צילום: משרד הביטחון והמכון למחקר ביולוגי

ראש המכון הביולוגי: "נפיץ את החיסון לקורונה בתחילת הקיץ – צריך זריקה אחת"

ראש המכון הביולוגי: "אין לנו רוח גבית חזקה; יש נטייה בארץ לתת כבוד לחברות ששפתן אנגלית". אחראי החיסונים במשרד הבריאות: "עושים מאמץ לפזר את סיכוני הרכש על פני טכנולוגיות מרובות; ממה שניתן להגיד: נתוני איכות המכון עד כה מרשימים מאוד"

כתבות נוספות בנושא:

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו

ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ עינב קאבלה, קיימה היום ישיבה מיוחדת בנושא יחד עם ראש המכון הביולוגי, פרופ' שמואל שפירא, אחראי מערך החיסונים במשרד הבריאות ד"ר אורי פינשטיין, מומחי חיסוניים ועוד. בדיון הושמע ביקורת של ראש המכון הביולוגי כנגד הממשלה בטענה לקשיים רגולטוריים והעדפת חיסוניים מחברות בחו"ל. ד"ר פינשטיין אמר בדיון כי נכון לכעת החיסונים לא יהיו בבני נוער והילדים שכן עליהם לא בוצע כל ניסוי.

ראש המכון הביולוגי, פרופ' שמואל שפירא: "אנחנו לא חברה מסחרית ולכן אין שיקולים כלכליים מול עינינו. יש שיקול אחד חשוב, שזה האמת הכלכלית לטובת אזרחי מדינת ישראל. אנחנו המקום היחיד במדינת ישראל שיש לו יכולת לייצר חיסונים. אם לא היינו נתקלים בעיכובים בדרך, רגולציית יתר ודרך דקדקנית מאוד, וחברות אחרות בעולם לא עברו, אז אני מקווה שנגיע לשלב 3 באפריל. למעשה היינו יכולים להיות כבר בכך. כל יום אנחנו נלחמים ואני מקווה שלא נעבור תקלות נוספות. יש לנו בידיים חיסון יעיל ובטוח. ביצענו ארבעה מודלים של בעלי חיים לפני שניגשנו לחיסון בבני אדם: גם בחיות קטנות, גם בעכברים, גם יעילות, גם בטיחות, ויש לנו 80 בני אדם, עם תופעות לוואי מאוד מינוריות".

"בניגוד להצהרות של חברות אנחנו מאוד אחראים. כנראה שהחיסון שלנו ידרוש הזרקה אחת ולא שתיים ויש לזה משמעות עצומה. גם כך לחסן את כל תושבי ישראל זה קשה מאוד, ולעשות את זה פעמיים. החיסון שלנו כנראה יכלול הזרקה אחת. אנחנו לא חברה שמריצה מניות, אין מניות למכון. אנחנו מאוד מאוד אמינים. המחויבות המקצועית והאתית שלנו גבוהה מאוד. זה רגל בטוחה על הקרקע. מדברים על תחילת חיסון במהלך הקיץ".

"יש בארץ נטייה גדולה מאוד לתת כבוד לחברות ששפת האם שלהן אנגלית. אני חושב שיש פה מדע טוב מאוד. יש פה עשייה טובה מאוד, בטוחה מאוד, אחראית מאוד, שנקייה משיקולים כלכליים. הייתי רוצה, למרות שאנחנו דוברי עברית, עדיין לקבל את התמיכה וקיבלו הרבה מאוד הנחות בדרך. יש לי אמת מדעית ויש לנגד עינינו את טובת אזרחי מדינת ישראל. אני חושב שהאמת המדעית תנצח. אני מקווה מאוד שאנשים יבינו שאנשי מדע עומדים מאחורי הדבר הזה. יש פה בעצם אינטרס מדעי נורמלי פרופר. עד עכשיו הושקעו רבע מיליארד שקלים, לכן העלות שלנו מאוד אטרקטיבית. מחזרים אחרינו מכל העולם. כבר בניסוי עכשיו, אנשים בכירים ממערך הבריאות של מדינת ישראל רוצים להתנדב לשלב 2 שלנו".

"עברנו דרך ארוכה מדי וקשה מאוד. כאשר מכון רגולציה קפדני מאוד בגרמניה, שהאנשים שם מאוד מעונבים, ראה את הדרך שעברנו הוא חשב שעברנו דרך ארוכה מדי ומורכבת מדי, ולא ארחיב יותר, המבין יבין".

