מחקר ישראלי שנתוניו נאספים בימים אלו ומתפרסם הבוקר (שני) לראשונה ב'ישראל היום' עשוי לענות על אחת השאלות המטרידות בעניין הקורונה: האם ניתן להידבק ממגע במשטחים שחולה קורונה נגע בהם או היה בקרבתם? שאלה שגרמה לזינוק במכירות חומרי חיטוי ולהנחיות שונות ומשונות, ובהן ההנחיה לבודד ספרים שמחזירים לספרייה וחיטוי אוטובוסים או כיתות לימוד.
מחקר, שלו היו שותפים רופאים וחוקרים מבית החולים אסותא אשדוד, לניאדו בנתניה והמכון הביולוגי בנס ציונה, מצא בסבירות גבוהה כי נגיפים ממשטחים בסביבת החולה אינם בעלי כושר צמיחה במעבדה ואינם חיים.
במחקר עד כה נדגמו משטחים ממחלקות הקורונה באסותא אשדוד ובלניאדו בנתניה, כולל דגימות שנאספו ממשטחים שבהם נגעו חולים ואפילו טלפונים ניידים שלהם. מתוצאות חלקיות שהתקבלו עד כה עולה כי הנגיף לא הצליח לצמוח בתנאי מעבדה או להדביק. המשמעות היא שנגיף שנלקח ממשטחים לא מצליח להדביק בתנאי מעבדה.
"שאלת ההדבקה ממשטחים עלתה הרבה בתקשורת, והיו דיונים כמה זמן הנגיף שורד על משטחים מחומרים שונים. מלכתחילה אינני סבור שיש הרבה העברה ממשטחים או זיהום ממשטחים. אין לנו שום הוכחה אפידמיולוגית שמישהו נדבק ממשטחים. אנחנו יודעים שהנגיף 'מזהם' את הסביבה שמסביב לחולה אך אין זה אומר שהוא מידבק", אומר עורך המחקר ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באסותא אשדוד ומרכז הצט"מ (הצוות לטיפול במגיפות) הגוף המייעץ למשרד הבריאות, שערך את המחקר עם ד"ר רגב כהן מביה"ח לניאדו וד"ר שי וייס מהמכון הביולוגי.
"זהו המחקר הראשון למיטב ידיעתנו שבדק נוכחות נגיף חי ומידבק על משטחים, ובינתיים לא הצלחנו להוכיח שהדבקה ממשטחים היא אפשרית", אומר ד"ר ברוש.
עוד ציין כי "לאור הנתונים מהמחקר ולאור הדיווחים עד כה, אני חושב שנושא ההדבקה ממשטחים לא משמעותי. אי אפשר לשלול הדבקה באופן מהותי, אך הנתונים הללו לצד מזג האוויר הרותח בימים האלו משמידים את הנגיף בקצב גבוה מאוד". בשלב השני של המחקר נדגמו משטחים רבים ב"מלון הקורונה" ארלינגטון באשקלון. שם נאספו דגימות מחפצים שהחולים נוגעים בהם דוגמת סידורי ומחרוזות תפילה, כפתורי מעלית, כוסות, בקבוקים, כיסאות, ידיות ומשטחים נוספים. תוצאות אלו צפויות בימים הקרובים.
לאור הממצאים עד כה מחדד ד"ר ברוש: "רוב ההדבקה היא במגע ישיר וקרוב עם חולה. עמדתי היא שכלל אין צורך בחיטוי במרחב הציבורי. צריך לנקות כמו בשגרה אזורים ציבוריים, עם חומרים רגילים. אין צורך לרסס או לערפל. במקומות שבהם ידוע ששהה חולה קורונה לאורך זמן מומלץ לנקות משטחים רבי־מגע ליתר ביטחון".
עמדת משרד הבריאות היא כי "עיקר ההדבקה מנגיף הקורונה הוא ממגע ישיר בין אנשים ומרסס נשימתי. וכי טיפות רסס מעיטוש או שיעול הנוחתות על משטחים עשויות לביות מקור הדבקה. מומלץ לבצע ניקוי במים ובסבון ולאחר מכן לחטא משטחים. מדובר במשטחים הבאים במגע נרחב של הידיים במבנים ובמרחב ציבורי".
בתוך כך, לקראת חזרת תלמידי כיתות ד'-י' למערכת החינוך ולאור מזג האוויר השרבי, התלהט גם הדיון בקבוצות ווטסאפ של תלמידים ומורים בשאלה האם התלמידים נדרשים לשבת בכיתה מאווררת עם חלונות פתוחים, ואם כן, איך יתמודדו עם גל החום.
לאור זאת מבהיר ד"ר ברוש כי "אין כל המלצה של הצוות למניעת מגיפות וגם לא נדרשנו לנושא. ההנחיה הכללית היא שעדיף להיות בחדר מאוורר. אבל אם החלונות יהיו פתוחים במזג אוויר כזה והכיתה תהיה לוהטת זה יהיה בעוכרינו. ילדים יזיעו, יורידו מסיכות וייגעו בפנים. עדיף לשבת בכיתה סגורה וממוזגת שהילדים בה עוטים מסיכות".
לא קשור . עדיין צריך לשטוף ידיים בסבון ואלכוג'ל בכל מקום שהיד מגעת ביום יום בימים אלו.
ויש בהלה בתל אביב כרגע על שני מקרים חדשים של קורונה שמתפשטת באיזורים אלו בדרום תל אביב. ויש חשש לתחילת הגל השני. תפרסמו בבקשה.