תחקיר: משרד האוצר מעכב הקמת "תאי לחץ" שהוכחו כיעילים לטיפול בחולי קורונה

אם היינו אומרים לכם שלמדינת ישראל יש מכשיר רפואי שיכול לעזור לאלפי חולי קורונה להבריא בתהליך מהיר, אך היא מעכבת את הטיפול בגלל שיקולים בירוקרטיים, בטח הייתם שולחים אותנו בדחיפות לרופא לבריאות הנפש. אבל, הסיפור הבא שמפרסם היום (שישי) העיתונאי ישכר זלמנוביץ ב'יום ליום', קורה ממש היום בישראל ואיכשהו עובר מתחת לרדאר.

ב-28 באפריל 2020 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי מכשיר רפואי ידוע בשם "תא לחץ" מוכח כיעיל לחולי קורונה. החולה יושב או במקרים חמורים אף שוכב בתוך תא שלתוכו מוזרם חמצן בלחץ הגובה פי כמה מהלחץ האטמוספרי הרגיל, ומטרתו של הטיפול היא להגביר את הכמות המוזרמת של החמצן לרקמות הגוף.

נכון להיום תאי לחץ פועלים רק בבתי חולים בודדים בישראל, ובין היתר בבית החולים 'אסף הרופא' – שמיר, שם הוכח שטיפול בתא לחץ בחולי קורונה מביא לירידה במספר החולים המונשמים, לאחר שהחמצן מגיע לגוף ללא הנשמה שלא פעם גורמת לנזק בלתי הפיך (אגב, מסיבה זו ההנחיה כיום היא למנוע ככל האפשר חיבור של חולי קורונה למכשירי הנשמה).

אך למרות המלצת ארגון הבריאות העולמי ושאר גורמי המקצוע, משרד הבריאות בישראל מתנגד באופן עקבי להקמת תאי לחץ נוספים בישראל. נדגיש כי מחקרים רבים כבר הוכיחו את יעילותם של תאי הלחץ בהתמודדות עם מגוון בעיות רפואיות, וגם במשרד הבריאות מכירים ביתרונותיו וממליצים עליו לטיפול בפצע סוכרתי ובעוד שורה ארוכה מאוד של מחלות.

נציגים עלומים

לא מעט בתי חולים וחברות פרטיות ניסו לקבל רישיון להקמת תא לחץ ונתקלו בסירוב גורף וחד משמעי מוועדה פנימית של משרד הבריאות שדנה בהנפקת הרישיונות. מהמסמכים שמתפרסמים בזכות חוק חופש המידע, לאחר שמשרד הבריאות סירב להעבירם, עולה כי באותה ועדה יושב גם נציג של חברה פרטית אשר משפיע על קבלת ההחלטות. במשרד הבריאות מסרבים בתוקף לגלות מטעם איזה חברה משתתף הנציג בישיבות. כמובן שנציג החברה הפרטית מבקש לגרום לכך שכל המטופלים יידרשו לעבור רק באמצעותו. ניגוד עניינים משווע.

בתקנות משרד הבריאות מ־1994 ניתנו שישה היתרים להקמת תאים כאלה בישראל: שניים בצפון, שניים במרכז ושניים בדרום. אלא שבפועל רק מרכז אחד, כאמור, בבית החולים "אסף הרופא", נותן שירותים ברפואה הציבורית. במהלך השנים דחה משרד הבריאות בקשות של כמה בתי חולים להקמת תאי לחץ, ביניהם, מרכז רפואי בצפון, "מרכז רפואי לניאדו" ואחרים.

בתחילת 2019 הוגש בג"צ נגד משרד הבריאות שבמהלכו נחשף התכתבות עם מנכ"ל משרד הבריאות דאז משה בר סימן טוב שמודה כי אכן נכון להעניק היתרים נוספים: "לגבי התקנה — אנחנו רוצים לשנות אותה, אך האוצר מתנגד. זה עוול בשורה ארוכה של עוולות, ואני לא אוהב שהעוולות האלה נפתרות בגלל אינטרסים עסקיים. תאי הלחץ זה מקרה פרטי אחד מבין הרבה מאוד".

המסמכים נחשפים

מסמך פנימי של משרד הבריאות חושף את מה שקורה מאחורי הקלעים: "לפי תקנות בריאות העם, ניתן להפעיל ברישיון עד שישה מכשירי תאי לחץ, על פי הפירוט הבא: 2 בצפון, 2 במרכז ו־2 בדרום. עם זאת, סך כל עמדות אפשרי על פי התקנות וגודל האוכלוסייה עומד על 111 תאי לחץ. בישראל קיימים כיום חמישה תאי לחץ… המכשיר X (צנזור) אינו פעיל, ולגבי המכשיר y (צנזור) מדובר בגוף צבאי שאינו מספק שירותים אזרחיים אלא למקרה חירום בלבד. לגבי המכשיר z (צנזור) הוא נותן שירות לצוללנים בלבד, ומכאן עולה שהמרכז הציבורי היחיד כיום קיים באסף הרופא, והוא זה שנותן שירותים למטופלים המופנים מבתי חולים אחרים". שני רישיונות נוספים נמצאים בידי בתי החולים "איכילוב" ו"הדסה" — אך כרגע אין התקדמות בהפעלת הרישיונות הללו.

עוד חושפים המסמכים כי אחת לכמה חודשים נערך דיון תחת הכותרת: "הערכת צרכים תא לחץ", וכך למשל בספטמבר 2014, בתום הדיון נקבע כי "לא ניתן לתת מכשירים או עמדות נוספות, תיקון התקנות נמצא בהמתנה לאישור משרד האוצר". בקשה של מנכ"ל אחד מבתי החולים בארץ, שהתקבלה ביולי 2014 להקמת תא לחץ באזור חיפה, נענתה גם היא בשלילה. בסיכום הדיון נכתב: "לא הוצגו צרכים מיוחדים מצד מטופלי בית החולים או הצפון. יש עדיפות לאזורים בהם אין מכשיר כלל כגון ירושלים, בהתחשב כי ההתוויות הטיפוליות אינן אקוטיות. הוחלט לדחות את הבקשה וסוכם כי תועבר התשובה לבית החולים".

במשרד הבריאות סירבו בזמנו לפרסם את המסמכים, ורק לאחר מאבק בהתאם לחוק חופש המידע הותר לפרסום חלק מהמסמכים תחת צנזורה כפי שאתם רואים.

בעקבות הגילויים האלה גורם בכיר במשרד הבריאות מתח ביקורת על המדינה ואמר: "הסיבה שמשרד האוצר מתנגד לייבוא מכשירים רפואיים, כמו תאי לחץ, היא שאם יהיה ריבוי של מכשירים הדבר יגרום להגדלת ההיצע וכך גם להגדלת הביקוש. יהיו יותר טיפולים וההוצאה של המדינה על בריאות לפי מספר נפשות תגדל, ולכן הם לא רוצים עוד תאי לחץ. בגלל זה אנשים צריכים לסבול ואפילו למות".

בתאריך 03/09/019 כחצי שנה לפני התפרצות נגיף הקורונה, פסק בג"צ בהרכב השופט הנדל, עמית וסולברג, כי לאור העובדה, "שמשרד הבריאות מכיר בחשיבות הרבה שבהגדלת מספרם של תאי הלחץ, ופועל לשינוי התקנות בהתאם. מטבע הדברים, מהלך זה מחייב עבודת מטה מקצועית מורכבת וממושכת, כאשר יש לזכור כי במרביתה של השנה האחרונה, התנהלו מערכות בחירות, על כל המשתמע מכך. יש לקוות כי המאמצים ישאו פרי, במהרה בימינו". השופטים מציינים בפירוש בהחלטה כי במידה ומשרד הבריאות לא ימהר לאשר את הקמת "תאי הלחץ" יוכלו העותרים להגיש עתירה נוספת לבית המשפט העליון.

הבקשה של בית חולים לניאדו

ובחזרה לקורונה, לפני כשלושה חודשים עם הקמת הממשלה החדשה ובאמצע משבר הקורונה, שלחו בית החולים לניאדו "בקשה דחופה" לקבלת רישיון להפעלת תאי לחץ. במכתב מציין מנכ"ל לניאדו מר נדב חן כי "מחקרים רבים המתקיימים בימים אלו העלו כי תא לחץ הינו טיפול אפקטיבי גם עבור חולי קורונה בשלבי המחלה השונים. מחקרים רבים דיווחו כי מלחמה מוצלחת בנגיף הקורונה נרשמה בעת טיפולים בתאי לחץ. המחקרים המתוקפים שמקורם סין ואלו שנערכים בימים אלו ברחבי העולם מראים , כי טיפול בחמצן בלחץ היפרברי של 2 עד 2.5 בר מספק תוצאות טובות בחולי קורונה בשלבי המחלה הראשונים, ואף מונע מחולים רבים את הצורך במצבי הנשמה מלאכותית.

ולכן בית החולים לניאדו מבקש להתקין תא לחץ אשר יאפשרו הערכות לגל הבא של הנגיף הצפוי להגיע בחורף הקרוב, כמו גם לסייע בטיפול בחולים הרבים טרם כניסתם למצב הנשמה. מנכ"ל בית החולים מרחיב כי תקנות בריאות המיושנת שנחקקו בשנת 1994 אינה עומדת בקנה אחד עם המחקר החדש שנערך בעולם על תרומתם הרפואית הרבה של תאי הלחץ וצרכי האוכלוסייה בישראל. ולכן הוא מבקש משר הבריאות יולי אדלשטיין לקדם את שינוי התקנות ולאשר את בקשת בתי החולים.

ח"כ פינדרוס: שייצאו לחל"ת

מי שלקח את הנושא לטיפול, הוא יו"ר סיעת יהדות התורה ח"כ יצחק פינדרוס, שהגיש שאילתה דחופה במליאת הכנסת – ואיכשהו עברה בשקט. פינדרוס תהה מדוע לאור ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי על טיפול בתאי לחץ לחולים בקורונה, ולאור העדויות של ההצלחה בטיפול, משרד הבריאות לא פועל להגדלת מספר התאים, למרות בקשותיהם של בתי חולים וגופים פרטיים? את תשובת משרד הבריאות הקריא סגן השר יואב קיש.

"ביעילות של תא לחץ בנושא טיפול בקורונה. אנחנו בוחנים כל הזמן טכנולוגיות ואמצעים חדשניים לטיפול בקורונה, בגלל שמדובר בסך הכל, כמובן, בתופעה חדשה, יש ניסיון מאוד מועט בטיפול בתא לחץ, ויש מעט פרסומים מדעיים על קבוצות קטנות של מטופלים, שבהם אכן הטיפול נוסה", אמר קיש, וזאת למרות שארגון הבריאות העולמי קבע בנחרצות כי המכשיר כן יעיל בטיפול בחולי קורונה.

בנוסף טען סגן השר יואב קיש כי גישה שיותר רווחת במשרד האוצר אומרת, "לא להציף את השוק במכשירים שיעודדו בדיקות שאינן נחוצות. אנחנו לא חושבים שאנחנו נמצאים במקום הזה. אני חושב שנכון לאפשר תוספת. אנחנו עדיין באירוע שכרגע לא מתקדם".

ח"כ פינדרוס השיב בשאלה: "האם אתה יודע על שר האוצר מאיזו מפלגה הוא? האם אי-אפשר לפתור את הדבר הזה מ-2018, כשאנשים מתים, או קוטעים להם איברים, או חולי סרטן שלא מבריאים. או יש חשש קל, שאולי זה יכול לעזור בדיוק כמו מכונות ההנשמה לחולי קורונה. ידוע גם לך, אדוני סגן השר, אני מאמין שבתא הלחץ היחיד שפעיל באמת במדינת ישראל – עזוב את יוספטל ואת אלישע – בתא הלחץ היחיד, טופלו כמה עשרות חולי קורונה שהיו בסיכון חיים, וניצלו חייהם – כולל אישיות ציבורית ידועה".

השאילתה של ח"כ פינדרוס במליאת הכנסת

בשבוע שעבר בדיון שנערך בוועדת הכספים בנושא: מצוקת בתי החולים הציבוריים-העצמאיים והיערכות לתחלואת חורף 2021 בצל הקורונה, אמר ח"כ פינדרוס כי "המדינה מתנהלת כמו בחלם, היא לא מאפשרת לבתי חולים לפתוח מחלוקת ולרכוש ציוד רפואי, כשהיא מעניקה אפשרות לרכוש היא עושה פרצופים כאילו היא עושה טובה למישהו. מדינת ישראל, משרד הבריאות והאוצר, אני לא יודע איך ישנים בלילה, הם מאשרים תא לחץ רק אחרי בירוקרטיה בינתיים ימותו אנשים, ימותו חולי סרטן, זה לא מעניין אותם".

"אני אומר בכנות, אם הבחירות לא יתקיימו בשלושת החודשים הקרובים, אני הולך להתאבד על הסיפור של השערורייה שמדינת ישראל. קרי" משרד הבריאות, וכל מיני פקידים בכלל מתערבים במכשור שאתה קונה, אם זה אושר ע"י ארגון הבריאות העולמי, שיעשו טובה, ישבו בבית, יקחו חל"ת ויתנו לבית החולים להתנהל, זה דבר הזוי. בבית חולים רוצה לקנות MRI, או שהוא רוצה לקנות מכשיר רפואי אחר, מי הם שיגידו להם לא? באיזה מדינה מתוקנת אומרים לחצי מבתי החולים לכם מותר לקנות מכשירים רפואיים ולחצי השני אסור לקנות", תהה.

ח"כ פינדרוס בועדת הכספים 

סוף דבר, משרדי הבריאות והאוצר מעכבים את הקמת תאי הלחץ במדינת ישראל. על פי הטענות –לכאורה – בגלל גורמים עלומי שם ומסתוריים שמפעילים לחצים על השרים וחברי הכנסת הרלוונטיים, רובם מפחדים להעלות את הנושא לסדר היום, אך כולם יודעים להגיד בשיחות סגורות כי "מדובר בפרשייה מחרידה, שמונעת מאנשים לקבל את הטיפול הרפואי הראוי להם, וגורמת פשוטו כמשמעו להגדלת הסיכויים של החולה למות".

תגובות משרד הבריאות והאוצר:

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הטענה העולה מתוך "התחקיר" והשאלות שהופנו למשרד הבריאות, לוקים באי דיוקים ומידע חלקי. ראשית, ההתוויה של טיפול בתא לחץ בחולי קורונה היא ניסיונית, קיימים מחקרים קטנים ומועטים לגביה. משרד הבריאות אישר ביצוע ניסוי קליני בטיפול בחולי קורונה באמצעות תא לחץ, בדומה לניסויים קליניים המתבצעים בתקופה זו במקומות אחרים בעולם. שנית, לפי תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשנ"ד-1994, תא לחץ מוגדר כמכשיר מיוחד. כמות מספר תאי הלחץ שניתן להפעיל במדינת ישראל קבועה בתקנות. משרד הבריאות יכול לאשר רכישה והפעלה של תאי לחץ רק בהתאם למכסה המוגדרת בתקנות. נכון להיום, מכסה זו מוצתה ולא ניתן לאשר תאי לחץ נוספים עד לעדכון התקנות. שינוי התקנות מותנה באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ובהסכמת שר האוצר. משרד הבריאות חושב שנכון להגדיל את מס' תאי הלחץ בארץ ופועל לשינוי התקנות. יודגש כי בג"צ דחה את העתירה שהוגשה בנושא, תמך בהתנהלות המקצועית של משרד הבריאות בתחום ולא ראה מקום להכתיב למשרד הבריאות מהם השינויים הנדרשים".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: משרד האוצר אינו מכיר את הנושא. אם הסוגיה תעלה נביע את עמדתנו במסגרות המקובלות.