אחראי החיסונים במשרד הבריאות, ד"ר אורי פינשטיין: "הסיכון האלטרנטיבי הוא למעשה מכפלה של סיכונים. לכן הסטנדרט הבטיחותי הנדרש מחיסונים גבוה בהרבה. גם את הסיכונים של מחלת הקורונה אנחנו לא מכירים לטווח הרחוק. למעשה אנחנו מתחילים לקבל רק עכשיו אלו שחלפו שנה עם קורונה. וברור שיש מחלות שיוצרות השפעות ארוכות טווח. אנחנו נחסן אחרי ובמקביל לאחרים. בנוסף לעשרות האלפים שכבר משתתפים בניסויי הפאזה השלישית, יותר מ-36,000 איש שחוסנו כבר, בזמן שאנחנו נחסן בעולם כולו יחוסנו עשרות מיליונים. המספרים הגדולים יביאו לנו מידע שנוכל לעקוב אחרי ונראה שאנחנו לא שוגים בקבלת ההחלטות שלנו. בסופו של דבר יהיו הרבה מאוד חיסונים גם בטכנולוגיה הזאת. העולם כולו מסתכל ימינה ושמאלה ומתכוון להתחיל לחסן כבר בטווח הזמן המידי, אם נכונות הידיעות בתקשורת האמריקאית, שמתוכנן למועד הזה, הם מתכוונים להתחיל לחסן אוכלוסייה בסיכון גבוה לתחלואה, והם מתכוונים לחסן אנשים שהסיכון מהתחלואה שלהם גבוה. בשיטה הזאת מתחילים דווקא עם אנשים שנמצאים בסיכון גבוה והמשוואה הזאת קצת פשוטה יותר לעיכול. אנחנו כמשרד הבריאות עושים מאמץ גדול לפזר את סיכוני הרכש על פני טכנולוגיות מרובות.

פינשטיין עדכן בוועדה כי בשלב הראשון לא יאושר אף אישור חירום לחיסון של ילדים ונוער כי קבוצות המחקר הראשוניות לא ניסו את זה. בתושבה לטענות שהעלה פרופ' שפירא, הגיב פינשטיין: "אני לא הגורם שמלווה את המכון הביולוגי. אני לא חושב שיש איזשהו גורם בירוקרטי שמעכב איזשהו פיתוח. כל המאמצים של משרד הבריאות מוכוונים בשביל לוודא, כל מה שצריך יש מוצר יעיל ובטוח שניתן להשתמש בו. אני יכול להתייחס בזהירות כי כבר התחלתי לראות מידע שנובע מתהליך הרישום. המידע שאנחנו רואים הוא באיכות גבוהה מאוד, מפורט מאוד. בניגוד לאמירות הכלליות, כצופה מן הצד, אני רופא, אני לא אימונולוג, אולי מאוד מאוד מרשימים. זה מה שאני יכול להגיד בלי להפר חיסיון".

מומחה חיסונים, פרופ' תומר הרץ, אוניברסיטת בן גוריון: "כל ההבטחה של הפוליטיקאים שאנחנו בסיום המגפה רחוקה מאוד, וגם ביכולת להפיץ חיסונים ולהפיץ. החיסונים האלה דורשים תנאי הובלה מחמירים, ומידע מפורש על הבטיחות שלהם לאורך זמן עדיין אין לנו. הערכות אופטימיות הן כאלה שלקראת הקיץ הבא. אני עדיין לא מאמין שאז כל האוכלוסייה תהיה מחוסנת. התחסנות לשפעת בישראל נמוכה יחסית וכאן ללא ספק צריך להיערך לקמפיין ציבורי נרחב, שמדענים צריכים להיות מעורבים בו, כדי להעביר מסרים שרק זה יעצור את המשך ההדבקות".

"החיסון קשור בשינויים שהנגיף יעשה ועד כמה יובילו לצורך בחידוש. 25% מן ההדבקות נובעות מקורונות עונתיות, למרות שאנשים יידבקו בהם הם נדבקים שוב ושוב, שגורם לכך שהנוגדנים לא מנטרלים. יכול להיות שחיסון הקורונה יהפוך להיות לחיסון עונתי, בדומה לשפעת. האור היחיד במנהרה של הקורונה הוא החיסונים ואף דבר אחד לא ישיב אותנו לחיים שגרתיים".

יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה: "הדיון החשוב היום בוועדה מלמד כי חשוב שנבחרי הציבור יהיו יותר זהירים בהבטחות ובאמירות שנזרקות לחלל האוויר לגבי החיסונים, כך שלא תיווצר תחושת שווא בציבור שהנה עוד רגע יגיע חיסון והמגפה מאחורינו. כולנו עדיין נדרשים להקפיד על התנהלות זהירה ועל מסיכות, ולא נכון לשדר אחרת. המומחים ואנשי המדע הדגישו כי יש עוד נתונים הכרחיים נדרשים, לרבות משלבי הניסוי שעוד לא הושלמו, בכדי להחליט איזה מהחיסונים נכון לאמץ. וכמובן שיש לשים לב למרכיב הבטיחות למתחסנים שצריך להילקח בחשבון בכל החלטה, מהירות היא לא חזות הכל, היא רק מרכיב אחד. אז יש אופטימיות זהירה, אך צריך גם התנהלות אחראית ובטוחה. לגבי המכון הביולוגי, צריך לקדם ולעודד חיסון תוצרת הארץ, חשוב שנקשיב לדברים שנאמרו, הציפייה היא כי הרגולטור לא יביא לקשיים מיותרים בשל רגולציית יתר שמביאה לעיכוב ולא לתועלת".

הכתבות המעניינות ביותר

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture