ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס הערב (שני) במהלך ישיבת הממשלה ליועציו שחשודים בהפרת הבידוד ואמר: "כולם צריכים ללמוד את ההנחיות של משרד הבריאות, להקפיד עליהן ולאכוף אותן בצורה שוויונית. עכשיו פתאום כולם מתעוררים מול אדם אחד. כל מי שהפר בידוד צריך לשלם קנס, אבל אסור שתהיה אכיפה בררנית". עוד הוסיף כי "אסור שתהיה אכיפה בררנית בין חרדים לחילונים".
בהמשך הישיבה טען נתניהו כי העלייה בתחלואה בנגיף הקורונה נובעת מ"זלזול בהנחיות", וציין כי ייתכן שיאושרו מגבלות נוספות. לדבריו, "כל מי שזלזל בהנחיות או גרוע מזה – שדילל אותן בכנסת – שלא ישאל איך התחלואה עלתה ושלא יבוא בטענות. הסיבה לתחלואה היא התקהלויות ואי עטיית מסיכה. מחר בקבינט הקורונה נדון בצעדים נוספים".
"במקביל, מטרת הישיבה היום היא להעביר עוד סיוע כלכלי. לסייע למובטלים ועסקים. מחר נצטרך לדון גם בהיערכות בתי החולים. הדבר החשוב בעיניי הוא ברגע זה להתמקד בתכנית הכלכלית. שר האוצר יביא את ההחלטות לממשלה הזו. הפחתת השכר – כולנו צריכים לשאת בנטל ולעמוד מאחורי הצעדים שננקוט. כמו כן, אני פועל בימים האחרונים ביתר שאת לקדם את החיסון בישראל".
שרים בליכוד דרשו במהלך הישיבה כי במסגרת צעדי התכנית הכלכלית לנפגעי משבר הקורונה, שצפויה לכלול קיצוץ בשכרם של ח"כים ושרים – גם שכרם של בכירי מערכת המשפט יקטן. השרים אמיר אוחנה, מירי רגב ואופיר אקוניס, אמרו את הדברים במהלך ישיבת ממשלה בנושא התכנית הכלכלית, ובעקבות הכרזתו של שר האוצר ישראל כץ כי שכרם יופחת ב-10%.
"אני בעד הפחתת שכר השרים והח"כים. זאת דוגמה אישית מתבקשת. חברי הרשות המבצעת – תורמים את חלקם, חברי הרשות המחוקקת – תורמים את חלקם, מדוע חברי הרשות השופטת הוחרגו מההצעה?", תהה השר אקוניס. "אני מציע לכלול גם אותם ואת כל מי ששכרו במגזר הציבורי מעל 40 אלף שקלים בהצעה להפחתת השכר".
שר המשפטים ניסנקורן לא הביע התנגדות להצעה בישיבה. "כרגע השרים מקבלים החלטה על עצמם והכנסת צריכה לאשר את זה לגבי חברי הכנסת. אני לא מתנגד להפחתה לגבי מגזרים אחרים אך זה צריך להיעשות בצורה מסודרת. שר האוצר צריך לשמוע את עמדת כלל הגופים וזה צריך להיות מסודר. אז נוכל לקבל החלטה נכונה. לא נכון שבישיבת ממשלה אנחנו נקבל החלטה בלי ששר האוצר פנה למגזרים השונים".
שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ יצא נגד ההצעה לקצץ בשכר השופטים. "אנחנו צריכים לתת דוגמה אישית. אני מציע לא לעשות עליהום, לא לרדוף אחרי גופים אחרים, לקחנו על עצמנו גזירה וטוב שאנחנו עושים את הדבר הזה ואפשר ליצור חבילה נפרדת למגזר הציבורי. לא לשפוך את התינוק עם המים עם הצעה כזאת או אחרת", אמר.
גנץ שב בישיבה על דרישתו לאשר תקציב לשנה הבאה: "אני מבקש להדגיש את הצורך המהותי לאשר את התכנית ל-2021. אנחנו שמים עוד פלסטר ועוד פלסטר. התחלואה הולכת וגדלה. אנחנו חייבים לבחון את הצעדים שאנחנו הולכים לבצע. אנו מגדילים את מספר החוקרים, ממשיכים לסייע לאזרחים, מפעילים מלוניות וכל מה שקשור לדבר הזה. הנחיתי גם לפתוח בית חולים שדה. כל זה כאמור יהיה נידון מחר. אנחנו צריכים לקחת החלטות קדימה. הלילה אצא לוושינגטון לעסוק בנושאים ביטחוניים".
שר האוצר ישראל כ"ץ אמר בישיבה כי "הבעיה היא עודף אנשים ומחסור בעבודה. נקטנו בצעדים כדי להמריץ עסקים שלא נסגרים לנסות ולהשאיר את העובדים ולתמרץ אותם. כל בעל עסק עושה בסופו של דבר את החישוב שלו. נקטנו מספר צעדים. אנחנו נפרט את כל התכנית בשקיפות, זה יצריך הליכה נוספת לכנסת שנעשה. זהו סגר שמבדל את המגזר הפרטי, אני מקווה שנוכל לשמור על המבנה הזה תוך הגברת אכיפה אפקטיבית. אני מגבה את הרעיון של בית חולים שדה, כי ספיקת מערכת הבריאות היא כלי חשוב לקבלת ההחלטות".
השר יובל שטייניץ אמר כי "רוצה לברך את ישראל כ"ץ על ההצעה ההגיוניות והרציונליות. אני רוצה לומר מילה על הסגר. הסגר הראשון הצליח כי היה מאוד מהודק. חייבים להציל את הבריאות של עם ישראל וגם את הכלכלה. אסור לנו להיכשל בסגר הזה. קודם כל אנחנו חייבים לקבוע יעד, הוא צריך להיות באזור ה-100 פלוס-מינוס נדבקים ביום".
"אם הסגר הזה יצליח, נוכל להגיע ליעד. ב-1,000 חולים אנחנו נחשבים למדינה אדומה והשמיים סגורים, ב-100 אנחנו מדינה ירוקה. אני רוצה להעיר שתי הערות: צריך לחזור למתכונת מרץ-אפריל ולהוריד למאה או מתאיים מטר את המרחק מהבית. אלף מטר זה רחב מדי, צריך לרדת חזרה בטווח", דברי השר שטייניץ.
שרת התחבורה מירי רגב: "אין לנו מנוס ממתן מדמי אבטלה לעצמאיים. הרבה שנים דחינו את זה אבל המצוקה שלהם קשה". עוד אמרה רגב כי "יש לקצץ גם שכר מהרמטכ"ל, מאלופים וניצבים, כולל מערכת המשפט, הם צריכים לקחת חלק בעניין הזה. יש להכין את הצעת החוק". בהמשך השרה התייחסה להפגנות שהתקיימו מתחילת הסגר: "הם אוכלים מאותה צלחת ומדביקים אחד את השני במסיבה".
בזמן הישיבה התעורר ויכוח בין השרים באשר לאכיפת תקנות הקורונה בהפגנות ההמוניות נגד ראש הממשלה בירושלים ובקיסריה. השרה רגב תהתה "למה לא אוכפים את מתווה הקפסולות של 20 איש בהפגנות. זה בגלל מערכת המשפט?. השר ניסנקורן השיב לה כי אין שום בעיה מצד מערכת המשפט. "זו החלטה של המשטרה", אמר.
גם נתניהו התייחס להפגנות ואמר: "הדבר שנשאלנו הוא אם הייתה הנחיה משטרתית למנוע אכיפה משטרתית. השר אוחנה אמר שהוא שאל את היועצת המשפטית שלו והיא אמרה לו שהדבר הזה מקובל והוא לא יכול לאכוף והיא הסתכמה על היועץ המחוזי". היועמ"ש ציין כי יש קושי לאכוף את הקפסולות בהפגנות, ונתניהו אמר: "הוא לא אמר ששאל את היועצת אם יש קושי מבצעי אלא אם יש הסמכה משפטית. אם זה לא נכון כדאי שנדע את זה עכשיו. נברר את זה עד מחר ונדון בזה מחר".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, אמר: "המתכונת של ההפגנות צריכה להשתנות". באותו נושא ציין היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי "מי שמגיע להפגנות מחויב לעמוד בכל כללי בריאות הציבור. יש פה טיעון משפטי לא פשוט, אבל השמירה על הבריאות של כולנו, במיוחד במצב של סגר, מחייבת להטיל הגבלות, והמשטרה צריכה לאכוף.
"יש עניינים ממש לא פשוטים לאכיפה", המשיך היועמ"ש מנדלבליט, "יש חובה לעטות מסכות ולשמור על ריחוק בזמן הפגנות – ובו בעת לשמור על הזכות להפגין. לא בגללי המשטרה לא אכפה את ההנחיות. יש קושי לאכוף את הקפסולות. זה לא משפטי, אלה דברים לא נכונים". מנדלבליט הציע להמשיך לדון בנושא מחר בישיבת קבינט הקורונה.
גנץ התייחס גם הוא להפגנות, ואמר כי ההפגנות בבלפור צריכות להתקיים וראוי שיתקיימו. לדברי שר הביטחון, "אני חושב שזכות ההפגנה היא זכות יסוד וזכות התפילה היא זכות חשובה, ואני חושב שיש כאלו שעוברים על החוק. ההפגנות בבלפור יכולות וראויות להתקיים במסגרת החוק, מסיבות בים זה לא לעניין כמובן".
השרה אורית פרקש-הכהן מכחול לבן אמרה בישיבה כי "אני מודאגת מהדוגמה האישית שאנחנו צריכים לתת לציבור על ההנחיות שאנחנו מעבירים, על עצמנו על היועצים שלנו. כשאני קוראת כתבות על יועצים כאלה ואחרים שמפרים בידוד – זה לא נכון לנו כממשלה, לא נותן דוגמה אישית ופוגע באמון הציבור".
כזכור, שרי הממשלה יתכנסו לשיחה בזום ויגבשו חבילת סיוע כלכלית למי שנפגע מהסגר השני. נושא החרפת צעדי הסגר נמצא על הפרק מבחינת מקבלי ההחלטות. קבינט הקורונה יכונס בשלישי, ובמהלך הישיבה ידונו השרים באפשרות להדק עוד יותר את הסגר הקיים.
