"הכניסה לריסון מהודק כבר 'כתובה', זה צעד בלתי נמנע. נגיע תוך שבוע עד עשרה ימים למספר חולים ממוצע של מעל 2,500 איש" – כך אמר פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש בראיון ל'ישראל היום'. "למרות החיסונים בתקופה המיידית, צריך להמשיך ולהיות דרוכים. אולי קשה לציבור לקבל את ההגבלות, יהיה מי שיגיד שלא הגיוני לעשות עכשיו ריסון מהודק בזמן שמתחילים לחסן, אך כשאתה מנתח את הסיטואציה המקצועית וההגיונית על בסיס העובדות – צריך לטפל בכאן ובעכשיו, בעוד שמצד שני להתחיל במבצע החיסונים, ולהיערך לכך שעוד שלושה חודשים נראה את ההשפעה של החיסון".
עוד ציין פרופ' אש כי במתווה של ריסון מהודק לא צפויה בעיה בקיום מבצע החיסונים, וכך גם לא במתווה של סגר אם נגיע אליו. "במארס אפריל נחיה חיים יותר שפויים בזכות החיסונים ויהיה שימוש בדרכון ירוק. אני יכול רק לשער שמהמסכות נוכל להיפטר רק כאשר נגיע ל-60% התחסנות סביב מאי יוני, כאשר מזג האוויר יתחמם".
לדבריו הנתון העדכני מראה שהישראלים החוזרים מחו"ל ממשיכים לא להקפיד על בידוד – 45% מהחוזרים נכנסים לבידוד כנדרש אך 55% מאותרים כמי שמפרים אותו. "נתחיל כעת לבצע מעקב יותר טוב אחרי האנשים המבודדים בסיוע משרד הביטחון ותוכנית 'בני חיל' שתומכת ברשויות המקומיות. נגיע לערוך להם ביקורי בית", הוסיף פרופ' אש.
בראיון ל'ג'רוזלם פוסט' אמר אש כי המשמעות של נתוני התחלואה היא שגם כאשר המדינה מתחילה להתחסן, ייתכן שהתחלואה תמשיך לעלות "מכיוון שהתחלואה עולה במהירות ולחיסון יש השפעה איטית". לדבריו, ההגבלות החמורות בשלב זה עשויות להימשך לפחות חמישה שבועות, ואולי עד שהחיסונים יתחילו להיכנס לתוקף, שיכולים להיות מאוחרים עד חודש מרץ או אפריל.
"יש את התחושה שהקורונה תסתיים בכל עת עכשיו. אנשים עשו סוויץ בראש שהם לא צריכים להחזיק הרבה יותר זמן ולכן הם נרגעו", אמר אש. "הסכנה לא פחותה מזו שהייתה לפני שבועיים כשלא ידענו שיהיו לנו חיסונים. ועד שהחיסונים מגיעים ועובדים, הסיכון גבוה באותה מידה. ממה שאני רואה וממה שאני שומע בשטח אנשים לא שומרים על הכללים. אני קורא לכולם להפסיק להיות שאננים".
"מה שקרה סביב חנוכה היה בעייתי מאוד", אמר בהתייחס להחלטת הממשלה לחוקק עוצר לילה נגד חוות דעת מומחי בריאות. ואז, באזהרת היועץ המשפטי לממשלה, הממשלה חזרה במגבלות חדשות ובסופו של דבר עזבה את העניין. הוא אמר לפוסט כי השרים מקשיבים לו – אבל באופן חלקי בלבד. "הלכתי לקבינט וביקשתי מהם להחמיר את המגבלות והם פתחו קניונים, אז אני לא יכול לומר שהם הקשיבו לי", אמר. “אנו מביאים את הדעה המקצועית ונלחמים על כך. לפעמים אנחנו מצליחים יותר ולפעמים פחות”.
בראיון ל'וואלה' התייחס בהרחבה לאופן קבלת ההחלטות: "התחושות לא נעימות, זה לא נעים שיש משהו שאתה ממליץ מבחינה מקצועית ועושים הפוך. מצד שני, אנחנו מדינה דמוקרטית שיש בה תהליכים. האחריות נמצאת על הקבינט והשרים שמקבלים את ההחלטות, ויש להם ראייה שלפעמים לוקחת בחשבון שיקולים שמאוזנים לתוך ההחלטה. מקצועית זה היה נראה לי לא נכון, אבל היו שיקולים אחרים שאני אפילו לא יודע להגיד לך מי ומה שקל והביאו לבסוף להחלטה הזו".
הוא התייחס להתנגדות של משרד הבריאות לעוצר לילי: "כולם יודעים מה נאמר בדיון, זה חשוף לגמרי אז לא צריך לחזור. אוסף של שיקולים והסתמכות על נתונים שבעיניי לא נבדקו לעומק, כמו השפעה של זה בארצות אחרות. במסגרת התהליך הזה, התבקשתי על ידי המל"ל לדבר עם מקביליי בארצות שונות. דיברתי עם חמש ארצות ואולי רק בהונגריה השתכנעתי שזה היה משהו אפקטיבי, בשאר המקומות לא יודעים להעריך מה הוסיף הסגר הלילי".
על אי העלאת ה'נסות אמר: "אפידמיולוגית ולטובת בריאות הציבור צריך לעלות את הקנסות, חד משמעית. ולהעלות הרבה יותר. זה כמעט סוכם, אבל המגיפה הזו היא לא רק מגיפה בריאותית, היא גם מגיפה חברתית וכלכלית. יש פה שיקולים שונים שהם לגיטימיים. אני לא מסכים איתם כי אני בא מנקודת המבט הבריאותית, אבל אני לא יכול להגיד שהם לא ענייניים – יש להם את העניין שלהם. אם יש מגזר או חברה שמאוד חשוב להם הלימודים, הם יפעלו כדי שהלימודים יקרו".
לדבריו, אין פוליטיקה בקבינט הקורונה: "אני חושב שיש אינטרסים שקשורים יותר לשר שאחראי לתחום, והוא דואג לתחום שהוא אמון עליו. זה משפיע הרבה יותר מפוליטיקה אחרת. אבל אולי יש דברים שאני לא מודע אליהם. למיטב ידיעתי הקבינט מתנהל בצורה עניינית. כמו שציינו, ההמלצה שלנו לא לעשות סגר לילי לא התקבלה, ההמלצה שלנו לא לפתוח את הקניונים לא התקבלה, בסוף מתקבלות החלטות בניגוד לדעתנו. זה לא נעים ללכת לישון בלילה שאחרי".
"אם לשפוט לפי הזגזוג לפני חנוכה, זה לא צריך להיראות ככה, שלא מקבלים המלצה מקצועית, אלא המלצה אחרת. שולחים אותה לעבודה ורואים שהיא בלתי אפשרית כי אין את התמיכה המקצועית, חוזרים עם המלצה אחרת ובסוף לא מקבלים אותה. זה תהליך לא טוב במבחן התוצאה. בשאר הדברים קטונתי מלבקר את עבודת הממשלה, אבל בסוף נוצרת בעיה באמון הציבור סביב קבלת ההחלטות – גם חברי הממשלה עומדים מאחורי זה".
