התרגשות מרובה בקרב יוצאי מרוקו: לאחר 103 שנה מהסתלקותו, ובסמוך ליום ההילולא י"ז טבת, אותר באופן שמימי ציונו הקדוש של האדמו"ר הרה"ק רבי מכלוף אלחרר זצוק"ל – בבית העלמין הישן בקזבלנקה.
לאחר שנים בהם תרים יוצאי חלציו, אחר מקום מנוחתו במרוקו שנעלם ברבות השנים ועם העליה לארץ הקודש, בשבועות האחרונים יצאו שוב יוצאי חלציו להשתטח על ציוני הצדיקים במרוקו, ולהמשיך במסע החיפושים אחר ציון זקנם הגדול, כאשר הפעם הם משקיעים את החיפושים בבית העלמין הישן בקזבלנקה שבמרוקו.
"בכניסה לבית העלמין" מספר אחד מהצאצאים "פגשנו את הערבי ששומר על המקום ודואג לנקיונו, אמרנו לעצמנו מה נפסיד אם נשאל אותו, היה שם עוד אנשים מישראל ביקשנו מהם להסביר לערבי גם בערבית וגם בצרפתית "האם הוא יודע היכן קבור רבי מכלוף אלחרר" "לא עברה דקה" הוא מתאר בהתרגשות "והערבי מסמן בידו 'בואו אחרי' כולנו אחוזי התרגשות הלכנו אחריו עד כמעט קצה בית העלמין סמוך ונראה לציון רבי חיים פינטו זיע"א, והנה הערבי עוצר, מנקש עשבים, ומצביע על גבי מצבה עתיקה שהכיתובים על גביה נשחקו ברבות השנים, ואומר בהבהרה ערבית מרוקאית "הדא רבי מכלוף" הציבור ששהה במקום לא היה יכול לעצור את התרגשותו נוכח הגילוי המרעיש והצורה השמימית של התגלות הציון הנכסף, ומבלי להתמהמה, החל הציבור להשתטח בתפילה בזכות הצדיק שבכח תורתו זכה ופעל ישועות בקרב עמו, כאשר הערבי מביא דלי מים ומנקה את הציון מהעפר שהצטבר וכדי להאיר את הכיתוב שעל גבי המצבה".
הגאון הקדוש רבי מכלוף אלחרר זצוק"ל נמנה על גדולי חכמי העיירה "איליג" הסמוכה לתיזנית ואופראן שבמחוז סוס – דרום מערב מרוקו, שמו נודע לתהילה כחכם גדול בתורה ומופלג בחסידות ודבק בו התואר והכינוי הנעלה "לחזאן מכלוף" תואר שהיה נלוה לשמם של חכמים רשומים במרוקו ובהם גדולי עולם ומצוקי תבל.
אף "השריפים" חכמי דת המוסלמים, שהיו בעיר איליג נשאו בליבם את זכרו של החכם הקדוש והנערץ שחי בעירם, ושנים רבות אחרי פטירת רבינו כשהיו מבקרים אצל חתנו הצדיק רבי יעקב שריקי זיע"א היו שואלים מה שלום "בנת לחזאן" כשכוונתם לאשתו מרת חנינא ע"ה בתו הקטנה של רבינו.
נכדו של הצדיק ר' שלמה אלחרר מקרית שמונה, מספר ששמע מבן משפחה תלמיד חכם ושמו רבי אברהם בוגאנים זצ"ל כי רבינו זיע"א זכה לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב.
ביתו היתה אכסניה של תורה לתלמידי חכמים מאיליג ומחוצה לה, בביתו התקבצו החכמים ועסקו עמו בעמל התורה ופילפולה כאשר אף פרנסתם היתה מצויה להם בריוח מידו של רבינו שזיכהו ה' לשתי שולחנות, שולחן התורה הקדושה והנאמנה ושולחן של עושר למען התורה והעניים. מלבד חלק הארי באישיותו של הצדיק בהיותו שקדן וחריף נורא בכל חלקי התורה, מידה מיוחדת ובולטת באישיותו היתה מידת החסד והצדקה במידה מופלאה, מנהג חזק היה אצל הצדיק והוא שלא תעבור עליו שבת קודש מבלי שעשרה עניים יהיו סמוכים על שולחנו הטהור במשך כל השבת.
רבי מכלוף אלחרר זיע"א נתבקש לישיבה של מעלה בי"ז טבת תרע"ז בעת ביקורו בעיר הגדולה קזבלנקה אצל בנו איש החסד רבי נסים אלחרר זצ"ל ומנוחתו כבוד בבית העלמין הישן של קזבלנקה סמוך לציונו של הרה"ק רבי דוד לסקאר זיע"א ושל הרה"ק רבי חיים פינטו זיע"א השני. על המצבה שאותרה נכתב: מצבת קבורת החכם השלים החסיד העניו והכולל והוו' כמוהר"ר מכלוף אלחרר נלב"ע ביום ה' בשבת טו"ב לחוד' טבת שנת עזר"ת לפ"ק תנצב"ה. עם איתור ציונו הקדוש שלא היה נודע עד כה, רבים מהמבקרים במרוקו בכלל ובבית העלמין הישן בקזבלנקה בפרט יזכו לפקוד את מקום מנוחתו ולזכות בדבר ישועה ורחמים.
ממכון 'קדם' אוצר גאוני ספרד בנשיאות הגאון רבי דוד אברהם ר"י בנין אב, הפועלים להפצת תורת חכמי הספרדים נמסר: זוהי בשורה מרגשת לעולם התורה. גילוי ציונו הקדוש של האי גאון וקדוש נורא, גאון מופלא, בקי בכל מכמני התורה, רבי מכלוף אלחרר זצוק"ל – זהו רגע היסטורי ואנו מקווים כי בע"ה יזכו בקרוב ציבור הלומדים להנות מכתביו וכתבי יוצאי חלציו המופלאים שטרם ראו אור עולם.
