מכל רחבי הארץ, ומעשרות קהילות גדולות וקטנות, הגיעו רכזי ומתנדבי ארגון 'למעשה', לשני ימי העיון שהתקיימו במלון 'ציפורי בכפר' בחפץ חיים ובחסות בנק 'לאומי', כשבאמצעו של יום העיון השני, הצטרפה אליהם מועצת הקהילות הארצית של אגודת ישראל, לדיונים אינטנסיביים וקבלת החלטות אופרטיביות. בימי העיון התארחו רבנים, חברי כנסת, ראשי ערים, ובכירים במשק.
הרב יחזקאל קליין, ממנהלי ארגון 'למעשה' הדגיש בדברי הפתיחה, כי הארגון אינו מעודד חלילה וחס יציאה לשוק העבודה, ונזהר בזהירות רבה מאוד שלא להכשיל אברכים בני תורה ביציאה מהכולל אל שוק העבודה. "אנחנו עובדים תחת פיקוח הדוק של מרנן ורבנן גדולי ישראל, ומקבלים הכוונה צמודה של המנהיגים הרוחניים של הקהילות השונות, כדי לוודא שאנחנו אכן מביאים רק תועלת, ולא גומרים חלילה נזק.
"הארגון נועד לסייע למי שצריך לעבוד, למצוא מקום עבודה עם תנאי שכר הולמים ובעיקר במסגרת שמתאימה לאברך חרדי", אומר הרב קליין. "אבל אין לנו חלילה כל רצון להגדיל את מספק החרדים העובדים, ובוודאי שבשום פנים ואופן אין לא כל רצון לגרוע ממספרם של עמלי התורה, אדרבה אנחנו מתרחקים מזה כמטחווי קשת".
"חז"ל אומרים על שעירי יום הכיפורים שהיו שווים במראה ובקומה ובכל דבריהם, ובכל זאת ברגע אחד של גורל נחרץ גורלו של האחד לה' והאחר נחרץ גורלו לעזאזל", אמר הרב יצחק טרכטנגוט שפתח את מסכת הנאומים, "וכך גם יש להיזהר שלא לחרוץ גורלו של אברך להידרדרות והתפרקות רוחנית, על ידי שליחתו למקום עבודה שעלול להציב בפניו סכנות רוחניות משמעותיות".
הרב משה אשלג ממנהלי ארגון 'למעשה' הקדיש את דבריו לקשר החם שבין הארגון לבין הקהילות: "הציבור החרדי פועל היום לפי מודל של קהילות. כל יוזמה או רעיון עובר באופן קהילתי ומגיע אל הציבור. לכל קהילה יש את הסגנון הייחודי לה וההקפדות המיוחדות שלה, והמטרה שלנו היא לעזור לאברכים למצוא עבודה שתהיה מקובלת בקהילה שלהם, שתהיה מוסכמת על רבניה ועוד".
הוא הזמין אל הבמה את רכזי הקהילות השונות, שהציגו את היקף הפעילות שלהם, כל אחד בקהילתו שלו, אל מול ההיקף לפני כשנה. בזו אחר זו הציגו הרכזים נתונים מדהימים על קצב ההתפתחות המהיר של פעילות הארגון בקהילות השונות.
במהלך ימי העיון התקיימו במקום מושבים מקצועיים, שבהם התחלקו הרכזים לקבוצות וקיבלו הדרכה מקצועית שתסייע להם לשפר את צורת העבודה שלהם מול מבקשי העבודה ומול המעסיקים, וכן האזינו הרכזים למספר מומחים ונציגי ארגונים הפועלים בתחומים שונים כתעסוקה, יעוץ משכנתאות, כלכלת בית נבונה ואחראית ועוד.
בפאנלים מיוחדים בהם השתתפו אישי ציבור נודעים, נדון נושא העבודה הכשרה למגזר החרדי מול בעלי תפקידים רלוונטיים. הפאנל המוניציפאלי נערך בהנחייתו של חבר מועצת העיר אלעד ומי שעוסק רבות בנושא יבוא מקומות עבודה כשרים למגזר החרדי הרב פנחס גרוס, ובמהלכו חשף בפני המשתתפים כי הממשלה מקצה מדי שנה תקציב של חצי מיליארד שקלים לקידום תעסוקה לחרדים, אלא שיש לחקור להיכן מופנים התקציבים הללו.
על שאלתו השיב מ"מ ראש העיר בני ברק ומזכ"ל אגודת ישראל הרב חנוך זייברט, כי התקציבים הולכים בחלקם הגדול לקידום לימודי אקדמיה ותוכניות לימוד שאין רוח חכמים נוחה מהם: "אמרתי לבכירי האוצר ובעלי תפקידים אחרים, שאם הם יפנו את התקציב למקומות הנכונים, הם יוכלו באמת לעזור לציבור החרדי, אבל כשהם מפנים את זה לשוליים, לאנשים שאינם נשמעים לגדולי ישראל, הם לא הרוויחו כלום, למעט עזרה למי שאולי רוצה להיות פחות חרדי ויותר דומה להם".
ראש העיר בית שמש לשעבר, הרב משה אבוטבול, סיפר אנקדוטה מעניינת, מביקור שערך בחברה המפעילה שלוחה מיוחדת לעובדות חרדיות, שם סיפר לו המנכ"ל כי הוא הוכה בתדהמה כשאחת העובדות ניגשה אליו והניחה מטבע של חצי שקל על שולחנו, כשהיא מבקשת רשות לצלם את תעודת הזהות שלה במכונת הצילום של המשרד, בתמורה לתשלום כמובן. "בשום מקום אחר אי אפשר למצוא עובדים ועובדות עם כזאת יראה מכל חשש של גזל, כמו שיש במגזר החרדי. המעסיק יודע שעל עובדת כזאת, הוא יכול לסמוך בעיניים עצומות, הוא חוסך את הצורך בפיקוח ומעקב, הוא יכול להיות רגוע עם עובדים שכאלה".
ראש מועצת קריית יערים הרב יצחק רביץ, שעוסק בנושא זה במשך שנים רבות בין היתר במסגרת עבודתו לשעבר בג'וינט, סיפר כי הוא פקד במרוצת השנים את מעונותיהם של גדולי ישראל מכל העדות והחוגים, בכל עמודי הדור ופוסקי ההוראה הגדולים ביותר שקמו בדורנו, ומכולם שמע עד כמה חשוב הנושא הזה של עזרה למבקשי עבודה במציאת מקומות עבודה כשרים ללא חששות רוחניים, ומאידך גם שמע מהם על הצורך להיזהר מאוד שלא להפוך זאת למצב של לכתחילה, אלא רק למי שאינו יכול להמשיך את לימודיו בכולל. "שמעתי מהגרב"מ אזרחי שליט"א הגדרה מיוחדת על הנושא הזה", סיפר הרב רביץ, "הוא אמר לי שהוא לא מקבל את הביטוי "אברך שיצא לעבוד", כי כשהולכים לעבודה, לא יוצאים מבית המדרש. היעד של אברך צריך להיות שהוא לוקח את בית המדרש איתו לעבודה".
סגן ראש העיר בית שמש, הרב ישעיה ארנרייך שעסק גם הוא רבות בנושא זה בשנים עברו, אמר בדבריו כי יש צורך דחוף בהכשרת אברכים חסידיים כיצד יש להתנהג במקום העבודה: "חשוב שאברכים, וגם נשים, ישעו ויפנימו שאם הם מנסים למצוא חן בעני המעסיקים על ידי 'עיגול פינות' וויתורים על הקפדתם בלבוש החסידי או בסגנון הדיבור, לא רק שהם לא זוכים על כך להערכה, אלא אפילו לזלזול. הניסיון מוכיח פעם אחר פעם שמי ששומר על ערכיו בלי שום פשרה או ויתור, אם הוא עושה את עבודתו בצורה טובה כמובן, הוא זה שזוכה לכבוד, להערכה ובהמשך גם לקידום במקום העבודה".
סגן ראש העיר בני ברק, הרב יהושע מנדל שיבח בכל פה את מנחה הפאנל הרב פנחס גרוס, שייבא לעפולה שלוחה של חברה המעסיקה עשרות נשים חרדיות מקהילת חסידי ויזניץ בעיר. הוא גם ענה לשאלת המשתתפים לגבי משרות אם, כי עולם התעסוקה הולך ומתרחק ממה שהכרנו בעבר, וכיום קשה הרבה יותר למצוא מקום עבודה שבו יכולה העובדת לסיים את עבודתה בשעת צהרים ולחזור הביתה כדי לקבל את הילדים השבים מהלימודים: "לצערי הבעיה הזאת לא עומדת להיפתר", אמר הרב מנדל, "להיפך, זה רק יוסיף ויחריף. מדובר במגמה כלל עולמית, והיא אינה פוסחת גם על המשרות לציבור החרדי. במקרים רבים זה החוק שמחייב את החברות, כמו החברות הסלולאריות למשל, לתת מענה לפחות עד השעה 19:00, והמעסיק אינו יכול לשחרר את העובדות בצהרים גם אם הוא עצמו היה מעוניין בכך".
במרכז הדיונים נשמעו דבריהם של הרבנים הגאונים אשר הטריחו את עצמם להשתתף במעמד, להביא את דבר ה' זו הלכה, ולשרטט קווים למעטפת הרוחנית שצריכה להתקיים בכל מקום עבודה המבקש להעסיק עובדים חרדיים.
הגאון רבי חיים בונם שץ, רב ומו"ץ דחסידי גור בירושלים, ציין בדבריו כי רוב רובן של ההתמודדויות בהן נתקל אברך חסידי במקום העבודה נוגעות לעניינים שהן בגדר הלכה פסוקה המופיעה בשו"ע 'אבן העזר' סימן כ"א, ובנושאי כליו פוסקי ההלכה לאורך הדורות: "אם אברך ידע שזה לא עניין של חסידות או חומרא בעלמא, אלא הלכה ברורה ופסוקה, ההתמודדות תהיה קלה יותר", אמר הגרח"ב שץ.
הגאון רבי יהושע פינק, דומ"ץ דחסידי בעלזא, הקדיש את משאו לנושא הרגשתו האישית של האברך היוצא לעבודה, אשר במקרים רבים לא עושה זאת בצורה רוחנית מספיק, וממילא הוא מתיר לעצמו להימנע מעלייה רוחנית ואף להתדרדר לירידה רוחנית. על רעיון זה המליץ הגר"י פינק על משקל הפסוק במגילת אסתר "וכאשר עבדתי – אבדתי".
את ימי העיון חתמו סגן שר החינוך הרב מאיר פרוש וחבר הכנסת הרב ישראל אייכלר, שהשיבו לשאלות שהוצגו בפניהם בנושא התעסוקה, כמו גם לגבי חוק הדיחוי לבני הישיבות והמגבלות שהוא יוצר בנושא זה.
סגן השר הרב פרוש ציין כי זכור לו דיון שהתקיים בעבר במועצת גדולי התורה, אז עמלו על ניסוח חוק הדיחוי לבני הישיבות, בתקופת ממשלתו של אהוד ברק. "היינו צריכים לנסח את הסעיף המדבר על מי שיוצאים לעבודה, וזה רלוונטי מאוד גם לגבי הפעילות של ארגון 'למעשה' והנושאים שאנחנו משוחחים עליו כאן", אמר הרב פרוש, "בסופו של דבר התקבל אז ניסוח שהיה מקובל על כל חברי המועצג"ת, ולפיו יתאפשר לאברכים חרדיים "שבחרו בכך", לעבוד.
"המשמעות של זה היא מאוד ברורה, אנחנו לא מחנכים את הילדים שלנו לעבודה, וגם אותנו לא חינכו לכך. אנחנו שואפים שמאה אחוז מהציבור החרדי יהיו אברכי כולל, ואין לנו שום עניין בשליחת אברכים לעבוד, אבל בפועל המציאות היא שחלקנו לא יכולים להמשיך בלימודים כל חייהם, אם בגלל קשיי פרנסה ואם מסיבות אחרות, ולכן אלו ש"בחרו בכך", שהם רוצים לצאת לעבוד, כמובן בהתייעצות עם רבותיהם, אנחנו צריכים לסייע להם לעשות את זה בצורה נכונה, רוחנית, ועם תנאי שכר הולמים".
חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר סיפר כי כבר בתקופת הכהונה הראשונה שלו בכנסת ביקש להעביר חוק שיגביל את הדרישה להצגת תארים אקדמאים בהתמודדות על משרה ממשלתית, רק לגבי משרות שהתואר האקדמאי רלוונטי אליהן: "אני מבין שרופא צריך תואר ברפואה, ועורך דין צריך תואר במשפטים", אמר הרב אייכלר, "אבל רוב המשרות אין להן תואר רלוונטי ספציפי, ואנשים שיש להם תארים בכל מיני 'מדעי הרוח', מתקבלים לעבוד בהם בלי שום קשר בין התואר לבין העבודה. הדרישה הזאת נועדה לחסום אותנו, את החרדים מקבלת העבודות הללו. למה אדם חילוני שכתב דוקטורט על הקשר בין קרני התיש לבין קרני השמש, או על איזה שיר שהמציא שיכור בבית מרזח אירופאי לפני 250 שנה, ראוי יותר לתפקיד מאברך שנבחן על כמה מסכתות מהש"ס בעל פה? האם ההוא עם קרני התיש חכם יותר או מוכשר יותר ממנו לתפקיד?!".
צילום: יהושע פרוכטר. הפקה: אקטיבר הפקות.
