דמות מופת: לאחר יסורים קשים ומרים – הרה"ח רבי נפתלי גרינבוים זצ"ל

בצער ובכאב רב התקבלה בשבוע החולף הידיעה המרה והקשה על פטירתו של הרב החסיד מפארי ויקירי קרתא דשופריא הרה"ח רבי נפתלי גרינבוים זצ"ל. בשבוע החולף בשעות הלילה המאוחרות השיב רבי נפתלי גרינבוים זצ"ל את נשמתו ליוצרה, לאחר שנים ארוכות של סבל ומכאוב. בכך תמה מסכת חיים מופלאה רצופת עשייה ברוכה לכבוד ה' יתברך, כאשר רבבות אלפי יהודים זכו במשך השנים ליהנות מפירות פעולותיו ומפעליו, ואשר ברוב המקרים אף לא נודע כי הוא זה שעומד מאחורי הפעולות הכבירות.

הרה"ח ר' נפתלי גרינבוים זצ"ל נולד ביום כ"ג אלול תשי"ג בעיר חיפה לאביו הרה"ח ר' ישראל מרדכי גרינבוים זצ"ל, מנהל סמינר בית יעקב ברחובות רבות בשנים, ומגדולי העסקנים בפעולות אגודת ישראל במשך השנים בקפריסין ובארה"ק, ולאמו תבלחט"א מרת אסתר דבורה תחי'. בהמשך עברו להתגורר בעיר רחובות. את שנות הישיבה הקטנה עשה בישיבת מחנה אברהם – חוג חתם סופר, שם התקשר בעבותות עוז לכ"ק הרה"צ רבי יצחק שלמה אונגר שצ"ל, קשר שנמשך עד יומו האחרון של הרב אונגר זצ"ל. מעניין לציין כי לאחר דברים שנשא ר' נפתלי זצ"ל באחת ההזדמנויות במשנתו של הרב אונגר זצ"ל בפניו, התבטא כי ר' נפתלי הוא היחיד שהירד לסוף דעתו והבין אל נכון את קצות דרכיו.

באותם שנים החל להסתופף בצל כ"ק מרן בעל האמרי חיים זצ"ל מויז'ניץ שם מצא את שאיוותה נפשו השוקקה, ושם בחצר הקודש נשאר בהתקשרות לב ונפש אצל כ"ק מרו בעל הישועות משה זצוק"ל, ולהבחל"ח אצל מרן אדמו"ר שליט"א עד סוף ימיו.

בהמשך עבר ללמוד בישיבת 'כוכב מיעקב – טשעבין', שם יגע על תלמודו, כאש בד בבד הוא מסובב בחצרות הקודש להסתופף בצל צדיקי הדור ולשאוב מבארם. חבריו מאותם שנים מספרים שתמיד היה הוא הרוח החיה בכל דבר שבקדושה, כשהוא טופח על מנת להטפיח ומשרה סביבתו אווירה של התלהבות ורוממות. פנקסיו מאותם השנים מעידים על היותו בחור 'מבקש' נעלה, אשר כל חייו סבבו סביב עוד אימרה מחזקת מצדיקים, ועוד חיזוק חודר כליות ולב. מלבד זאת אף היה מגיע מדי פעם לישיבת איטרי על מנת לקרב עוד בחורים לאור מרן הבעל שם טוב.

לאחר נישואיו עם נוו"ב תבלחט"א בת הרה"ח ר' דוד ברקוביץ זצ"ל, הקים את ביתו בעיה"ק ירושלים, הבית שעד מהרה הפך למרכז ממנו הסתעפו פעילויות חובקות עולם בכל העניינים והשטחים. את יסודות ביתו הקים על אדני התורה והיראה, בעוז ותעצומות על פי היסודות שקיבל וקנה מאבותיו ורבותיו, כאשר כל רוחות שבעולם לא יכלו להזיזו ממקומו. את אשו הגדולה הכניס ראשית כל בתוך פנימה, שם חינך את בניו ובנותיו שיחי' לתורה ועבודה בדרך החסידות בלהט אש קודש. בעצמות צאצאיו חקוקים עבודות הקודש שלו בכל עשיית מצוה, בהתלהבות ורוממות, בהתקשרות לצדיקי הדורות ועל דעתם, כך היה הקידוש, הדלקת נרות חנוכה, נטילת לולב וכל מצוה שעשה.

תפילותיו היו לאות ומופת, בדבקות ורוממות, במשך שנים ארוכות הייתה דרכו שהיה מניח טלית ותפילין מחוץ לבית הכנסת, ורק כאשר סיים את אמירת הקרבנות וכל שאר התפילות והתחינות שהיה רגיל לומר, היה נכנס להתפלל בישוב הדעת, זאת כדי שלא יתפתה להכנס למניין שכבר עומד באמצע התפילה. היה נזהר ביותר משיחה בטלה בשעת התפילה, ודאג שגם יהודים אחרים לא יכשלו בכך. ידידיו אומרים כי אף על פי שהיה גוער בהם על שהיו משוחחים, מעולם לא נפגעו ממנו, באשר ידעו כי הדברים נובעים מעומק לבבו באמת ובתמימות.

