלת הכנסות.
ב'ישראל היום' דווח כי ממונה הקורונה, פרופ' גמזו, המליץ במהלך הדיון על פתיחה מדורגת של המשק לפי שלבים מוגדרים מראש. המעבר ביניהם יתבצע תוך המתנה של שבועיים לפחות בין צעד לצעד. עוד הצעה היא להפעיל כלי החמרה דיפרנציאלים, כלומר להחליט על הגבלות ממוקדות באזורים שבהם מזוהה תחלואה חריפה. הכלים אותם יש להפעיל במקומות אלה על פי צוות "מגן ישראל" הם הפעלת סגר תנועה מלא, מניעת התקהלויות בתוך היישוב, סיוע אינטנסיבי לאוכלוסייה והמשך סגירת מערכת החינוך גם לאחר שיתבצעו הקלות ברמה הארצית.
ממלא-מקום המפכ"ל, ניצב מוטי כהן, אמר בהתייחסו למגזר החרדי כי "יש לא מעט בתי כנסת שנסגרו, בשבת יש מאות אירועי מחאות וגם אירועי שמחת תורה ויש צפי לחיכוכים לא פשוטים עם המשטרה כדי לאכוף את ההנחיות. לגבי גובה הקנסות, ככל שהקנסות יהיו גבוהים יותר – האכיפה תהיה קשה יותר".
המשטרה ביקשה תחילה בישיבה סמכות להיכנס לבתים, גם ללא צורך צו שופט, כדי לפזר התקהלות שנוגדת את הוראות משרד הבריאות. הטענה: אירועים וחתונות עברו להיות בשטח פרטי. ב'כאן חדשות' דווח כי לבסוף השר לביטחון פנים אמיר אוחנה הסיר מהדיון את הצעת המשטרה.
"אכיפת ההגבלות קשה – לעיתים עד בלתי אפשרית", טען מ"מ מקום המפכ"ל ניצב מוטי כהן. לדבריו, "ככל שהאזור גדול יותר, וככל שהאוכלסייה צפופה – כך יותר קשה". כהן התייחס לעימותים בין השוטרים לחלקים באוכלוסייה החרדית, ואמר כי ישנם "לא מעט ריכוזים של קיבולת עם חוסר משעמת חד וחלק, ללא רצון להידברות או שיח עם המשטרה".
השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה והמטה לביטחון לאומי הציעו בישיבת הקבינט כי רק ישראלים שמחזיקים בתעודות מעבר אישיות, שמיות, יורשו לנוע בכבישים הבין עירוניים. ההצעה הועלתה לאחר שהמשטרה והמשרד לביטחון הפנים הציגו את הקושי באכיפת תקנות הקורונה משום שלא ניתן להבחין בין עובדים חיוניים לאחרים. שר הביטחון בני גנץ הביע הסתייגות מההצעה וטען כי ייתכן שאינה ישימה.
בקבינט הקורונה הציג משרד האוצר את תחזיתו לפיה עלות הסגר הנוכחי תעמוד על בין 1 עד 1.8 מיליארד יותר בהשוואה לסגר מרץ-אפריל. האוצר דרש בקבינט לפתוח באופן מידי לאחר החג את מקומות העבודה ללא קבלת קהל כדי למנוע קריסה של אלפי עסקים.
שר האוצר ישראל כץ התעמת עם שר הבריאות יואל (יולי) אדלשטיין. השר כץ טען שיש לאפשר את פתיחת המשק והעסקים הקטנים מיד לאחר החג כדי למנוע פגיעה קשה במשק ואבטלה המונית. "משרד הבריאות חייב להבחין בין מקומות העבודה, שלפי כל הנתונים אינן מהווים מוקד הדבקה, וחיוניים לפעילות המשק וכלכלת ישראל, לבין מוקדי הפרות המוניות של יחידים וקהילות, ששם חייבת להתבצע אכיפה קפדנית, שאינה מתבצעת כיום. המטרה – להפסיק את ההדבקה ההמונית". לדבריו, "נדרשת קבלת החלטות באופן ענייני ונכון, ולא ייתכן שמשרד הבריאות ישאיר עשרות אלפי עסקים ומאות אלפי עובדים כבני ערובה בידי מפרי החוק".
השר יובל שטייניץ זומן שוב לקבינט הקורונה, אף שאינו חבר בו. שטייניץ קורא להדק את הסגר, לאפשר עבודה במקומות עם תו סגול, יציאה מהבית עד מאתיים מטרים, לאסור התקהלויות גדולות ולקיים הפגנות ותפילות בקפסולות עד עשרים בני אדם. לתפיסתו, יש לצאת מהסגר רק כשמגיעים ל-100 עד 200 חולים חדשים ביום.
