זכיתי רק לפני כמעט שלוש שנים לבוא לראשונה לרעננה להכיר את זקני הצדיק כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זצוק"ל. לפני שהתארסתי באתי לשיחה עם זקני הצדיק זצוק"ל, עוד לא הכרנו בכלל וזכיתי לחיבה שנדמתה לי כחיבה יתרה ואהבה עד אין סוף. מיליוני שאלות הטרידו אותי ללא מנוח, שריד לדור דעה, צדיק אמיתי בכל צעד ושעל, לא-מתפשר על שום מנהג ומדקדק על קוצו של יוד במעשי אבותיו רבותינו זצוק"ל.
שבת ראשונה ברעננה בתור חתן עוד לפני החתונה זכיתי לכמה תשובות: האדמו"ר והרבנית מתרגשים עד מאוד. נכנסתי לבית כנסת וזכיתי לראות קיבוץ גלויות, החיבה היתרה והאהבה האין-סופית שזכיתי, היא לא רק אליי, היא לכל יהודי באשר הוא. החל מבעלי תשובה שהעמידו בית חסידי ולובשים שטריימל בזכות האדמו"ר זצוק"ל, ועד יהודים החובשים כיפה רק בכניסה לבית הכנסת. כולם אהובים.
בסעודות השבת זכיתי לשבת הכי קרוב שאפשר לצדיק, מימיני ומשמאלי אורחים בעלי תשובה וגרי צדק, לצד נשמות טהורות כפי שנהג לכנות אותם הצדיק, מחוסרי בית גלמודים וכולם זוכים לכיבוד בשולחן שבת. 'מעין עולם הבא' של הרבי לצד 'דרור יקרא' ספרדי ושירים של ישיבות הסדר ותיכוניות.
פני רבו ברגל: ליל התקדש יו"ט ראשון של סוכות. את האתרוג הוא לא הסכים להראות אפילו לרבנים מרעננה שהגיעו לאחר הסעודה לחזות במעמד אגודת המינים שנמשך עד השעות המאוחרות של הלילה. לפנות בוקר כולם הולכים לישון, הבית עלה על יצועו, והרבי סיים קריאת שמע. פניתי לחדר השינה לתפוס תנומה, אבל ליבי ער ולא נותן לי מנוחה, למה לא הכרתי את הצדיק עד היום הזה. לא עברה חצי שעה ואני שומע דלת ארון נפתחת, הסבא הצדיק לוקח את המגבת ויורד לטבול במקווה לפני נטילת לולב. כשהתעוררתי, שאלתי: "זיידי, למה קמת כזה מוקדם הרבה לפני עלות השחר?" התשובה היתה במילים בודדות: "בעלות השחר אפשר כבר לעשות נטילת לולב, ולא אז להתחיל להתכונן! ואיך בכלל אפשר לישון כשיש לך מצוות נטילת לולב?!"…
יו"ט שבועות האחרון: פחות משבוע לאחר ניתוח השתלת ראש ירך, זיידי ניגש אליי: "נכדי חביבי, ביקשת ממני ערב שבת שמסוכן לי לטבול במקווה והסכמתי לבקשתך, עכשיו ליל התקדש חג מתן תורה מסוכן עבורי לא לטבול במקווה לפני מתן תורה". ניסינו להתעקש ולהסביר, אבל התשובה היתה: "אם אתם לא תיקחו אותי, אלך לבד!" וכל זה בזמן שהרבי לא יכל לעמוד בקידוש ושמו"ע והובל על כסא גלגלים. לאחר מלאכה לא קלה עם המון חששות, ירד הצדיק וטבל ופניו מאירים כזוהר הרקיע.
בתפילת שחרית בזמן עשרת הדיברות, הוכן מראש שולחן נמוך לקריאת התורה שהרבי יוכל לקרוא תוך כדי ישיבה על כסא גלגלים. לאחר אמירת ברכו נעמד על רגליו ומשליך את כסא הגלגלים לאחור, וקורא את עשרת הדיברות באימה ויראה, רעד וחיל אחז את כל מי שהיה בעת קבלת התורה.
ערב יו"כ האחרון: תשוש וחלש המחלה הקשה מקננת בקרבו, איך הולכים לעבודת כהן גדול של יו"כ בלי כוחות? אומר לי הרבי לאחר ברכת הבנים, תכלה שנה וקללותיה, איחלתי, תחל שנה וברכותיה ברכתי, וירדנו לבית הכנסת. בין קהל האורחים והמתפללים היו יהודים שחוץ מיום כיפור אין להם קשר ר"ל לאבינו שבשמים. הללו בוכים: 'רבי, שיחת מוסר לפני 'כל נדרי' כדרכך בקודש, אחרת איך נקדש את יום הדין'. ללא התלבטות של רגע וללא כל הכנה, הרבי קם מכסא מלכותו לעבר ארון הקודש, עולה את 3 המדרגות בקושי רב מאוד ונעמד לשיחת דברי התעוררות ותשובה. הקהל חושש איך הוא מצליח לעמוד בלי להישען והרבי פוצח בזעקות שבר: 'יום הדין בפתח, מי אני ומה אני שאזכה להיכתב ולהיחתם בספרן של צדיקים גמורים, כמה יהודים יכולתי לקרב השנה ולא עשיתי מספיק וכמה הכנסת אורחים פספסתי כי הייתי בבית חולים'…
אין אחד שלא מזיל דמעה והרבי רץ מצד לצד בארון הקודש, שכינה מדברת מתוך גרונו, ההר עשן כולו ואיש לא מצליח לעצור את הרבי מחשש שחלילה יכול ליפול. לאחר סיום שיחת ההכנה, הרבי לא מצליח לצעוד עוד צעד אחד לעבור מקום תפילתו. הרבי ניגש לתפילת כל נדרי ואני זכיתי להיות במעמד הר סיני בדור הזה. תפילת מוסף ונעילה הרבי תשוש וחלש מחובר לאינפוזיה ולא מסכים לוותר על היוצרות והפיוטים, אנשי הרפואה שבאו לטפל בעירוי במהלך היום, אבל כל גופו מטלטל בכל ניסיון לגעת בו, הגבאים מדריכים את אנשי הרפואה, תגעו בו רק עם כיסוי על הידיים באמצעות הטלית שלא יורדת מעליו בכל יום הדין.
זכיתי להיות קרוב אליך! אני בוכה על כל רגע שלא הספקתי להיות יותר ואשתדל בלי נדר לעשות כל מה שביקשת ממני.
ישר כח תזכה להרבה נחת גם שהוא נמצא בעולמות עליונים
"אשרי מי שגדל ( גדול) בתורה ועמלו בתורה.
אשרי ואשרי חלקו.
אשרי העם שככה לו.
שירת הלוי