משרדי החוץ, ביטחון והבריאות יובילו בשבועות הקרובים מבצע חסר תקדים בלוחמה בנגיף הקורונה בשיתוף פעולה עם משרד המדען הראשי ההודי. בטיסה מיוחדת מישראל תגיע להודו משלחת בכירה של מפא"ת כדי לערוך את השלבים הסופיים במחקר של טכנולוגיות מתקדמות לאבחון מהיר של קורונה. הטיסה המיוחדת, עליה יהיה שגריר ישראל בהודו, ד"ר רון מלכא, אף תביא להודו טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך שנתרמו על ידי משרד החוץ והמגזר הפרטי ונועדו לסייע להודו להתמודד עם משבר הקורונה החריף במדינה. עוד על הטיסה מכונות הנשמה המיוצאות להודו באישור חריג.
מאז פרוץ המגיפה, בחנה מפא"ת עשרות רבות של טכנולוגיות זיהוי וגילוי. חלקן הבשילו ועמדו בהצלחה בניסויים בארץ, אך על מנת להשלים את המחקר ולהוכיח את יעילותן, יש לנסות אותן על היקף רחב של נבדקים וחולים מאומתים, שיש קושי לבצע במדינת ישראל בזמן קצר. שיתוף הפעולה בין ישראל להודו יאפשר למשלחת לאסוף עשרות אלפי דגימות בתוך עשרה ימים בלבד, ולהעבירן לפיענוח במערכות מחשב מבוססות בינה מלאכותית. דיגום מאסיבי זה יאפשר לקצר תהליכים ולקדם את אישור הטכנולוגיות. כל הבדיקות יתוקפו בעזרת בדיקת PCR.
בשנים האחרונות יחסי ישראל-הודו הפכו ל"שותפות אסטרטגית", וכבר מתחילת משבר הקורונה סיכמו המדינות על הגשת סיוע הדדי ועל שיתוף פעולה טכנולוגי ומחקרי בין המדינות. ממשלת הודו מעמידה לטובת הניסוי צוות מקומי המונה כ-100 אנשי מקצוע לתמיכה בפעילות, ועשרות רבות של אנשים בשלב הקמת מתחמי הבידוק שיתופעלו במשותף ע"י צוותים ישראלים והודים.
ארבע הטכנולוגיות שייבדקו בהודו הן: ניתוח גלי קול, בדיקת ינשוף-זיהוי מבוסס גלי טרה-הרץ, זיהוי איזותרמי, בדיקת חומצות פוליאמיניות. המשותף לכולן הוא היכולת לאבחן את נוכחות הנגיף בגוף בצורה מהירה, לפעמים תוך דקות ספורות. פיתוח יכולות אבחון הוא יעד לאומי של ישראל ושל מדינות רבות בעולם, שכן זוהי הדרך היעילה ביותר לקטוע שרשראות ההדבקה, למנוע בידוד ממושך ולאפשר פתיחה מחודשת של הכלכלה העולמית.
המשלחת הישראלית מונה כ-20 איש (משהב"ט, צה"ל, משרד הבריאות והתעשיות הרלוונטיות) בראשות שגריר ישראל בהודו, ד"ר רון מלכא ונספח צה"ל ומשרד הביטחון בהודו, אל"ם אסף מלר. המשלחת תובל מקצועית ע"י פרופ' נתי קלר, מומחה למחלות זיהומיות במרכז שיבא תל השומר, ואיתי גורדון, ראש תחום החדשנות במשרד הבריאות. לצד אנשי מפא"ת יצטרפו למשלחת גם מהנדסים ומפתחים מהחברות שפיתחו את טכנולוגיות האבחון החדשניות.
הטכנולוגיות שייבחנו בסדרת הניסויים בהודו: ניתוח גלי קול – בדיקה קולית מקוונת, מבוססת בינה מלאכותית, שמטרתה לזהות חשד להימצאות נגיף הקורונה והידרדרות במערכת הנשימה, באמצעות ניתוח קולו של האדם בלבד וזיהוי שינויים האופייניים לקול של חולה בנגיף.
בדיקת ינשוף- זיהוי מבוסס גלי טרה-הרץ- הפרויקט לגילוי קורונה בנשיפה הינו פרויקט עתיר ידע ומולטידסציפלינרי המשלב את קצה הטכנולוגיה בתחומי הספקטרוסקופיה בטרה-הרץ, חומרים ובינה מלאכותית. השאיפה היא להיות מסוגלים לגלות את הנגיף ואת תוצריו בנשיפה של אדם לאחר סריקה ועיבוד קצר ברמת אמינות גבוהה מאוד. לכשהמוצר יוגדר כמבצעי, הוא צפוי להסיר חסמים טכנולוגיים משמעותיים באבחון בנשיפה , דבר שעשוי לחולל מהפכה בעולם האבחון הרפואי. לצורך הבדיקה פותחה ערכת דיגום סטרילית, הנוטלת דגימת נשיפה ואחרי ניתוח באמצעות בינה מלאכותית ניתן יהיה לזהות נוכחות של הווירוס.
זיהוי איזותרמי – שיטה ביוכימית המאפשרת את זיהוי הנגיף בדגימת רוק. פותחה ערכת דגימה זולה לייצור, המזהה את נוכחות הנגיף בעזרת תגובה כימית לחימום של כ-60 מעלות. הערכה מתאימה לשימוש ביתי ונותנת תוצאה בתוך 30 דקות.
חומצות פוליאמיניות- שיטה ביוכימית המאפשרת זיהוי חלבונים בתוצרי נגיף הקורונה הנאספים בדגימת רוק. באמצעות מכשור מתאים, ניתן לבצע ניתוח של הדגימה תוך מס' דקות.
שר הביטחון בני גנץ אמר: "משרד הביטחון כולו מגויס למאבק בקורונה. אנו מקווים כי המחקר והפיתוח המאומץ שמובילה מפא"ת יחד עם האקדמיה והתעשיות המצוינות שלנו יביאו לפריצת דרך שתשנה את האופן שבו אנו מאבחנים את הנגיף ונלחמים בו, ויהיו 'שובר שוויון' בהנעת הכלכלה מחדש".
שר החוץ גבי אשכנזי אמר: "מתחילת משבר הקורונה העולמי משרד החוץ פועל לקידום שיתופי פעולה בינלאומיים ומתן סיוע להתמודדות עם המגיפה. אני רואה חשיבות עצומה בשיתוף הפעולה עם הודו במאבק בקורונה. המבצע הזה מעביר מסר של ידידות וסולידריות ומהווה הזדמנות לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי ייחודי שיכול לסייע לישראל, להודו ולעולם כולו להתמודד עם המגפה ועם המשבר הכלכלי המתלווה אליה. אני מודה לאנשי משרד החוץ שיזמו את המבצע וריכזו ההכנות והוצאתו אל הפועל".
