Gershon Elinson/FLASH90

בצמרת האבטלה: ביתר עילית, מודיעין עילית, בני ברק, בית שמש וירושלים

דו"ח שירות התעסוקה: ערים עם שיעור דורשי עבודה הגבוה ביותר הן בית"ר עלית, אילת ומודיעין עלית. ייתכן כי הסיבה לשיעור הגבוה בערים החרדיות הללו היא ביטול מסגרות חינוך בעקבות הסגר שני. יותר מחמישית מהנרשמים הם בני פחות מ-24

חצי שנה לאחר הכניסה לסגר הראשון, נכנסה ישראל לסגר שני כשהמשק במצב מורכב, שהמגמות בו היו שליליות גם כך. 205 אלף דורשי עבודה נרשמו במהלך החודש, הנתון הגבוה ביותר מאז מרס שבמהלכו נרשמו 850 אלף. מספרי הנרשמים זינקו סמוך לערב ראש השנה (17.9), והשיא היה בשבוע הרביעי של ספטמבר, שבו התרכזו יותר מחצי מהם.

אם בחודשים יולי ואוגוסט, מספר הנרשמים כדורשי עבודה כבר היה גבוה ממספר החוזרים לעבודה, פי 1.5 ופי 1.8 (בהתאמה), הרי שהסגר הקצין מגמה זו – על כל חוזר/ת לעבודה בספטמבר, היו 8.1 נרשמים כדורשי עבודה – היחס השלילי ביותר מאז מרס.

בסוף ספטמבר, הגיע מספר דורשי העבודה הפעילים בשירות התעסוקה ל-944.5 אלף – עליה של 20.9% לעומת מספרם בסוף אוגוסט (781.3 אלף). מספר הרשומים עקב חל"ת עלה ל-612.6 אלף, שהם 64.9% מכלל הרשומים בסוף ספטמבר.

היציאה מהסגר השני מציבה אתגר משמעותי בפני שוק העבודה והוא החזרה מהירה של מספר דורשי עבודה גדול ככל הניתן. רבים צפויים אכן לחזור במהירות – אולם שירות התעסוקה מתריע כי אלה שיישארו בחוץ, ובפרט מי שאינם עובדים עוד מאז הגל הראשון (15.3 – 19.4), עלולים להיקלע לאבטלה ארוכת טווח, שאף השלכותיה (על היחידים ועל הכלכלה) ארוכות טווח.

על מנת למתן את ההשפעה השלילית של הסגר, ישנם צעדי מדיניות הכרחיים כגון הגבלת תקופת החל"ת, עידוד תעסוקה ושימור עובדים. שירות התעסוקה חבר בצוותי התעסוקה הממשלתיים ויפעל לספק מענה מהיר, אסרטיבי ואפקטיבי, הכולל שילוב בין השמה מהירה בעבודה לצד פיתוח ההון האנושי וחיזוק מיומנויות – שרק באמצעותו ניתן לצלוח את המשבר.

בהרחבה

במהלך ספטמבר חזרו לעבודה כ-25.3 אלף דורשי עבודה – נתון נמוך לעומת חודש אוגוסט שבו חזרו 28.9 אלף. מספר החוזרים לעבודה, בהגדרה, אינו כולל אנשים שבהמשך אותו חודש שבו ונרשמו כדורשי עבודה (הסיווג נקבע לפי הפעילות האחרונה), ובספטמבר היו רבים כאלה – ביניהם, אקדמאים שלקחו חלק בשיתוף הפעולה של שירות התעסוקה ומשרד החינוך להסבתם להוראה ושילובם כעוזרי הוראה בבתי"ס (אשר פעלו בחצי הראשון של החודש, עד הכרזת הסגר).

בדומה לגל הראשון, מרבית הנרשמים בשירות התעסוקה בספטמבר יצאו לחל"ת (82.6% – מול 88.7% במרס). אולם, שיעור המפוטרים בספטמבר גבוה משיעור המפוטרים במרס (10.2% לעומת 7.4% בהתאמה). במספרים: כ-21 אלף ישראלים פוטרו רק במהלך ספטמבר. התפלגות סיבות הרישום בספטמבר הכי דומה, למעשה, לאפריל (שגם ברובו הסגר הראשון היה בעיצומו).

אילת חזרה לצמרת האבטלה ושיעור דורשי העבודה בה הגיע ל-39.3% בסוף ספטמבר: במהלך החודש נרשמו עליות בשיעורי דורשי העבודה בכל הארץ, אולם העיר הדרומית רשמה את הזינוק הגדול ביותר – 16.6% לעומת אוגוסט, מהמקום התשיעי ברשימה אל המקום השני – עקב הפגיעה בענף התיירות שנסגר בשנית רגע לפני החגים (בשאר הערים הגידול היה של פחות מ-6%). כעת, נמצאת מעל אילת ברשימה רק העיר ביתר עילית (40.5%), ואחריהן – מודיעין עילית, בני ברק, נצרת, אום אל-פחם, בית שמש, ירושלים, רהט ובת ים.

משלח היד שהכי הרבה מעובדיו (35.4%) נפגעו מהסגר הנוכחי בספטמבר הוא המכירות והשירותים (תחום המאגד בתוכו בין היתר סייעים למורים ועוזרים במכירה בחנויות, ששניהם לבדם היוו כ-20.8% מכלל הנרשמים בספטמבר, וכן מלצרים, מאבטחים ועוד) – יותר מאשר באוגוסט (23.3%) ואף יותר מבחודש מרס (27%). קבוצת משלח יד נוספת שנפגעה בבירור בסגר השני היא מנהלים (בהם מנהלים ומנהלות מתחום המסחר, מנכ"ליות ומנכ"לים, מנהלי מסעדות / מכירות ושיווק וכו'), עם שיעור ההרשמה החודשי הגבוה ביותר מתחילת המשבר – 9%.

מבין החוזרים לעבודה בספטמבר, קבוצת משלח היד עם שיעור החזרה הגבוה ביותר היא בעלי משלח יד אקדמי (36.1%), ככל הנראה עקב חזרה של מורות ומורים לעבודה עם פתיחת שנה"ל.

חשש להעמקת הפער בין נשים לגברים בשוק העבודה בסגר השני: שיעור הנרשמות כדורשות עבודה בספטמבר היה 62.7%, גבוה אף יותר מהנתון הגבוה במרס (57.1%). אחת הסיבות לכך היא הפסקת פעילות מערכת החינוך וכן ענף השירותים שבהם מועסקות יותר נשים. הבולטות במקרה זה גבוהה עוד יותר עקב המספר הנמוך יותר של יוצאים לחל"ת בגל השני בהשוואה לראשון. וייתכן שאף מעבר לכך – נשים רבות נשארות בבתים עם הילדים בהיעדר מסגרות עבורם, שעה שהגברים במשפחות יותר שומרים על מקומות עבודתם. חזרתן של נשים לעבודה קשורה בקצב הסרת המגבלות על המשק וייצובו כך שפעילות הענפים תשתקם (בדגש על מערכת החינוך).

שיעור הנרשמים כדורשי עבודה בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד גיל 24), קפץ מ-17.1% מבין נרשמי חודש מרס ל-20.5% מנרשמי ספטמבר – הנתון הגבוה ביותר לקבוצה זו מתחילת המשבר. מעבר לכך, התפלגות הנרשמים לפי גיל בחודש ספטמבר דומה יחסית להתפלגות בחודש מרס. בסה"כ, שיעור הצעירים עד גיל 34 (חיבור שתי הקבוצות הצעירות) עמד בספטמבר על 49.5%, לעומת 47% במרס. ייתכן שההסבר לכמות הצעירים הגבוהה נעוץ במספר הגבוה של צעירים בתחומי המכירות והמסעדנות, המהווים כשמינית מהנרשמים בספטמבר.

במקביל, שיעור החזרה לעבודה בקרב שתי קבוצות הגיל המבוגרות יותר (54-35 וקבוצת 55 ומעלה) עלה מ-44.2% באוגוסט ל-53.2% בספטמבר, בעוד אצל קבוצות הגיל הצעירות, שיעור החזרה לעבודה ירד (מ-55.8% באוגוסט ל-46.8% בספטמבר). שיעורי החזרה הנמוכים של קבוצת הגיל המבוגרת ביותר (55+) למעגל העבודה דווקא בחודשים שבין הסגרים, מעלים את החשש שסיכוייהם של המבוגרים לחזור לעבודה לאחר הסגר הנוכחי נמוכים יותר.

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "השנה העברית התחילה בגל שני למשבר התעסוקתי, וגם החורף שלפנינו עלול להיות קשה. לאחר סגר שני שמקרב אותנו לסוף 2020, ברור שההתמודדות עם השלכות המשבר על שוק העבודה תלווה אותנו עוד שנים. חשוב לשים לב לקבוצות ולמקומות שנפגעים במיוחד: עובדי הענפים שנסגרו לפני חודשים רבים וטרם נפתחו, מבוגרים המתקשים יותר לחזור לעבודה, נשים וצעירים הסובלים מתנודתיות גבוהה. כל אלה מחייבים התייחסות מתאימה שתסייע בשילובם בעבודה איכותית, במקביל להגדלת הגמישות התעסוקתית אשר הכרחית בתקופות של אי-ודאות. מודלים לעידוד תעסוקה ושימור עובדים כגון המודל הגרמני או הקנדי, יוכלו להועיל למשק שבו מספר המשרות מצומצם יחסית ומספר דורשי העבודה גבוה. בתוך כך, נדרש תכנון ארוך טווח לסיוע לכל דורשי העבודה שלא יצליחו לחזור לעבודה בתום הסגר הנוכחי, כאתגר לאומי עם השקעה ניכרת בעידוד תעסוקה, והצבת יעדים להעלאת רמת המיומנויות של כוח העבודה".

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן