עבודת מחקר נרחבת שנועדה לברר אם וריאנט האומיקרון מדבק יותר מהזנים האחרים ולהבין כיצד ניתן לאבחן אדם שנדבק בו פורסמה היום (ראשון) בעיתון הבריטי "הגרדיאן" ממנה עולה הסיבה שהווריאנט החדש מדבר יותר וקטלני פחות. לפי המחקר, האומיקרון נוטה יותר לתקוף את הגרון מאשר את הריאות, עובדה שלדעת המדענים העשויה להסביר מדוע הוא מדבק יותר, אך פחות מסוכן מהזנים האחרים.
בקרב המדענים שוררת אופטימיות זהירה בכול הקשור להתפשטות האומיקרון. פרופסור לווירולוגיה באוניברסיטת קולג' שבלונדון, דינן פילי, הסבירה כי "מה שהופך את האומיקרון לשונה מהגרסאות הקודמות הוא הסיכוי שאין ביכולתו להדביק סוגי תאי גוף שונים".
עוד אמרה כי "למעשה, נראה שעיקר ההדבקה שלו היא באזור דרכי הנשימה העליונות בתאי הגרון. במחקרים ניתן לראות שהוא מתרבה בתאי הנשימה העליונים בקלות רבה יותר מאשר בתאים שנמצאים בעומק הריאה". לדבריה, "במחקרים ניתן לראות שהוא מתרבה בתאי הנשימה העליונים בקלות רבה יותר מאשר בתאים שנמצאים בעומק הריאה". בגרדיאן הסבירו שאם המחקר אכן נכון והאומיקרון מקונן בעיקר בתאי הגרון – זה מה שהופך אותו למידבק יותר.
חוקרים מקבוצת המחקר הווירולוגיה המולקולרית של אוניברסיטת ליברפול פרסמו חלק מתוך מחקר שערכו בעכברים. פרופ' ג'יימס סטיוארט מסביר כי "המחקר מראה שהאומיקרון מוביל למחלה פחות חמורה בעכברים". במאמר שפרסמו החוקרים מאוניברסיטת ליברפול הם כותבים שעכברים שנדבקו באומיקרון איבדו פחות ממשקלם ולא סבלו מעומס ויראלי גבוה או בדלקת ריאות חמורה.
פרופ' סטיוארט אמר כי "זה חלק אחד מהפאזל. האינדיקציות המוקדמות הן שיש לנו חדשות טובות, אבל זה לא מספיק כדי להסיר את ההגנות. יש מקרי מוות מאומיקרון, אז אסור שכולם יקרעו את המסכות ויתחילו לחגוג".
גם מעבדת "נייטס" באוניברסיטת לובן שבבלגיה קיימה ניסוי באוגרים סוריים שהודבקו באומיקרון. החוקרים מצאו שהאוגרים סבלו גם כן מעומס ויראלי נמוך בהשוואה לזנים אחרים. פרופ' יוהאן נייס העומד בראש הניסוי הסביר כי "ייתכן שהנגיף מידבק יותר עבור בני אדם, אולם עם זאת מדובר בנתונים מעודדים". ממצאים דומים הוצגו גם במחקרים של המרכז לחקר וירוסים באוניברסיטת גלזגו ובמחקר שבוצע באוניברסיטת קיימברידג', בראשות פרופ' ראווי גופטה.
