מיליוני יהודים בארץ ובעולם כולו מתכנסים כעת לזעקה ותפילה בשל התפשטות נגיף הקורונה. בשעה חמש וחצי לפי שעון ישראל יחלו באמירת פרקי תהילים איש־איש בביתו ובשש קבלת עול מלכות שמים. בעקבות המצב: לא מתקיימים התפילות ברבים

המוני בית ישראל בכל העולם כולו מתאחדים בשעה זו, ערב ראש חודש ניסן, ליום תפילה עולמי להצלת כלל ישראל, איש־איש במעונו יעתירו בכל רחבי תבל להצלת כלל ישראל למנוע משחית ומגיפה מעלינו. בשל המצב, לא יתקיימו התפילות ברבים, אלא כל אחד בביתו ובמעונו ביחד עם בני משפחתו יאמר את פרקי התהילים אשר נקבעו על ידי גדולי ישראל שליט"א, תחינת 'אבינו מלכנו' וקבלת עול מלכות שמים.

בשעה 17:30 בדיוק לפי שעון ישראל, יחלו באמירת פרקי תהילים יג, כ, צא, קיב, קכ, קכא, קכז, קל. תחינת 'אבינו מלכנו' ו'אחינו כל בית ישראל'. קבלת עול מלכות שמים עולמית בשעה 18:00 בדיוק לפי שעון ישראל.

כזכור, בעקבות המצב הנוראי השורר בעולם כולו בשל התפשטות נגיף הקורונה ה"י, יוצאו באורח נדיר מרנן ורבנן גדולי ישראל חברי מועצות גדולי וחכמי התורה יחד עם חברי מועצת גדולי ישראל בארצות הברית ב'קול קורא' משותף בו הם קוראים קריאה דחופה אל בני היהדות הנאמנה לקיים ביום רביעי הקרוב ערב ראש חודש ניסן יום תפילה וזעקה עולמי למנוע את התפשטות המגיפה ולהסיר את חרון אף ה'.

תחת הכותרת "קול קורא אל אחינו בני ישראל עם ד' עורו והתעוררו וקראו אל ד'", כותבים גדולי ישראל: "בהלת הנגיף ניכרת בימים אלו בחוצות ערים ובעולם כולו, לבבות מגלים חרדה כאשר אין איש יודע מה ילד יום וזו שעה ראויה ליתן לפחד ולחששות ליישר עקמומיות שבלב לראות ולהבין כי משמים דורשים מאתנו להתעורר בתשובה ויבחן כל אחד בדקי ביתו וישוב אל ד' כי חנון הוא ומרבה לסלוח".

"וכבר פסק הרמב"ם ז"ל בהלכות תענית מצוה עשה מן התורה 'לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור ודברזה מדרכי תשובה הוא שבזמן שתבוא צרה יצעקו ויזעקו עליה ויריעו וידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם… אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם ארע לנו… הרי זו אכזריות וכו'.

לכך קובעים גדולי התורה והיראה כי "לעת הזאת קוראים אנו לאחינו בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם עם ד' חזקו ונתחזקה באמונה ובבטחון בהשי"ת אשר מאתו לא תצא הרעה ולצפות לישועתו.אין כוחנו אלא בנקיטת אומנות אבותינו מדור דורים, אחים יקרים צו השעה להתלכד ולהתאחד כאיש אחד בלב אחד ליום תפילה עולמי, אנשים נשים וטף בכל ארץ וארץ, כל אחד ואחד בביתו ובמעונו, שיסיר מאתנו כל נגע ומחלה ח"ו ואך טוב וחסד ירדפוני".

לקראת סיום מכתבם הנדיר כותבים מרנן ורבנן: "אמנם אין התשובה יוצאת רק מדבורינו אלא ממעשינו. נשובה אל ד' בחזקה נטיב דרכנו, בין אדם למקום, בין אדם לחברו, נתרחק מלשה"ר ומחלוקת ורכילות, נתרחק מכלי הטכנולוגיה המשחיתים את הנפש, נרבה באהבת הבריות, נראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם, נתחזק בתורה ויר"ש ובקיום המצוות, לעובדו בשמחה ובטוב לבב, נתגבר בתפילה ובתחנונים והשי"ת ישמע שוועתנו ולא יטוש ד' עמו וירחם שארית נחלתו.

מרן שר התורה הגאון ר' חיים קנייבסקי שליט"א חתם השבוע על מכתב מיוחד בו כתב כי, "אמרי' ביבמות ס"ג א' אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל, והנה בשנה האחרונה היה הרבה ביטול תורה בעוונותינו הרבים, לכן על כל אחד ואחד להתחזק בכל כחו ולהשתדל להרבות בלימוד התורה, ובכוחה להגן ולהציל מכל מרעין בישין".

מרן שר התורה פסק כי יש לעשות את יום רביעי הקרוב, ערב ראש חודש ניסן, יום צום ותפילה: "עוד היו מייעצים לעת הזאת להתענות בער"ח ניסן חצי יום ולהתפלל תפילת יו"כ קטן, ועיקר התענית הוא התפילה, והקב"ה יאזין לשוועתנו ויאמר לצרתנו די וישלח רפו"ש במהרה לכל חולי עמך ישראל".

מרנן גדול הדור מזכיר כי, "הרוצה להתענות כל היום או חצי יום יזכור לקבל התענית ביום שלישי הבעל"ש בתפילת המנחה ויוכל לומר עננו במנחה ביום רביעי, בדיעבד אפשר לקבל עד הלילה, ויש מתירין גם בלילה. המתענה חצי יום בלי קבלה אינו יוכל לומר ענינו, אבל יש גם בזה זכות. אפשר לומר בשעת קבלה "בלי נדר" או עד שארצה (אך אם לא יתענה עד אחרי תפילת המנחה לא יאמר עננו)".

הרבנים הראשים לישראל הגר"י יוסף והגר"ד לאו יחד עם חברי מועצת הרבנות הראשית פרסמו קריאה בה נכתב כי, "על כל רבני הערים ורבני השכונות והקהילות בארץ ובעולם לקיים תפילות בבתי הכנסת ובמקומות התפילה במניינים של עשרה, עם הפרדה של שני מטר בין אדם לאדם. ניתן להוסיף מניינים גם בעזרת הנשים ובחדרים הסמוכים לבית הכנסת"

במכתב שכתב היום הראשון לציון הגרש"מ עמאר שליט"א רבה של ירושלים הוא מסביר כי "כדי לבוא לפני ה' צריכים הכנה והתבוננות על מעשינו להסיר כל המעכבים וכל המפרידים בינינו לבין ה' אלוקינו, לפשפש ולמשמש במעשינו ולהסיר רוע מעללינו ולקבל עלינו לקיים מצוות התשובה המגעת עד כסא הכבוד כמאמר הנביא 'שובה ישראל עד ה אלוקיך',ועל כן קדמו קדמוננו לקבוע תענית של יחידים בכל ערב ר"ח וקובעים אותו ליום של תשובה וכפרה ונתנו לו שם יום כיפור קטן".

לכן כותב הראשון לציון: "ואם בכל הזמנים כך, בעת ובעונה הזאת על אחת כמה וכמה. ואם בכל ר"ח כך, בערב ר"ח ניסן שהוא ראש חודשים ראשון הוא לכל חודשי שנה בוודאי ובוודאי שצריכים להקהל כל בעלי נפש ליום צום ועצרה ותפילה ותשובה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה. ועל כן אנו קוראים לכל מי שיכול לקבוע תענית ביום רביעי הבא עלינו לטובה כ"ט אדר שהוא ערב ראש חודש ניסן יקבלו התענית מיום שלישי כ"ח באדר בתפילת המנחה בנוסח הידוע וכתוב בסידורים".