אם יהיה חיסון לקורונה ויציעו לך להתחסן במחזור הראשון, האם תסכים או תתנגד?
רוב הישראלים (52%) לא מוכנים להיות במחזור הראשון של מי שיחוסנו נגד הקורונה בחיסון החדש שכה מרבים לדבר עליו. זאת לעומת 21% הבטוחים שיסכימו ו-19% שחושבים שיסכימו להתחסן ראשונים (בסך הכול 40%).
החששות מהחיסון בקרב נשים עולים על אלה של הגברים. מבין הנשים רק 33% בטוחות או חושבות שיסכימו להתחסן ראשונות לעומת 47% מהגברים. הפער המגדרי גדול במיוחד בציבור הערבי.
המבוגרים פתוחים יותר לאפשרות של התחסנות במחזור הראשון מאשר קבוצת הגיל הצעירה ביותר, אולי מפני שהם מרגישים חשופים ופגיעים יותר למחלה או משום שבשכבות גיל אלה יש עדיין אמונה חזקה יותר במדע ופחות התנגדות אידיאולוגית לחיסונים.
האם אתה חושש או לא חושש בימים אלה שאתה או מי מבני משפחתך יידבק בנגיף הקורונה?
בכלל הציבור חלה ירידה מסוימת בשיעור החוששים להידבק, אם כי עדיין מדובר ברוב גדול (68%) שחוששים מכך.
למרות שיעורי ההדבקה הגבוהים במקומות הישוב החרדיים, קבוצה זו חוששת פחות מאחרות מהדבקה: חרדים 50%, דתיים 69%, מסורתיים דתיים 74%, מסורתיים לא דתיים 73%, חילונים 63%.
למרות שיעורי ההדבקה הגבוהים יותר בציבור הערבי, בציבור הערבי רמת החשש גבוהה רק במעט מאשר בציבור היהודי (71% בהשוואה ל 68%).
עד כמה אתה חושש או לא חושש למצבך הכלכלי בעתיד הנראה לעין?
גם בשיעור החוששים כלכלית למצבם בכלל הציבור חלה ירידה קטנה במדידה הנוכחית. עדיין מדובר ברוב (59%) אך הוא נמוך מהרוב החוששים מהדבקה.
כאן ההבדל בין ערבים ליהודים גדול מאוד – 81% מהראשונים לעומת 55% מהאחרונים חוששים לעתידם הכלכלי.
פילוח המדגם לפי גיל מעלה כי בשתי הקבוצות, היהודים והערבים, הצעירים הם אלה שמביעים את מידת החשש הרב ביותר, והמבוגרים הכי פחות חוששים לעתידם הכלכלי. הדבר נובע מכך שהשפעות כלכליות זמניות הן משמעותיות פחות לגבי מי שמעמדו בשוק העבודה כבר ידוע שעה שהצעירים הנמצאים בתחילת דרכם בשוק העבודה מושפעים יותר מהמצב הנוכחי, מה גם שחלק גדול מהם עובדים בעבודות ללא יציבות תעסוקתית או שהכנסתן נמוכה.
כמו במרבית המדידות מאז תחילת משבר הקורונה יש הבדל גדול ברמת החשש הכלכלי גם על פי הכנסה. בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות מן הממוצע החשש נמוך מאשר בקרב בעלי ההכנסות הממוצעות או הנמוכות מן הממוצע.
האם אתה אופטימי או פסימי לגבי יכולת ההתאוששות של החברה הישראלית מהמשבר הנוכחי?
קצת למעלה ממחצית (55%) מכלל הציבור הם כיום אופטימיים לגבי יכולתה של ישראל להתאושש ממשבר הקורונה. עלייה במידת האופטימיות בהשוואה לחודשים האחרונים נצפתה גם בציבור היהודי וגם בציבור הערבי, אם כי רק בציבור היהודי יש רוב לאופטימיים.
רוב בקרב מצביעי מפלגות הימין והמפלגות החרדיות, ובראשן ימינה, מביעים אופטימיות לגבי יכולת ההתאוששות של החברה הישראלית, לעומת מיעוט בלבד ממצביעי מפלגות המרכז-שמאל והרשימה המשותפת.
האם יש או אין לך אמון באישים ובגורמים המובילים את ההתמודדות עם נגיף הקורונה?
כמו העלייה ברמת האופטימיות, כן נצפתה עלייה מסוימת באמון בראש הממשלה נתניהו בהשוואה לחודשים הקודמים – שיעור הנותנים בו אמון מגיע החודש ל-37%. פילוח התשובות לפי הצבעה מראה כי בקרב מצביעי הליכוד כשלושה רבעים נותנים בו אמון וכך גם קצת מעל מחצית ממצביעי ש"ס וימינה. מצביעי יהדות התורה חצויים בדיוק באמצע. בקרב מצביעי מפלגות המרכז והשמאל רק מיעוט קטן נותנים בו אמון.
ממצא מעניין במיוחד התקבל בשאלת האמון ברשות המקומית שבה מתגוררים המרואיינים. רוב מסוים (55%) בכלל הציבור הביעו בה אמון בהקשר של ההתמודדות עם משבר הקורונה.
מה דעתך על ההגבלות שממשלת ישראל קבעה ביחס להתנהלות הציבור כדי למנוע הידבקות בנגיף הקורונה?
השיעור הגבוה בכלל הציבור (41%) סבורים כי ההגבלות שהטילה הממשלה במסגרת המאבק בקורונה הן מתאימות. כ-30% סבורים שהן מחמירות מדי ו-22% שהן מקלות מדי. מדובר בעלייה מובהקת משיעור מי שחשבו שההגבלות מתאימות במדידת ספטמבר, אז רק 32% חשבו שההגבלות תואמות את המצב.
בהשוואה למדידה לפני חודשיים, חלה עלייה חדה בשיעור היהודים הסבורים כי ההגבלות תואמות את המצב, לעומת ירידה בשיעור הערבים הסבורים זאת.
מהו הגורם העיקרי בגללו אנשים מצייתים להוראות של השלטונות למניעת הידבקות בנגיף הקורונה?
הממצא הקודם משתלב טוב עם הנתון כי השיעור הגבוה יותר של המרואיינים (35%) חושבים שאנשים מצייתים להוראות הממשלה מחשש להידבקות המחלה. שיעור נמוך יותר במעט (32%) מייחסים זאת לחשש מענישה ושיעורים נמוכים עוד יותר לאי רצון לסכן אוכלוסיות פגיעות במיוחד (17%) או לציות אזרחי לחוק כשלעצמו (11%). עם זאת שיעור המעריכים כי הציות הוא תוצאה של החשש מהמחלה נופל בהרבה מהשיעור שהצביע על כך באפריל השנה כגורם העיקרי לציות (54%).
פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות: "בציבור הישראלי ניכרת מגמה של רגיעה מסוימת בהקשר למגיפה ואף אופטימיות גבוהה מאשר בחודשים הקודמים באשר ליכולת ההתאוששות של המדינה מהמשבר שבו היא נתונה. ייתכן והדבר הוא תוצאה של הידיעות על התקדמות המאמץ המדעי לפתח חיסון נגד נגיף הקוביד 19 או של המספרים הנמוכים יחסית בעת האחרונה של נדבקים ונפטרים. הסבר אפשרי שלישי שהזמן יוכיח אם אכן כך הוא שלמדנו לחיות לצד הקורונה עד כדי כך, שרוב הציבור אינו נחפז להיות מן הראשונים שיחוסנו כאשר חיסון יהיה זמין".
סקר בזק ישראל בימי הקורונה 14 נערך על- ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 12-15/11/2020, רואיינו 607 איש ואשה בשפה העברית ו-152 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית.
