ועדת החוקה של הכנסת דנה היום (ראשון) בהארכת תקנות הקורונה שפרסמה הממשלה. בדיון, צפויה הוועדה להאריך את תוקף ההכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה, שכוללת בעיקר את ההגבלות על ההפגנות. זאת, מתוקף הסמכויות שלה ב"חוק הקורונה הגדול", לפיו הוועדה יכולה לאשר או לדחות את תקנות הממשלה הנוגעות למאבק בהתפשטות הנגיף.
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר, התייחס בפתח הדיון לטענות שהועלו על סמכויות הוועדה: "נטען שאין לוועדה אפשרות לשנות את התקנות. בהשוואה לימי שגרה, תקנות שמתקינה הממשלה, הוועדה לא יכולה לשנותן פורמאלית, אך אנחנו מבהירים כשדברים לא נראים לנו ויש מו"מ לעיתים מאחורי הקלעים או במהלך הדיון ודברים משתנים. כאן מדובר בהחלטות קבינט או ממשלה שרובם שעת חירום. הדבר היחיד שבו אפשר לשנות יותר הוא בחקיקה. יש לנו כלים מסוימים ומוגבלים שצריך להיות מאוד זהירים בהם".
עוד אמר: "אם היינו מוציאים עסקים קטנים ובינוניים מהתקנות, לא היינו יכולים להגביל לחמישה או עשרה. זה היה חוזר לממשלה. בואו נהיה כנים. אם מדברים על תעסוקה אך בגלל זה נפתח מצב החירום על דברים אחרים. עם כל האי נוחות והקשיים, לא קל לחיות במדינה ובסגר ואני לא חושב שיש פה אנשים טובים יותר או פחות אבל בסופו של יום הסגר נותן תוצאות ורואים את הירידה החדה".
לבסוף הזהיר: "לכל המדברים בסיסמאות, אם זה יגיע שוב באותה צורה, בלי שום תכנית, אלא רק פרמטרים, ולאחר מכן לא ברור מה יהיה באותה עיר בה צריך לשים סגר מהודק, אם לא תהיה תכנית מסודרת איך אנשים לא יאבדו פרנסתם, איך מתנהלת עיר בסגר, איך אנשים יוצאים לעבודה ולטיפולים רפואיים, איך מוודאים שלא תיווצר סטיגמה, אנשי המקצוע לא יכולים רק להדליק רמזורים אלא חייבים לתת תכנית פעולה אלטרנטיבית, איך אנשים יחיו שם. אם יהיו רק סיסמאות ומסיבות עיתונאים שוב, לא תהיה תכנית. האחריות היא שלנו ולא צריך להתחרות מי דואג יותר לעם ישראל ולחופש שלו".
אשר הגיב להתפטרותו של ח"כ גדעון סער מהוועדה: "נטען שאין לוועדה אפשרות לשנות את התקנות. דווקא בניגוד לתקנות שמתקינה הממשלה בעיתות שגרה, שוועדה בכנסת איננה יכולה לשנותן פורמאלית, כאן יש לנו יכולת לאשר או לא לאשר סעיפים מסוימים מתוך התקנות וכן לקצוב בזמן. אנחנו מבהירים כשדברים לא נראים לנו ויש מו"מ לעיתים מאחורי הקלעים או במהלך הדיון ודברים משתנים. אנחנו פועלים בשעת חירום, יש לנו כלים מסוימים ומוגבלים שצריך להיות מאוד זהירים בהם".
סגן שר הבריאות הציג בוועדה את מתווה היציאה מהסגר, ואת שלבי הפתיחה: "אני מקווה שביום ראשון נהיה עם 2,000 נדבקים שזה סביב ה-5% מאומתים, ומקדם ההדבקה ה-R יהיה 0.8. אם נהיה שם, יום ראשון לגיטימי מבחינתי". לעומת זאת, קיש הבהיר כי "אם נגלה שלאור אירועי ראש השנה ויום כיפור היו הדבקות, ובכמה הימים הקרובים נראה עלייה בתחלואה, לצערי אני לא חושב שאמליץ על פתיחה ב-18 באוקטובר. אנחנו עדיין ברמות של סביב ה-10% מאומתים, ברמת תחלואה מאוד גבוהה. אנחנו חייבים להמשיך להוריד אותה".
חבר הכנסת איתן גינזבורג מכחול לבן אמר בדיון שימליץ לחבריו לסיעה שלא לאשר את הארכת "מצב החירום המיוחד". לדבריו: "חייבים להתחיל לצאת בהדרגתיות מהסגר, איפה שרק אפשר, והכול לפי מתווה הרמזור". סגן שר הבריאות יואב קיש ציין: "על אף הירידה בתחלואה, שאיש לא יחשוב שזה מאחורינו. היינו יכולים להיות היום באירוע של תחלואה מתפרצת ובקריסת מערכת הבריאות. אסור שהמסר שייצא מהוועדה הזו הוא לרוץ ולשחרר את הכול".
סגן השר יואב קיש חשף בדיון הוועדה על הארכת מצב החירום המיוחד: "מקדמים מתווה לפתוח את אילת, להקפיץ אותה בשלבים. לייצר מתווה בדיקות מהירות עם ראש העיר". עוד אמר כי "המתווה עשוי לכלול אזורים נוספים חוץ מאילת. זה לא מתווה שיפתח מלונות בכל הארץ אלא יחייב כניסות ויציאות מפוקחות וסיבה כלכלית הגיונית, לא נעשה זאת בכל מקום מבודד. נעשה זאת רק כשנדע שנוכל לשמור על תחלואה ירוקה".
ח"כ אילת שקד מ'ימינה' אמרה בדיון "שמישהו יאמר שלמרות התקנות לא תהיה אכיפה לגבי החתונות מעבר לקילומטר בהתקהלות של עד 20 אנשים. תפסיקו להתעלם מהמציאות, התקנות מטומטמות, הקואליציה המחורבנת היא שלכם תתקנו את התקנות. שבועיים אף שר לא לוקח על עצמו לשנות את התקנות. האם מישהו מהממשלה הרעה הזו מסוגל לקחת משימה לשנות את התקנות? אם לא, אני מוכנה שכל זוג שירצה להתחתן, יעביר אליי את השוטר שיאכוף זאת".
המשנה ליועמ"ש עו"ד רז נזרי השיב לדרישתה: "המצב בו מותרת התקהלות של 20 איש אך בפועל אסור בגלל הגבלת הקילומטר לא הגיוני. מצד שני, לשון החוק הנוכחית לא מאפשרת זאת, לשון מפורשת. צריך לתקן זאת. נושא האי-אכיפה צריך להגיע לרמת היועמ"ש לממשלה ונבחן את הדבר הזה. זה דבר עקום ולא הגיוני אך לגבי איך לשנותו, האם בחוק בתקנות או באי אכיפה נבחן היום".
במקביל התכנסה גם ועדת הכלכלה ותקיים דיון בתקנות העוסקות בהגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות בתקופת הסגר. הוועדה תדון בתקנות העוסקות בהגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות בתקופת הסגר, שהוגשו מתוקף חוק הקורונה הגדול. כאמור, התקנות נכנסו לתוקף לפני כעשרה ימים, ולוועדה סמכות לדון בהן בדיעבד ואף לדרוש שיבוצעו בהן שינויים. התיקון המרכזי בתקנות נוגע לאיסור לטוס בתקופת הסגר, המוטל על כל מי שקנה כרטיס טיסה אחרי ה-25 בספטמבר.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי פתח את הישיבה בהתייחסות להחזר הכספי ללקוחות עבור טיסות שבוטלו בתקופת הקורונה, ואמר: "דחינו את ההחזרים לראשון באוקטובר ואני מקבל פניות ותלונות רבות מאזרחים שחברות התעופה לא התחילו להשיב להם את הכספים. אני מודיע בפעם המי יודע כמה, ארכה נוספת לא תהייה. היה ניסיון לפנות אלי מהממשלה לארכה נוספת, ואמרתי שלא יקום ולא יהיה. הבינו את הנחרצות שלי וועדת הכלכלה לא תתכנס למתן דחייה נוספת. הלקוחות לא יהיו חברת האשראי של חברות התעופה והמדינה. אם המדינה חושבת שחברות התעופה זקוקות לעוד אשראי שתעמיד אשראי מצידה. שמענו שהנפקת אל על הצליחה ואני חושב שזה נותן שוליים רחבים לחברה להתחיל לעבוד. אני קורא כאן קריאה חד משמעית לחברות התעופה לממש את החוק ולהחזיר את הכספים ללקוחות במידי".
באשר להגבלות על התעופה אמר היו"ר מרגי: "צריך לתת לחברות התעופה אופק ולכן צריך לפתוח את השמים במידה ובמשורה. לא ייתכן שחברות תעופה אחרות יכולות להביא נוסעים ואנחנו מגבילים את חברות התעופה הישראליות. צריך לתת להן אופק כלכלי לשרוד. המצב היום של חברות התעופה הוא קשה מאוד ולכן צריך לתת להן להתחיל לעבוד".
צילומים: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן
