מנכ"ל אתר הרשב"י אלי פריינד מעיד היום (שלישי) בפני חברי ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון. בעדותו, סיפר כי ממדרים אותו מן המידע הפיננסי של הועדה, וכי פולשים למיניהם ובעלי אינטרסים פוגעים בפעילות האתר.
הוא סיפר כי המשטרה דרשה להציב עמודים שימנעו כניסת רכבים מחשש לטרור. בנוסף, הקימו מחיצה חדשה ויקרה בחצר הציון, אך "אתרא קדישא לא נותן לחפור מעבר ל-40 ס"מ. אנחנו מגיעים לפשרות".
פריינד הסביר את הבעייתיות מבחינת השליטה במקום. "הגיע אדם בערב ההילולה, שם קרוואן בחלקה 22 (חלקה שאינה בסמכות פריינד) והתחבר בצורה פיראטית לחלקה 70 – חלקת הקבר. אני לא יכול לעשות שום דבר עם חלקה 22, כי זה לא בסמכותי, אני כן יכול למנוע ממנו לקחת ממני חשמל. הוא אמר לי: אני נמצא במירון לפני שאתה נולדת, מי אתה שתגיד לי מה לעשות. הגיעו שם עשרות אנשים עם המשפחה, וביום שישי הייתי צריך לנתק להם את החשמל והם נסעו הביתה".
"כל שבוע מגיע אדם ומציב מסך ענק מול המשרד לי, באזור ששייך למועצת מרום הגליל או לרמ"י או לקק"ל. רציתי למנוע את זה ולא יכולתי. ניתקתי לו את החשמל; בשבוע שלאחר מכן הוא הביא גנרטור קטן והפעיל את המסך והמוזיקה. זה מסביר כמה הבעלויות מורכבות. אם איזשהו ארגון מחליט לקחת עשרה אוטובוסים ולעשות מנגלים באתר – לא מתאמים אתי, לא מיידעים אותי, ופשוט נוחתים באתר".
בעדותו תיאר מדוע אין תמרורים באזור הציון. "בא חבר מועצת מרום הגליל, שאומר: אני עולה לתפילת ותיקין; מה פתאום שאני אסע שתי דקות? באותו רגע, המועצה מתנגדת. ממילא תוכנית התמרור תקועה וממילא אין אכיפה, אפשר לנסוע איך שרוצים, אפשר לחנות איפה שרוצים".
"לי כביכול אין קשר לחלקות האחרות, אבל דה-פקטו בשטח אני מנהל אותן. המרכז הארצי למקומות הקדושים טען, כי מאחר שכל האנשים מגיעים לקבר – שזה חלקות 12 ו-70 – אני אחראי על כל האתר. החלקות הן שבעה דונמים; כל האתר הוא 25 דונם. הם לא סגורים על כל נושא הבעלויות".
"שאלתי: אם ילד נופל מסביב לאתר; מי האחראי? היועץ המשפטי של המקומות הקדושים, ארז בן-דוד, אמר: זה בבעלות קק"ל, לנו יש זכות רק בהילולה. שאלתי אותי: אז למה אנחנו מנקים שם? הוא אמר לי: זה בהתנדבות. אמרתי לו: מה זה בהתנדבות? אני שולח לשם עובדים, אני אחראי עליהם. ישראל דרעי אמר לי להפך – שהמרכז הארצי חכר את כל השטח. חפרתי ומצאתי איזשהו הסכם חכירה, שאני לא יודע אם הוא נחתם או לא, שהמרכז הארצי חכר אותו לחמש שנים".
לדבריו, "יש תקציב של 14.5 מיליון שקל לתקציב שוטף לניהול קבר הרשב"י. זה תקציב אחד ייעודי לניהול שוטף של קבר הרשב"י. מקבל אותו המרכז הארצי למקומות קדושים. המשכורת שלי משולמת על ידי ועדת החמישה, כל המשכורות האחרות משולמות על ידי המרכז הארצי, כולל העוזר שלי, שהמשכורת משולמת לו על ידי המרכז הארצי".
לשאלת השופטת בדימוס נאור הסביר מדוע אין לו מושג על תקציב האתר. "חלק מחברי הוועדה חשבו שמן הראוי שאני אהיה מורשה חתימה יחד עם אחד מחברי הוועדה. חבר אחד התנגד, השני אמר לדון בעוד שנה. מזכיר הוועדה הציע שאני אקבל לפחות קוד לגישה לצפייה בחשבון הוועדה באינטרנט; גם לזה הייתה התנגדות ונכון לעכשיו גם את זה אין לי. למיטב ידיעתי זה 100,000 שקל בחודש".
בתשובה לשאלתו של נאור על פתרונות אפשריים אמר פריינד, כי ברור שההדלקות אינן יכולות להימשך במתכונת הנוכחית, אלא שהן יהיו מחוץ לאתר. זו עמדתה של ועדת החמישה, הוסיף, אבל "איש אינו סופר את הוועדה בנושא ההדלקות". לדבריו, את כל ההדלקות יש להעביר לחניונים, חוץ מההדלקה המסורתית על גג הציון, על ידי האדמו"ר מבאיאן.
לסיום תיאר את תחושותיו בזמן האסון הנוראי. "בשעת האסון הייתי במתחם בני עקיבא. ראיתי צפיפות גדולה באזור באיאן, לפני האסון. עמדו שם שוטרים שעמדו על אבן בגובה 3 מטר ושלפו תינוקות עם עגלות, זה היה עוד לפני האסון. האמת, לא הצלחתי להבין איך אימהות הגיעו למקום עם ילדים כל כך קטנים, זה היה מחזה מחריד".
