בשורה מרנינה ביום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש שחל בי"ג בתשרי: בבית החיים בעיירה ליובאוויטש שברוסיה הולכת ונשלמת בימים אלו במלוא המרץ בנייתו של אחד ממבניה ההיסטוריים של החסידות, המכונה בשם "בית הכנסת של העקדה", בסמוך לאוהל שבו טמונים 2 מאדמו"רי החסידות כ"ק אדמו"ר בעל ה'צמח צדק' (השלישי בשושלת, רבי מנחם מענדל שניאורסון, הלא הוא סב סבו של הרבי מליובאוויטש, הנושא את אותו השם) זצוקלל"ה ובנו כ"ק אדמו"ר מהר"ש (רבי שמואל) זצוקלל"ה.
"בית הכנסת של העקדה" הוקם בקיץ תרכ"ו, חודשים אחדים אחרי פטירתו של ה'צמח צדק', בסמוך לציון הקדוש – כפי שהוקמו בתי כנסת גם בסמוך לציונו של כ"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זצוקלל"ה בהאדיטש.
הרב נחמן הכהן כתב בספרו 'ליובאוויטש וחייליה' מתקופת לימודיו בישיבה בעיירה כי "הכניסה לאוהל הייתה דרך בית כנסת שהי' בנוי לידו, בצפונו הי' דלת שבה נכנסים לאהל ושם מונח קרש לסימן שעד כאן מותר לכהנים להכנס".
במקום התקיימו תפילות מידי שבת וחג ושם גם התקיים "מעמד העקדה" החב"די, כפי שסיפר הרבי בהתוועדות י"ב תמוז תש"כ; כאשר היה הרבי הריי"צ בן 15, לקחו אביו כ"ק הרש"ב נ"ע לבית הכנסת הזה, אחרי שטבל בנהר, פתח את ארון הקודש ואמר: "הנני מביא היום את בני לעקידה. בענין העקידה יש עוקד ונעקד. אברהם אבינו ע"ה עקד את יצחק בנו כדי שלא יהיה בו פסול ח"ו. ברצוני שהעקידה תהיה כפי הרצוי. הנני כורת ברית עמך. מהיום הנני מוסר לך את העבודה בעסקנות הכלל בעניינים גשמיים ובעניינים רוחניים".
אחרי עזיבת כ"ק אדמו"ר הרש"ב זצוקלל"ה וישיבת 'תומכי תמימים' את העיירה בשנת תרע"ח, בגלל מלחמת העולם הראשונה, הרסו הגויים את האהל ואת בית המדרש הצמוד אליו והעלו אותו באש.
איש חב"ד האמון על העיירה ליובאוויטש הרב גבריאל גורדון, אשר מפתח את המקום ומשחזר את אתריו ההיסטוריים סיפר כי מצא את רצפת העץ המפויחת מתחת לשכבת אדמה. "גילינו גם, בתוך ערימות העפר, שאריות של מנורות, מסמרים וצירים מבית הכנסת שבו הייתה פרשת העקידה. ברצפה החדשה הותרנו מספר מקומות שבהם ניתן לראות חלקים מהרצפה של בית הכנסת שהיה במקום ונשרף, הנחנו שם רצפת זכוכית כדי שהבאים למקום יוכלו לראות במו עיניהם את הרצפה העתיקה. אנחנו עובדים בפיתוח בית העלמין ואיתור מצבות בליובאוויטש כבר למעלה מחמש שנים, תוך התייעצות עם הרבנים על כל צעד ושעל".
בימים אלה, בתום כשנה וחצי של עבודות, שוחזר בית הכנסת ההיסטורי של החסידות, בדרומו של המבנה שבו טמונים האדמו"רים, כפי שהיה בעבר, כאשר הכניסה מבית הכנסת אל הציונים נמצאת בצפון בית הכנסת וחלון גדול מאפשר לכהנים – שעד כה לא ניתנה להם האפשרות הזו – לראות את מקום מנוחתם של האדמו"רים. הקהל הקדוש יכול גם להתפלל וללמוד במקום ואף הוצבו שם ארון קודש וספרייה.
"אני מתרגש מאוד על הצלחת השחזור וגם על כך שכהנים יוכלו להתפלל שם, בסמוך מאוד לאוהל הקדוש".
למרות הקורונה והמשבר הכלכלי בעקבותיה, גורמים בחב"ד ומחוצה ממשיכים לעמוד לימין הפרויקט, כשבראשם עומד ארגון 'גדר אבות' מיסודו של הרב משה יוסף רובין מקימפולונג זצ"ל והכל במימונו של הנגיד הר' יוסף יצחק הלוי פופאק מניו-יורק, בהשתדלות הרב מנחם מענדל הלוי לוין.
יצוין כי בנוסף לבניית בית המדרש הצמוד לציון, נסללה גם מדרכה ראויה לשמה – שחסרונה הורגש היטב עד כה – מהכניסה לבית העלמין ועד למבנה החדש והדבר יסייע בעד אלפי היהודים המגיעים מידי שנה להשתטח על קברי הצדיקים בליובאוויטש, שמספרם עולה כל העת.