מיוחד ביותר היה בזהירותו המופלגת בשמירת הלשון, כאשר בני ביתו מעידים כי לא היה שייך לשמוע ממנו מילה על אדם אחר. גם כאשר סבל הצקות ורדיפות שונות במהלך החיים, קיים בעצמו מאמר 'המשכיל בעת ההיא ידום', ולא היה שייך לשמוע ממנו אף מילה על הנוגעים בדבר. לעיתים היו בני ביתו שומעים ממקומות שונים על פגיעות וכד', אך ממנו לא שמעו דבר. בניו מספרים כי כאשר רק היה נדמה לו כי מדברים בסביבתו מילה לא מספיק מכבדת על מאן דהו, היה הפשוט נעלם מהחדר.

כרכים שלמים ניתן למלאות מכלל ושלל פעולותיו למען כלל ישראל, יכלה הזמן והם לא יכלו, ונפרט אך מעט מהם. ארגון 'הצלה' בארה"ק, אשר הוא היה זה שיזם ובנה בעשר אצבעותיו במסירות נפש עליונה, אשר ממנו ומכוחו קיימים כל ארגוני ההצלה עד היום הזה. ארגון יד לחולה אשר פתח עשרות גמחי"ם לתרופות בכל רחבי הארץ. פעילויות לנוער במסגרת גרסא דינקותא – קאליב, ובהמשך במסגרת 'דגל ירושלים'. ישיבות ומסגרות לנוער נושר.

ככלל עיניו ולבו היו פתוחים תמיד לראות מה קורה סביבתו וכיצד ובמה ניתן לעזור לעוד יהודי, היה חי כל העת במין דריכות סמויה, מה עוד ניתן לעשות עבור הזולת. והכל בחן ונתינת הרגשה טובה לשני.

המנוח זצ" חיבר וליקט קרוב ל 80 ספרים, בכל התחומים, בפרט התפרסמה יצירתו המופלאה 'אוצר המדרשים' על התנ"ך, הספרים שנמצאים ברבבות אלפי בתי ישראל בכל העולם כולו.

כפי שהעידו כל מכריו הקו היחיד שהנחה אותו כל חייו היה אך ורק רצון ה' יתברך ממנו, בלי שום חשבונות שהם, לא העסיק אותו מה יאמרו הבריות, הן לחיוב והן לשלילה. כאשר ראה לנכון לעשות דבר מה וכאשר הבין שזהו רצון ה' ממנו, היה עושה את כל אשר בידיו על מנת להוציאו לפועל.

כתר זוהר בחייו היו שנים עשר שנותיו האחרונות, מעת נתבשר על המחלה שפקדה אותו, או אז עלה והתעלה במעלות האמונה והבטחון עליהם עבד כל ימיו בצורה מפעימה ומעוררת השתאות. סבל ויסורים רבים היו מנת חלקו במשך התקופה, ועל כל גל וגל שעבר עלינו נענע ראשו בקבלת היסורים באהבה באופן נעלה ומרומם.

תדיר היה שגור על שפתיו הניגון 'נאר אמונה', עד שאמרו בניו שכאשר שמעוהו מפזם שיר זה, ידעו כי כעת תכפו עליו יסוריו. במשך כל אותם השנים התגבר כארי לעמוד על משמרתו ככל שהייתה ידו משגת, לט וויתר על תפילה במניין כאשר אך התאפשר, ואף על טבילה במקווה הקפיד גם כשזה היה כבר כרוך במסירות נפש של ממש.

בתקופה האחרונה הלך ונחלש, עד שבאור ליום רביעי בשבוע החולף, השיב את נשמתו המזוככת ליוצרה. הלוויותו התקיימה בבית הלווייות שמגר, שם ספדו לו בבכי ונהי הגה"צ רבי יצחק משה ארלנגר שליט"א, הגה"צ ר' צבי מאיר זילברברג שליט"א, אשר המנוח זכה להסתופף בצילו במשך שנים רבות, ואף רב היה חלקו בהקמת וביסוס ביהמ"ד 'נחלת יעקב', הרה"ג ר' מרדכי פלדמן שליט"א רא"כ פרי עץ, אחיו הרה"ג ר' אברהם יצחק, ובנו הרה" ג ר' ישעי'. משם יצא מסע ההלוי' להר המנוחות.

הותיר אחריו את אמו תבלחט"א, נוו"ב תליט"א אחד עשר בנים ושתי בנות שיחי', אחים ואחות, נכדים ונינים.