"דמעות 63 היתומים באו אלינו והקמנו עבורם קרן בועד הרבנים לצרכי נישואיהם
וכל מי שיתאמץ לתרום לצרכי נישואיהם 630 ש"ח יזכה לבני חיי ומזוני להשיא צאצאיהם ברווח גדול מתוך בריאות ונחת,
ולעשות שמחה גדולה בביתם, וינצלו מכל הצרות והמחלות ה"י, ויהי להם ולכל בני ביתם אריכות ימים ושנים ופרנסה ברווח ובנקל."
על מכתב ההמלצה חתמו אף כ"ק האדמו"ר מויזניץ ומרן ראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א שיזכה לרפואה שלמה בקרוב.
אסתר היא כלה יתומה מתוך 63 חתנים וכלות העומדים להינשא בחודש הקרוב. במילים פשוטות היא מתארת שנים של התמודדות קשה וכואבת:
"את אמא הכרתי על כסא גלגלים, חלשה ומוגבלת. יכולתי לגדול בבית עצוב ומדכא אבל אבא עשה הכל כדי שאהיה שמחה" היא מספרת.
"הוא היה יוצא עם שתינו לקניות, מניח אותי בעדינות על הכיסא גלגלים וקושר בלון הליום על הידית. הייתי גאה בו הכי שאפשר, אהבתי אותו בכל נשמתי וידעתי שאלמלא הוא, הייתי מתגלגלת בפנימייה לחסרות בית."
ארבעה חודשים לפני נישואיה היא קיבלה שיחת טלפון מוזרה שהפכה את חייה לבלי שוב: "אמא ביקשה שאחזור הביתה כי אבא לא מרגיש טוב, ביקשתי לה שתעביר לו את הנייד אבל היא ענתה בבכי מכמיר לב" היא משחזרת.
"בבית כבר לא פגשתי את אבא, רק שכנות שחיבקו את אמא והסתכלו עלי ברחמים. הבנתי שמשהו נורא קרה. אבא נפטר מדום לב לפני ארבעה חודשים, שבוע אחרי שהתארסתי עם הלל.
עוד שלושה שבועות החתונה שלי בתאריך שאבא ז"ל קבע עם המחותנים, אין לנו דירה לשכירות ואין לי כסף לאולם, קייטרינג, מוזיקה וצלם. אמא לא בעניין ואבא שתמיד אמר "את הדאגות תשאירי לי אסתילה…" הלך בלי לחזור.
אני מתביישת לבקש אבל אין לי שום ברירה, בבקשה תעזרו לי לשלם את המינימום שצריך בשביל הוצאות החתונה ולהגיע שמחה לחופה" היא מבקשת.
