קרוב למאה תלמידי ישיבת "אנשי מעמד" ורשת הכוללים שעל ידה התכנסו ביום ראשון ט' אדר למספד תמרורים ומעמד התחלת הש"ס לעילוי נשמתו הרה"ח רבי שלמה פיליפסון זצ"ל, בהיכל הישיבה בירושלים.
הספידוהו מרנן ורבנן ראשי הישיבה וחכמיה: ראש הישיבה הגה"צ רבי חיים שלום דייטש שליט"א התחיל את הש"ס אשר חולק בין חכמי ורבני הישיבה, על מנת לסיימו לקראת היארצייט הראשון. המספיד עמד בדבריו על גדלותו של ר' שלמה שהיה בבחינת אברהם אבינו, ששתי כליות היו יועצות אותו, וקם ועקר מאוהלו למען חינוך הילדים, וזכה להעמיד דור ישרים מבורך.
זקן המקובלים הגה"צ רבי ראובן גרוס שליט"א גדול הרמי"ם בישיבה המוסר שיעור יומי בעומק תורת הנסתר עשרות שנות בהיכל הישיבה, עמד על גודל הזכייה של ר' שלמה זצ"ל, כאשק מישיבת המקובלים "משכן בנימין" שהקים ע"ש אביו רבי בנימין ז"ל, יצאו רוב המקובלים בדורינו, כדוגמת: הגה"צ רבי דניאל פריש זצוק"ל בעל ה'מתוק מדבש' על הזוהר הקדוש, שפשט בכל תפוצות ישראל, הגה"ח רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א אשר נודע בטיב שיעוריו, ספריו ותלמידיו, הגה"ח רבי אביש ציינווירט שליט"א מחכמי הישיבה ובעל שו"ע הזוהר, ועוד מאות מקובלים מופלגי תורה ויראה שהעמידה הישיבה הרמה.
הגה"ח רבי יוסף צבי סגל שליט"א ראש כולל 'צמח צדק' וגיסו של ראש הישיבה הגה"צ רבי יוסף אלי' דייטש זצוק"ל, עמד בהספדו על גדלותו של ר' שלמה שהיה נושא הפכים: חכם מחוכם – ויישר דרך, שילוב נדיר שאינו בנמצא.
ראש הישיבה הגה"ח רבי שניאור זלמן דייטש שליט"א עמד בהספדו על גדלותו של ר' שלמה שמסר נפשו ועקר ללונדון למען חינוך הילדים, ואף בגולה המשיך בתנועה של מסירות נפש. הסתופף בצל הגה"ק מסאסוב זיע"א, כשראה שאין מי שינקה כראוי את המקווה בבית מדרשו, עמד הוא בעצמו וניקה המקווה דבר יום ביומו. היה קובע עיתים לתורה, ו"בעיני ראיתי כשהייתי בלונדון שהיה לו קביעות כל שבת ללמוד בחברותא עם יבדלחט"א הנגיד הרה"ח ר' בן ציון פרישוסער שליט"א בספר אור החיים הקדוש משך שעתיים וחצי בעיון ועמקות וזאת בשנות קדם, טרם נתחברו פירושים השווים לכל נפש לבאר צפונות ספר אור החיים הקדוש".
"ועליו ראוי לומר את דברי הגמרא: כשמת שמואל הקטן, אמרו עליו: "היי חסיד, היי עניו", אמר הרב דייט והוסיף: "יהודי שלא הפסיד יום בלי מקווה, תפילתו כמונה מעות. העסק הגדול שעשה משבת קודש כמו שהזכיר בהלוויה כ"ק אדמו"ר מטאש שליט"א בשידור חי ממעון קדשו, כאשר מחצות ערב שבת לא עסק כלל במסחר, ובאוזני שמעתי איך בליל שבת זימר ושיבח למי שאמר והיה העולם במשך כשלוש שעות, וחזר הדבר בסעודת היום ובמלווה מלכה".
"ומורשתו לדורות הישיבה הקדושה שהקים "משכן בנימין" אשר ממנה יצאו 120 חיבורים בתורת הנסתר המאירים את העולם, החל מהפירוש 'מתוק מדבש' על הזוהר, אשר הגה"צ רבי דניאל פריש זצוק"ל בעצמו אמר לי שהוא מכין את השיעור זוהר 3-4 שעות כל יום לפנות בוקר, ואח"כ היה מוסר את השיעור בהיכל הישיבה. ולפי השיעור והערות התלמידים חיבר את ספרו הגדול 'מתוק מדבש'. וכן יבלחט"א הגה"ח רבי אביש ציינוויורט שליט"א, שחיבר עשרות חיבורים בתורת הנסתר, וכל כניסתו לעולם הקבלה הייתה בישיבת 'משכן בנימין', כאן בעיר הקודש".
וברוך השם שזכינו ל"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", וכמאמר חז"ל: "כל המניח בן תלמיד חכם, כאילו לא מת". בנו הרבני הנגיד הרה"ח רבי בנימין שליט"א הממשיך דרכו בקודש בנשיאות הישיבה ומפעליה".
הגה"ח רבי אביש ציינווירט שליט"א, מחכמי הישיבה ובעל שו"ע הזוהר, עמד בהספדו שהיום שנקבע להספד ט' אדר, הוא תענית צדיקים בשו"ע, וראוי לספוד בו לאדם גדול כר' שלמה. כמו כן, העלה על נס את גדלותו של ר' שלמה שהיה איש חי ובחמימותו החזיק באהבת ויראת השם בכל מקום שהיה. המספיד חתם כאשר העלה מזכרונותיו, כשהיינו מסובים יחד בימי קדם בביתו של ראש הישיבה הגה"צ המפורסם רבי יוסף אלי' דייטש זצוק"ל.
הגה"ח רבי משה יאדלר שליט"א מחכמי הישיבה ובעל 'מאור השבת' עמד בהספדו על כך שבפרשת קרבנות 'הנשיאים' מצינו שבנשיא הראשון נחשון בן עמנדיב נשיא יהודה לא כתוב בתורה, אלא תואר "נשיא" ככל יתר הנשיאים. עוד הביא את ביאור 'אור החיים' הקדוש שתירץ שגדול מרבן שמו 'הצדיק' נחשון בן עמינדב, שמו כולל הכל, ותואר נשיא רק מגרע מזה
הרב יאדלר סיפר שכאשר מרן הגרש"ז אוירבך זצוק"ל כתב מכתב למרן הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל, הוא התלבט איזה תארים לכתוב, ולבסוף כתב רק "לכבוד מרן רבי משה פיינשטיין שליט"א גדול מרבן שמו", דהרי השם ר' משה פיינשטיין – אין לך גדול מז, וכל המוסיף גורע. כמו כן המנוח ר' שלמה זצ"ל אין צריך להאריך ולהכביר במילים, וכתלי הישיבה שייסד הם אלה שיעידו על גדלותו ועוצם פעליו.
גם הגה"ח רבי יעקב רבינוביץ ר"מ בישיבה עמד בהספידו על כך שחוץ מגדולתו של הנפטר, שהיה שלם בכל דרכיו וחסיד במעשיו, הנה – "מציון תצא תורה". הוא ייסד את הישיבה שהעמידה מאות מקובלים מופלגי תורה ויראה.
לאחר ההספדים עלו חכמי ורבני הישיבה למקום מנוחתו במרומי הר הזיתים, זכר צדיק לברכה.
צפו בגלריה מהמעמד ומהעלייה לקברו. צילום: קובי הר צבי
