David Cohen/Flash90

חשד בעולם: אסטרהזניקה טעתה בניסוי בחיסון לקורונה – פגמים רבים בהליך

הניו יורק טיימס מפרסם כי חברת התרופות אסטרהזניקה שתגיש מחר בקשה לאישור החיסון שלה לרשויות הבריטיות, טעתה כשנתנה חצי מינון של החיסון שהתגלה באופן חריג כמינון היעיל יותר נגד הקורונה. בכיר במשרד הבריאות: "מניח שזה יובהר בהמשך, לא נראה שהדבר ישליך על התוצאה"

אחרי הדיווחים הראשוניים על הצלחת החיסון הבריטי של חברת אסטרהזניקה ואוניברסיטת אוקספורד ברמה של עד 90 אחוז, מתברר כי בעולם המדעי רבים מערערים על הפרסום האופטימי של החברה על אודות האפשרות שהחיסון של החברה יאושר בקרוב.

על פי דיווחיה, נצפתה יעילות של עד 90% לחיסון. כאשר ניתנו שני מינונים מלאים של החיסון בהפרש של חודש זה מזה, הגיעה יעילות החיסון ל-62% בלבד. היעילות הממוצעת של הניסוי בשתי הקבוצות הללו הגיעה ל-70.4%.

הניו יורק טיימס מפרסם כי התוצאות שהראו כי דווקא חצי ממינון החיסון שניתן למחוסנים, שנמצא יעיל יותר מהמינון המלא, מקורו בטעות שלא הייתה אמורה להתרחש בפרוטוקול המקורי. רק לאחר פרסום התוצאות, הודתה החברה כי המהלך נבע מטעות בתחילת הניסוי ולאחר שחוסנו במינון השגוי כאלפיים איש, שבו לפרוטוקול המקורי של המינון המלא, שהראה דווקא יעילות מופחתת.

בכתבה שעיקריה הובאו ב'ווינט' עלו שאלות נוספות בדבר אמינות המחקר ותהיות שעלו מתוצאותיו, ובהן כיצד אפשרי שדווקא מינון נמוך יעיל יותר ממינון גבוה, אף שלרוב בחיסונים התגובה מתרחשת הפוך – ומינון גבוה יותר מביא לתגובה עוצמתית יותר. בתוך כך, מסתבר שלא נמסרו פרטים רבים על המתחסנים ובהם גילאי אלה שקיבלו את המינונים השונים.

הבעיה הזו גם קיימת בכך שהחברה לא הציגה ל-FDA (מנהל התרופות והמזון בארה"ב) בדיקה שנעשתה על מתנדבים אמריקנים, בניגוד לפייזר ולמודרנה. חברות אלה ערכו ניסוי על קבוצה אחידה וגדולה, כאשר חלק מהנבדקים קיבלו פלסבו (חיסון דמה). מנגד, החומר בזריקות הפסלבו שנתנה אסטרהזניקה לאנשים בברזיל ובבריטניה היה מסוגים שונים – ומעבר לכך כאמור הייתה בעיית מינונים.

בכיר במשרד הבריאות שצוטט ב'ישראל היום' אמר בתגובה לדיווח כי "המתודולוגיה של המחקר סבירה. הם עשו עבודה סופר יסודית בשורה של מחקרים. נכון שיש דברים שנראים מוזרים במחקר, אך אני מניח שזה יובהר בהמשך ולא נראה שזה ישליך על התוצאה".

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו