אסתר לא נולדה למשפחה קלאסית ואולי דווקא לכן היא יצרה קשר קרוב ואישי עם אביה.
"את אמא שלי הכרתי על כסא גלגלים, חלשה ומוגבלת. יכולתי לגדול בבית עצוב ומדכא אבל אבא עשה הכל כדי שאהיה שמחה" היא מספרת.
"הוא היה יוצא עם שתינו לקניות, מניח אותי בעדינות על הכיסא גלגלים וקושר בלון הליום על הידית. הייתי גאה בו הכי שאפשר, אהבתי אותו בכל נשמתי וידעתי שאלמלא הוא, הייתי מתגלגלת בפנימייה לחסרות בית"
ארבעה חודשים לפני נישואיה היא קיבלה שיחת טלפון מוזרה שהפכה את חייה לבלי שוב.
"אמא ביקשה שאחזור הביתה כי אבא לא מרגיש טוב, ביקשתי לה שתעביר לו את הנייד אבל היא ענתה בבכי מכמיר לב" היא משחזרת.
"בבית כבר לא פגשתי את אבא, רק שכנות שחיבקו את אמא והסתכלו עלי ברחמים. הבנתי שמשהו נורא קרה. אבא נפטר מדום לב לפני ארבעה חודשים, שבוע אחרי שהתארסתי עם הלל.
החודשים האחרונים היו קשים מנשוא ואני לא מאחלת לאף אחד להרגיש את הגעגוע והחלל שנשאר אחרי אובדן.
עוד שלושה שבועות החתונה שלי בתאריך שאבא ז"ל קבע עם המחותנים, אין לנו דירה לשכירות ואין לי כסף לאולם, קייטרינג, מוזיקה וצלם. אמא לא בעניין ואבא שתמיד אמר "את הדאגות תשאירי לי אסתילה…" הלך בלי לחזור.
אני מתביישת לבקש אבל אין לי שום ברירה, בבקשה תעזרו לי לשלם את המינימום שצריך בשביל הוצאות החתונה ולהגיע שמחה לחופה" היא מבקשת.
מגבית מיוחדת נפתחה לטובת אסתר היתומה מאב ושר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א ביקש לבוא לעזרתה ובירך את התורמים בברכות חמות: "וכל מי שיתרום לנישואיהם יזכה לפרנסה ברווח ובנקל"