ראש צוות המומחים המייעץ למשרד ראש הממשלה, פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן, אמר כי אסור לשקול שום הקלות בסגר בשלב הנוכחי וזאת לאור הנתונים הלא ברורים. הוא ציין כי יש להציב יעדים ברורים של ירידה מובהקת בתחלואה לפני ששוקלים הקלות, "אחרת נחזור שוב למצב של סגר". וקסמן הבהיר כי "כשנרד ל-2,000 חולים מאומתים ותהיה ירידה מובהקת אז נוכל לשקול הקלות. במאי כבר עשינו שגיאה, אם נעשה את אותה שגיאה שוב אז נחזור שוב לסגר".
"קשה לבסס תמונה אמינה – יש סימנים לכך שיש בלימה בעלייה המאוד מהירה שהייתה כאן. אם משקללים את מספר הבדיקות יש סימן לבלימה, אבל לא לירידה", אמר פרופ' וקסמן בדיון. "יש תחלואה חריגה במוקדים שונים בארץ – אזורים שונים מתנהגים בצורה שונה. יש לכך שתי השלכות מרכזיות: צריך לבודד אזורים עם תחלואה ירידה גם כדי להוריד תחלואה באזורים הללו וגם כדי למנוע אזורים אחרים שיגררו לתחלואה גבוהה".
השר עמיר פרץ הביע התנגדות להצעה שהועלתה בקבינט להגדלת הקנסות, ובמיוחד לההצעה שמבקשת למנוע קבלת מענקים מבעלי עסק שיפרו את ההנחיות ואף לסגור להם את העסקים לדבריו: "אנו צריכים לייצר אמון מול הציבור. זה המפתח להצלחה. איומים בהגדלת קנסות , מניעת מענקים ועד סגירת עסקים יעשו בדיוק את ההפך".
"לכן, התנגדתי נחרצות לעניין, והצעתי להשאיר את הקנסות על כנן, בעל עסק שיפר פעם נוספת ישלם כפל קנס , ומי שיפר שלוש פעמים, יופעלו נגדו סנקציות מחמירות יותר. כמו כן דרשתי לקיים כבר בשבוע הבא הקלות בסגר ודיון מעמיק במודל החל״ת הגמיש הידוע כמודל הגרמני כדרך להתמודד עם תשע מאות אלף המובטלים שמתוכם כשש מאות אלף מקבלי חל״ת", דברי פרץ.
נתניהו אמר בפתח הדיון כי "אנו חייבים לפעול על סמך נתונים. אמרתי אתמול שיש אופטימיות זהירה, אבל אני יותר זהיר מהנזהרים, אני חושב שלמדנו שכדאי לעבוד בצורה מאוד מדודה ומסודרת. אנחנו כרגע אוגרים את הנתונים הללו כל יממה. יהיו לנו נתונים רק לאחר סוף השבוע הבא, אחרי יום ראשון. שר הבריאות ביקש לאסוף את הנתונים עד ליום שני, אחרי שמחת תורה, כדי לקבל החלטה מושכלת. לכן, אני לא מתכוון להביא לא הקלות וגם לא החמרות לסגר עד ליום שני".
"לגבי המדדים והיעדים להגדרת מדרגות היציאה – זוהי החלטה לא פשוטה. אנחנו רואים מה קורה כרגע, לא רק אצלנו, אלא מה קורה בעולם. באירופה יש גל שני והוא הולך ומתעצם. במדריד, פריז ולונדון, כנראה נכנסות במהירות לסגר, יש שם גם הקלות, אבל הן כבר שם. אירופה פתחה אחרינו והיא סוגרת אחרינו, אבל היא סוגרת גם כן".
"אני חושב שאנחנו צריכים להיות מאוד מאוד אחראים בדרך שבה אנחנו פועלים, וכשאני אומר אחראים זה מאוד לא מושפעים כרגע מלחצים או דרישה של סקטורים ודברים אחרים, וככל שנעמוד ביחד נוכל לעשות את זה. אם יש דבר אחד שאפיין את הגל הראשון זה שעמדנו יחד כממשלה אחודה. אם אנחנו רוצים להשיג את אותן תוצאות מבורכות שהיו בגל הראשון עלינו לעמוד יחד גם עכשיו".
"זה אומר שאנשים יכולים לומר את דעתם אבל בסוף כולם מתלכדים סביב ההחלטה שנקבל פה בוועדת הקורונה ובמקרה הצורך גם בממשלה. אני מקווה מאוד שאנחנו במגמת ירידה. אנחנו בקלות יכולים לפספס אותה ואנחנו יכולים גם להעצים אותה רק אם ננהג בצורה מושכלת ואחראית", דברי ראש הממשלה.
המצגת המלאה שהציג משרד האוצר בקבינט:
