בין מגע למדע – המדריך לאמא הטרייה

שינה

הקונפליקט: שינה עם ההורים מול שינה לבד עם מוניטור.

נשים שמניקות אוהבות לקחת את התינוק לשינה במיטתן. לרוב, זה בגלל שהתינוק היונק פשוט מתעורר כל כך הרבה פעמים בלילה, שלאם המותשת כבר אין כוח,  והיא מעדיפה להשכיב את העולל לידה, ולתת לו לינוק כאוות נפשו. במקרים אחרים, הסיבה ללינה המשותפת היא החשש של ההורים שמשהו יקרה לתינוק בזמן השינה. החשש הזה כמובן אינו מופרך, ומבוסס על סטטיסטיקה מבהילה ואמיתית לחלוטין של מקרי מוות בעריסה שהתרחשו בלילה. מה המדע סיפק לנו כנגד החשש הזה? מוניטור, שמנטר את נשימות התינוק, ומתריע כשתינוק מדלג על נשימה. מאחר והמוניטור מאד רגיש, אם חלילה משהו קורה האזעקה של המוניטור מקפיצה את ההורים בשלב בו ניתן ברוב המקרים להציל את התינוק על ידי היפוכו, הרחקתו מהחפץ שחנק אותו (לפעמים זה אפילו מגן מיטה) ועוד. אז מה עדיף? מוניטור או שינה משותפת? בסעיף זה התשובה ברורה: שינה משותפת עלולה להיות מסוכנת, אם אחד ההורים יתגלגל בשנתו על התינוק. שינה במיטת התינוק עם מוניטור היא בטוחה יותר, בהנחה שמדובר במוניטור תקין ועם בטריות מלאות.

תזונה

הקונפליקט: הנקה מול תחליף חלב

יש כיום גל מטורף של הטפה להנקה, שגורמת לנשים שאינן רוצות להניק או אינן יכולות, להרגיש שהן פשוט לא אימהות טובות. האם תינוקות שגדלים עם תחליף חלב מתפתחים פחות מתינוקות שינקו? התשובה היא לא. כמובן שחלב אם הוא התזונה הטובה ביותר לתינוק. מעבר לכך שהוא מכיל את כל מה שדרוש לתינוק כדי להתפתח, הוא גם מכיל את כל מערכת הנוגדנים של האם, דבר שתחליף החלב עדיין לא יודע לייצר – ומה שמאפשר לתינוק לחלות פחות ולהיות חזק יותר. בנוסף, הנקה היא קלה באופן בו את לא צריכה להיסחב עם בקבוקים, סטריליזטור, אבקה ועוד – פשוט שולפת ציצי והתינוק מרוצה. מצד שני, המדע הצליח לייצר לנו תחליפי חלב באיכות מעולה, המחקים במידה רבה מאד את חלב האם. תחליף החלב, מעבר להיות טעים ולפעמים מתעכל טוב יותר מחלב אם (מהסיבה שהוא אינו מכיל דברים מסוימים שהאם אכלה וגורמים כעת לתינוק שלה לגזים), הוא לעיתים קרובות משביע יותר מחלב אם, ומאפשר לתינוק לישון שעות רבות יותר בלילה לפני היקיצה לארוחה הבאה. וכשהתינוק ישן, גם האם ישנה, מה שמבטיח לנו בריאות גוף ונפש. יתרון נוסף שיש לתחליף החלב טמון בעובדה שגם אבא יכול להאכיל את התינוק, גם הסבתא וגם האחות הגדולה. זה מאפשר לאם המותשת לנוח קצת, לא להיות היחידה שמטפלת בתינוק, וכמובן שזה מייצר קירבה חזקה בין כל בני המשפחה שמטפלים אף הם בתינוק.

בריאות

הקונפליקט: תרופות של המדע מול תרופות של סבתא.

העולם מתחלק כרגע לכאלה שלא מפספסים אף חיסון של משרד הבריאות, וכאלה שבטוחים שחיסונים הם שורש כל רע בחברה המודרנית, שהם מובילים לאוטיזם ומחלות נוספות.  אלה שמחסנים מצייתים להוראות משרד הבריאות, ואלה שלא – נותנים לילדיהם חיזוקים על בסיס טבעי. בהמשך לקו חשיבה זה, כשהילד לוקה בדלקת כלשהי לא נותנים לו אנטיביוטיקה  אלא צמחי מרפא. הדוגלים בתרופות נחרדים מהאפשרות שהילד החולה לא יקבל מענה אנטיביוטי שיחסל את חיידקי הדלקת, ואילו הדוגלים בצמחי מרפא נחרדים מהאפשרות שחומר כימי כמו אנטיביוטיקה יפלוש לגוף של בנם, ויהרוס שם יותר מאשר יעזור. מי צודק? מבחינת החיסונים, הסיבה שאין התפרצויות נרחבות של מחלות זיהומיות בקרב אוכלוסיות שאינן מחסנות, זה רק בזכות העובדה שרוב האוכלוסייה כן מתחסנת. אם כולם יחליטו לא להתחסן, אנו נהיה עדים למחלות שכבר עברו מן העולם שבות לתקוף אותנו. בנוסף, צריך לקחת בחשבון שתינוקות ופעוטות רגישים יותר למחלות, ועלולים לפתח למחלות תסמינים קשים שעלולים להותיר אותם עם בעיות נוירולוגיות, או לגרום להם למוות, כמו במקרה של שעלת, מחלה שיש לה חיסון אך הורים רבים בוחרים שלא לחסן את ילדיהם.