"התחלתי להכין שבת וקיוויתי שבעלי יכנס כל רגע" הטור המזעזע של ליבי (25)

העוף הגיר נוזלים על השיש. תפוחי האדמה התגלגלו על הרצפה ובת השנה זחלה ביניהם. בתווך ישבה ליבי וקבלה את הבשורה הקשה: מרדכי יואל לא יחזור יותר. אין אבא בבית. אין בעל. אין כלום - - -
  • עזרו לאבא ואמא לשמור עלי

    תוכן מקודם

  • שבט אחים גם יחד- הגיבוש. האווירה. החוויה. הרישום החל לקריית החינוך בכפר סטרין. הרשמו עכשיו >>>

    תוכן מקודם

  • גזירת מלך רשכבה"ג מרן שה׳׳ת הגר׳׳ח קנייבסקי שליט"א : ׳׳התורמים למגבית 'קופת העיר' עבור כלות עניות בסך 513 ש"ח, יזכו להתארס עד ראש השנה תשפ"ב.״

    תוכן מקודם

  • צפו: הבקשה המצמררת של ילד CP

    תוכן מקודם

"את ל"ג בעומר הזה אנחנו נזכור לעולם" אמר מרדכי יואל לחבריו בחיוך "שבע שעות מירושלים למירון! דבר כזה היה רק כשנסעו בסוס ועגלה…"

הם ישבו על האוטובוס שהזדחל באיטיות קיצונית על הכביש. כשהגיעו סוף-סוף הוא התקשר קודם כל לאשתו לעדכן אותה ואחר כך נסחף עם הקהל העצום להתפלל ולשמוח בתורתו של רשב"י זיע"א.

בדירת החדר הקטנה בירושלים השכיבה אשתו את שתי הבנות והתקשרה שוב, לספר לו שהן דווקא נרדמו יפה למרות שהוא לא נכח כרגיל בשעה זו. מעבר לקו היא שמעה מוזיקה מרוממת והטון של בעלה היה מרוגש …

הבוקר העיר אותה בשעה 9:00 בבוקר והיא נבהלה לראות את המיטה של בעלה ריקה. כותרות העיתונים צעקו על אסון, ברדיו דווחו על 44 הרוגים והידיים שלה רעדו ללא שליטה. היא חייגה לבעלה, שוב. ושוב. ושוב. הוא לא ענה .

לסיפור המלא הקליקו כאן>>>

טלפונים לאחים וחברים הניבו מידע מעודד: מישהו אומר שהוא ראה את מרדכי יואל אחרי האסון. הוא בסדר.

אבא בסדר!  היא חיבקה את הבנות הקטנות ובכתה בהקלה. הוא חי! צריך לחכות שיגיע, התחבורה משובשת ואולי איבד את הנייד שלו במהומה, אז הגיוני שעדיין לא יצר קשר. אבל הזמן עבר והוא לא הגיע. שוב טלפונים לכל מי שאפשר. לאט-לאט, התבהרה התמונה המחרידה. לאבו-כביר כבר לא אפשרו להיכנס אבל את האמת היא כבר ידעה.

הוא היה הכל בשבילה. המפרנס והדואג המעודד והמחזק. שניהם הגיעו מבתים עניים והתמודדו במציאות מורכבת ומרדכי נשא את משפחתו בכוחות מאומצים.

בשלוש לפנות בוקר עבד בסידור מדפים, בשמונה הגיע הביתה לעזור לאשתו ולקחת את הבנות לגנים. אחרי שחרית הוא רץ לתלמוד תורה שם לימד ילדים קטנים ורק אחה"צ זכה לשבת מול הגמרא כמו שכל כך אהב.

ועדיין היה קשה עם הכסף. קשה מאד. ההורים משני הצדדים לא יכלו לעזור והם שכרו דירת חדר עלובה.

עכשיו, היא חייבת את העזרה שלנו אלמנה שברירית עם שתי יתומות קטנות, כשהיא בעצמה מרגישה ילדה אבודה ומבוהלת…

אין שקל למחר, אין ממה לקנות טיטולים, לשלם מים ושכירות. הדירת העלובה לא ראויה למגורים ולמען בריאות הנפש מוכרחים להעביר אותן לדירה נורמלית יותר.

אנחנו חייבים לדאוג לשנים הבאות, שלא תהיינה קלות בכלל. אי אפשר להשאיר אותן לבד כל כך!

לתרומה הקליקו כאן>>>

כתבות קשורות

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן