מאות בחורים עומדים צפופים, אוחזים ידיים זה לזה ורוקדים בשיא כוחם. אגלי זיעה נוטפים ממצחם, המזגנים לא ממש מועילים בשלב הזה, אך נדמה שהדבר כלל לא מפריע למאות הרוקדים. זר כי יקלע באחד מלילות חול המועד סוכות להיכלה של ישיבת 'חברון' בירושלים ישפשף את עיניו בתמיהה, הישיבה הליטאית הכי נחשבת משילה מעליה את מעטה החשיבות ונהפכת לדבוקה אחת של ריקודים סוערים.
"אנשים בטוחים", יספר לנו אחר כך אחד מבוגרי הישיבה שלא מפספס כבר שנים רבות את מעמדי שמחת בית השואבה בהיכל הישיבה, "כי שמחת בית השואבה זה משהו שהומצא על ידי החסידים, אך ממש ממש לא, כל גדולי הדור הקודם שינקו את תורת סלבודקה וליטא החזיקו במנהג חשוב זה. היו שערכו את המעמדים הללו בליווי כלי זמר, שירה וריקודים, והיו כאלה שהתכנסו בסוכתם ואתרו את פרקי "שיר המעלות", כך או כך, זה מנהג שיסודותיו בהררי קודש".
ישיבת 'חברון' בירושלים מקיימת מידי שנה את שמחת בית השואבה בהיכלה, למעמד נוהרים אלפים מכל רחבי העיר שמגיעים לחזות בשמחה האדירה הזו, במראה הכל-כך יפה הזה שלא רואים בכל יום. מאות בחורי הישיבה רוקדים יחד עד כלות הכוחות בשמחה של מצווה אמיתית. התזמורת המורחבת שעומדת על הבמה המאולתרת מנגנת ללא הרף עד השעות הקטנות של הלילה.
בצדי היכל בית המדרש עומדים אברכים עטורי 'פראק' יחד עם ילדים צעירים ומתבוננים במחזה הזה. בשבילם זהו שמחת חג של ממש. הם יעדיפו להתבונן בדבוקה הליטאית הזו מאשר להתענג על תענוגים אחרים בחג שכולו קודש להשם. התזמורת שמנגנת בהיכל הישיבה הפכה ברבות השנים לפולמוס נרחב בהיכל הישיבה "מי ינגן השנה" היו מבררים בעולם הישיבות בערב סוכות, אך בשנים האחרונות מחליפים כמעט מידי שנה את הרכב התזמורת כך שכבר אין דרמה של ממש מי ינגן ומי לא.
כבר שעות לפני תחילת מעמד שמחת בית השואבה ניתן לראות רבים שנוהרים להיכל הישיבה שבגבעת מרדכי. בהיכל הישיבה ינצלו את המעמד הזה להגיע ולעלות למעונם של ראשי הישיבה שליט"א בכדי לקיים בהידור את מצוות "הקבלת פני רבו ברגל". בחורים רבים המתגוררים מחוץ לשערי העיר ירושלים יתברכו מראשי הישיבה ורק לאחר מכן יכנסו להיכלה בכדי לשמוח עם שאר בחורי הישיבה.
צילום: פלאש 90
עד שיעלה השחר
מעמדי שמחות בית השואבה בעולם הישיבות בירושלים לא מסתיים כל כך מהר, ניתן להסתובב בחוצות העיר במשך שעות ארוכות, לאורך כל לילות חול המועד סוכות, ועדיין, בהתחייבות, לא תספיקו לרקוד בכל המעמדות. די להביט בהצצה חטופה להיכלה של ישיבת "יקירי ירושלים" הספרדית ולהתבסם משמחת חג כדבעי. מאות הבחורים מכתרים את ראשי הישיבה הדורי הצורה ויחד מפזזים במרץ נעורים עד השעות הקטנות של הלילה.
המוזיקה רועשת, הקצב הולך ונהיה מהר מרגע לרגע, ודמה כי זוהי שעתם של מאות הבחורים, לרקוד יחד בליל חול המועד סוכות ולזכות להשתתף במעמד שמממנו היו שואבין רוח הקודש בזמן שבית המקדש היה קיים. אם בעבר שמחות בית השואבה היו מצויים יותר במגזרים מסוימים אזי שבשנים האחרונות המעמדים הללו נהפכו להיות נחלת הכלל. באותה הדרך ובאותה מתכונת. תזמורת, ריקודים ושירים עד לשעות הקטנות של הלילה, או אפילו עד שיעלה השחר.
ניתן אף לנדוד עד לשכונת רמות בירושלים, שם ישיבת 'בית מדרש גבוה – פינקל' שרק הוקמה לפני שנים בודדות וכבר הפכה לאחת מהישיבות המבוקשות חוגגת בשיא כוחותיה את מעמד שמחת בית השואבה. למעמד נוהרים אנשים מכל רחבי השכונה החרדית בכדי לזכות ולראות כיצד בחורי הישיבה העמלים על דלתות התורה והיראה רוקדים יחד עם רבותיהם ראשי הישיבה בחג זמן שמחתנו. הישיבה תביא מידי שנה תזמורת מורחבת שתנגן לאורך שעות רבות ותגרום לאווירת חשמל בהיכל הישיבה.
גם בשכונת בית וגן המרוחקת ממרכזה של העיר נוהרת כולה להיכל ישיבת 'נתיבות חכמה – וולפסון' שם מאות הבחורים בראשות ראשי הישיבה חוגגים את שמחת בית השואבה באחת מלילות חול המועד סוכות. הישיבה שנחשבת לאחת מהישיבות המובילות במגזר הליטאי סוחפת אליה המונים מכל רחבי השכונה ואף מחוצה לה שנהנים בכל שנה ושנה להעביר את שעות הלילה של חול המועד בין כתליה הגדושים בתורה ויראת שמים טהורה. המעמד כמו מרבית עולם הישיבות מלווה בתזמורת מורחבת אשר מנגנת ללא הרף עד שחוטפת אותם שינה.
צילום: פלאש 90
הקפות שניות
מלבד ימות החג בישיבות ספרדיות רבות נוהגים להשקיע יותר במעמדי 'הקפות שניות' ולא במעמדי שמחות בית השואבה. מיד במוצאי החג ינהרו המונים להיכלה של ישיבת "אהבת שלום" בירושלים העומדת בראשותו של המקובל רבי יעקב הלל שליט"א שם במשך שעות על גבי שעות רוקדים ההמונים יחד לכבודה של תורה ולומדיה. מחזה מיוחד הוא להביט בפניו של ראש הישיבה כשהוא רוקד בשלהבת אש קודש כשידיו אוחזות קרוב-קרוב את ספר התורה עם המעיל הלבן.
גם בישיבת "קול יעקב" בשכונת בית וגן הירושלמית יעדיפו לחגוג את מעמד ההקפות שניות במוצאי שמחת תורה, כשאנו מנסים לברר מדוע, התשובה היא יחסית פשוטה. "כמי שעמלים בכל השנה על התורה ועל העבודה, אין ראוי מלחגוג יחד עם ספרי התורה", יסבירו לנו. ואכן, כבר כשעה קלה אחרי צאת החג התזמורת המורחבת תתמקם על הבמה בהיכל הישיבה הירושלמית ותקפיץ את המוני המשתתפים עד שיאמרו להם "מנגנינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
ירושלים היא עיר שנותנת ללא סוף, פניה היפות נחשפות במלוא הדרתם בחגים ובמועדי ישראל, אך יופייה המושלם מתגלה במלוא הדרו דווקא בימי חג הסוכות. אווירת החג ששוררת ברחובותיה גורמות לכל אחד מאתנו לרצות להיות ירושלמי ולו לשבעה ימים בשנה בלבד. האורות שבוקעים מהבתים כולם בלילות החג צובעים את ירושלים בצבעים הגונים, כאלו שמתלבשים רק עליה. כלילת יופי משוש כל הארץ.
התוכן נעשה בשיתוף האגף לתרבות תורנית בעיריית ירושלים
