מדענים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנו את יעילות החיסון של חברת פייזר כנגד נגיף הקורונה המקורי וכנגד הזן הבריטי והדרום אפריקאי. כמו כן, נבדקו זנים נוספים הנושאים צירופים שונים של מוטציות המופיעות בחלבון המעטפת של הנגיף.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שהחיסון יעיל כנגד נגיף הקורונה המקורי וכנגד הזן הנושא את המוטציה הבריטית, אך מספק הגנה פחותה כנגד הגרסה הדרום-אפריקאית של הנגיף, וכנגד גרסאות המשלבות בין המוטציה הבריטית והדרום אפריקאית.
הנתונים נאספו מקרב אנשים שהחלימו מ-COVID19, ואחרים שחוסנו במנה הראשונה או השנייה של חיסון פייזר. דגימות הדם נלקחו 21 יום לאחר מתן המנה הראשונה של החיסון, או כעשרה ימים לאחר המנה השנייה.
"הממצאים שלנו מראים כי יעילותו של החיסון כנגד הזן הדרום אפריקאי פחותה, אם כי עדיין קיימת", אומר החוקר הראשי פרופ' רן טאובה מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה על שם שרגא סגל בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
פרופ' טאובה וצוותו בדקו גם את רמתם של נוגדנים מנטרלים בדם של מחלימי קורונה, לעומת דם שנלקח ממחוסנים, והשוו את יכולתם של נוגדנים אלו להגן מפני הדבקה בזן הבר. הממצאים מצביעים על כך שהחיסון מספק רמות הגנה גבוהות פי 11 מרמות ההגנה שנצפו בחולים שהחלימו ולא התחסנו.
כמו כן, יחסית למחלימים, מנת החיסון הראשונה הקפיצה את רמת ההגנה מפני הדבקה בזן הבר פי 6, ומנת החיסון השנייה הביאה לעלייה נוספת של פי 2 ביכולת הניטרול של הנגיף. לצד תוצאות מעודדות אלו, יעילות החיסון כנגד הזן הדרום אפריקאי נמוכה פי 7 יחסית לניטרול הזן המקורי או הזן הבריטי.
צוות המחקר כלל את ד"ר אלונה קוזמינה ממעבדתו של פרופ' טאובה ושותפים נוספים מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה – יארא חליאילה, אולגה וולושין, ד״ר איילת קרן-נאוס, ד״ר ליאורה בוהם, ד״ר יעל רביב, פרופ' יונת שמר-אבני וד"ר אלי רוזנברג.
