מנתוני אמ"ן שפורסמו הבוקר (חמישי) עולה תמונה מדאיגה בנוגע למערך החקירות האפידימיולוגיות בארץ לעומת מדינות המערב. בעולם המערבי הונהג תקן של חוקר על אלפי תושבים בודדים, בעוד מערך החקירות האפידמיולוגיות הקיים בישראל כיום קטן פי עשרה, ולפעמים יותר, בהשוואה לעולם המערבי. גם לאחר תגבורו הראשוני המתוכנן – הוא לא יעמוד בקנה המידה האירופאי.
חקירה אפידמיולוגית נועדה לגלות התפרצויות חדשות, לנטר את התחלואה ולסייע בקטיעת שרשראות ההדבקה. החוקר מברר את תנועותיו של החולה ומקבל תמונה מפורטת השאלה היכן היה ועם מי נפגש. האתגר המרכזי הוא לייצר חקירה מהירה ככל האפשר.
על פי הדו"ח, בישראל יש חוקר אפידמיולוגי אחד על כל 300 אלף תושבים (ולאחר התגבור המתוכנן צפוי היחס להשתפר ל-1 ל-30 אלף תושבים). ועדיין, מדובר בנתונים הרחוקים ממדינות מערביות אחרות: באנגליה מדובר בחוקר אחד ל-2,200 תושבים, בגרמניה ב-1 ל-4,000, בניו יורק ב-1 ל-6,200 ובמישיגן ב-1 ל-1,400.
"כפי שניתן לראות, מערך החקירות האפידמיולוגיות הקיים בישראל מצומצם בהשוואה לעולם", נכתב בדו"ח אגף המודיעין. "המספר הקטן של חוקרים מקשה על היכולת להגיב בטווח זמן רלוונטי לחקירות, אם בכלל, דבר הפוגע גם ביכולת לקטוע את שרשרת ההדבקות".
בעקבות המידע מציע אמ"ן "לקדם שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים במסגרת החקירה כדי לייעל ולחזק את יכולותיה" ולהקים מערך חקירות ממוחשב שיאפשר למרבית הנחקרים "לחקור את עצמם", כדי לחסוך בזמן כפי שנהוג כיום בחלק מהמדינות.
המלצה נוספת של מחברי הדו"ח היא לשפר את מערך שיתוף הנתונים בין מערך החקירות האפידמיולוגית לבין גורמים כגון רשויות מקומיות, מערכי הבדיקות סרולוגיות, גופי מחקר וגופי האכיפה. "כאשר קיימים ליקויים בשרשרת זו, נראה שיעילות קטיעת השרשראות מואטת, ובמקרים מסוימים הדבר אף מביא להתפרצות הדורשת שימוש בצעדים כגון סגר", צוין. "כך קרה בלסטר שבבריטניה ובמלבורן שבאוסטרליה".
במסמך עוד צוין כי "המספר הקטן של החוקרים מקשה על היכולת להגיע בטווח זמן רלוונטי לחקירות, אם בכלל, דבר הפוגע גם ביכולת לקטוע את שרשרת ההדבקות". חלק מהמדינות אף התנו את פתיחת הסגר ביחס החוקרים לאזרחים. בניו יורק הוחלט שהתנאי לפתיחת הסגר הוא חוקר לכל 3,333 תושבים, ובאנגליה חוקר על 2,200.
