למשרד הכלכלה והתעשייה ולמשרד הבריאות הגיע מידע לפיו קיים חשש להימצאות עופרת במים שהופקו ממכונות קפה מוסדיות מדגמים מסוימים (בהן נעשה שימוש בעיקר בעסקים, כדוגמת בתי קפה, מקומות עבודה, בתי מלון וכיו"ב).
בחלק מהמכונות שנבדקו, נמצאו רמות עופרת שעולות על המותר בתקן החל על מכונות הקפה אשר מסתמך על הערכים הקבועים בתקנות בריאות העם, וכן מהרמות המרביות המותרות במשקאות, כפי שנקבע בקווים המנחים של משרד הבריאות.
בעקבות המידע שהצטבר, ולאחר התייעצות עם מומחים להנדסה, לטוקסיקולוגיה, ולבריאות הציבור, ובתיאום מלא בין משרדי הכלכלה והבריאות, הוחלט, כאמור, על ביצוע בדיקות פרטניות, לגילוי נוכחות מתכות כבדות במים המופקים ממכונות הקפה המוסדיות מאותם הדגמים. פעולה זו צפויה לארוך כחודש.
מכונה אשר במי השתייה המופקים ממנה יימצאו חריגות ברמת עופרת, כפי שיורה משרד הבריאות בעניין – תיאסר לשימוש עד לתיקונה או החלפתה. במקביל, הוחלט על ביצוע בדיקות מדגמיות גם לדגמים נוספים של מכונות קפה מוסדיות. יצוין כי אין מדובר בסכנה מידית, יחד עם זאת, במהלך תקופת ביצוע הבדיקות, ומטעמי זהירות מונעת, משרד הבריאות ממליץ להפחית ככל שניתן בשתיית קפה ממכונות מוסדיות – עד לקבלת תוצאות בדיקה, ככל שהדבר מתאפשר.
מהן ההשפעות הבריאותיות של עופרת?
חשיפה לעופרת עלולה לגרום למגוון של השפעות בריאותיות. בבוגרים, חשיפה לעופרת נמצאה כקשורה למחלות לב וכלי דם ולעלייה בלחץ דם. כמו כן, עופרת עלולה לפגוע בתפקודי הכיליה האוכלוסייה הרגישה ביותר להשפעות של עופרת היא ילדים קטנים.
האם קיים ריכוז מותר של עופרת בקפה?
על פי תקן 5452 הריכוז המרבי של עופרת במי שתייה לא יעלה על 10 מיקרוגרם לליטר, וזאת בדומה לרמה המרבית שנקבעה במדינות אירופה ובמדינות נוספות. מכיוון שתקן ישראלי 5452 חל גם על מכונות קפה, הריכוז המרבי המותר במים שמקורם ממכונות קפה לא יעלה על 10 מיקרוגרם לליטר.
יש לציין שעל פי הקווים המנחים של משרד הבריאות לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון, מותרת רמה של עד 20 מיקרוגרם עופרת לליטר במשקאות. השוני בין הדרישות למים לבין הדרישות למשקאות נובע מההבדלים בצריכה ובחשיפה. כלומר, הרמה המותרת במי שתייה מבוססת על ההנחה שאדם ממוצע צורך 2 ליטר ליום, כאשר הצריכה של משקאות אחרים נמוכה יותר.
האם בכל המכונות שנבדקו נמצאו רמות חריגות של עופרת?
לא. כ 30% מהמכונות שנבדקו עד כה נמצאו תקינות, כלומר ריכוז העופרת במים שמהם מכינים את הקפה היה נמוך מ 10 מיקרוגרם לליטר. ב 20% מהמכונות ריכוז של העופרת היה נמוך מ 20 מיקרוגרם לליטר. בשאר המכונות החריגות ברמות עופרת היו בטווח של 20-150 מיקרוגרם לליטר. חלקי מתכת וחיבורים בתוך המכונות עלולים לשחרר עופרת. ייתכן שתכולת העופרת בחלקי המכונות משתנה ממכונה למכונה כתוצאה משוני בחומרי הגלם, תהליך הייצור ובתחזוקה של המכשיר
האם כל המכונות בהן נמצאו חריגות של עופרת אסורות לשימוש?
כל המכונות בהן התגלו ריכוזים מעל 20 מיקרוגרם לליטר אסורות לשימוש. לגבי מכונות בהן נמצא ריכוז עופרת בטווח ערכים של 10-20 מיקרוגרם לליטר, ניתנה לחברות חצי שנה למצוא חלקי חילוף ולבצע בדיקות חוזרות במטרה לוודא שריכוז העופרת במים המופקים מהן יהיה נמוך מ 10 מיקרוגרם לליטר.
החלטה זאת חלה רק לגבי מכונות בבתי קפה ובמסעדות, ואינה תקפה לגבי מכונות בבתים פרטיים או במקומות עבודה. החלטה זאת מבוססת על ההערכה שאנשים עלולים לצרוך כמויות גדולות של קפה, מדי יום, מאותה מכונה כאשר המכשיר נמצא בבית או במקום העבודה, אך לא כאשר המכונה נמצאת בבית קפה או במסעדה. החלטה זאת באה במתאם לקווים המנחים של משרד הבריאות, המתירים רמה מרבית של 20 מיקרוגרם עופרת ליטר במשקאות.
בשלב הביניים, כל עוד מכונות עם ריכוז עופרת עד 20 מיקרוגרם לליטר עדיין נמצאות בשימוש, וכן כל עוד נמצאות בשימוש מכונות שעוד לא נבדקו, משרד הבריאות מזהיר נשים הרות לצמצם ככל שניתן שתיית קפה ממכונות קפה במקומות עבודה, במסעדות או בבתי קפה. זאת עד שכל מכונות הקפה שבשימוש ייבדקו ויימצאו חלקי חילוף למכונות עם חריגות (עד חצי שנה).
האם ייתכן שהחריגות שהתגלו הם ממי הברז המזינים את מכונות הקפה?
לא. עופרת נבדקת במקורות המים ובמערכת האספקה של המים באופן שגרתי. במהלך שלוש השנים האחרונות 2014-2016 נבדקו רוב מקורות המים בישראל (כ-890). ממצאים של עופרת התגלו בכ- 1.8% ממקורות המים, בריכוז שלא עולה על 5 מיקרוגרם לליטר (לעומת התקן, 10 מיקרוגרם לליטר).
התקנות מחייבות את ספקי המים לבצע בדיקה תקופתית למתכות במערכת האספקה בתדירות התלויה בגודל האוכלוסייה. בנקודות בהן מתגלה ריכוז גבוה של עופרת (או של מתכת אחרת), משרד הבריאות דורש החלפה של הצנרת ושל האביזרים לאלתר.
בשלוש השנים 2014-2016, התבצעו 5,180 בדיקות ברשת האספקה, כאשר ב- 1,780 נמצאה עופרת בריכוזים נמוכים מהתקן (0.4-9.6 מקג"ל), וב-18 ישובים (0.3%) נמצאו ממצאים חריגים שחייבו נקיטה של פעולות מונעות. בחלק מהמקרים הדגימות החוזרות נמצאו תקינות, ובחלקם נפסלו המים לשתייה עד להחלפת הצנרת.
אין דרישה לביצוע בדיקה תקופתית של עופרת במי שתייה בברז הצרכן. מערכות מים ביתיות נדרשות לעמוד בדרישות ת"י 5452. בסקר שביצע משרד הבריאות בשנת 2011 לא נמצאו חריגות של עופרת ב 98% של הבדיקות בבתים ובמוסדות.
מה לגבי קפה שמוכן בבית עם מים מקומקום חשמלי? האם ייתכן שגם שם יש חריגות עופרת?
תקן ישראלי 900, שחל על מכונות קפה, חל גם על קומקומים ביתיים. מכיוון שהתקן מפנה לדרישות 5452, יש דרישה לבדיקת עופרת. אין בידי משרד הבריאות נתונים המעידים על נוכחות של מתכות כבדות במים המחוממים בקומקום ביתי.
