מנהיג וקברניט עולם התורה: ארבע שנים להסתלקותו של מרן ראש הישיבה

בעולם היהודי כולו מציינים היום ארבעה שנים להסתלקותו לשמי מעלה של מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן זיע"א, אשר הסתלק לשמי מעלה בדיוק לפני ארבעה שנים בערב נר ראשון של חנוכה. דבר פטירתו היכה את העולם היהודי כולו בהלם כבד, ורבבות הגיעו לעיר בני ברק בכדי לחלוק כבוד אחרון למי שמסר את נפשו בעבור עולם התורה בדור האחרון. רחובות העיר בני ברק הושחרו מאדם, הדמעות זלגו שם כמים. כל אדם שהילך שם: אברך לצד ישיש, בחור חרדי לצד נער דתי. כולם הרגישו כי נפרדים המה מאביהם הרוחני – אבי אבי רכב ישראל ופרשיו.

מאז אמנם עברו ארבע שנים, אך נדמה כי עד עצם הים הזה, חסרונו של מרן ראש הישיבה זיע"א מורגש היטב בכל צעד ושעל בתוככי המגזר החרדי. הן במובן הרוחני, וקל וחומר במובן ובמישור הפוליטי. מרן הגאון רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן זיע"א היה קברניט עולם התורה במלוא מובן המילה. מילותיו היו מדודות, ביתו היה בית צר, אך כל הגה שהוציא מפיו יכל היה לגרום לסערה של ממש בעולם היהודי כולו. תשובותיו היו הרות גורל, ומעשיו כמו הנהגותיו בקודש היו מתקבלות בצימאון אדיר בעולם התורה כולו.

שקיעות בתורה
כבר משחר צעירותו ניכר היה הנער אהרון יהודה לייב שטיינמן בצימאון האדיר שהיה לו לעסק התורה, יכל היה הנער לשבת וללמוד ברציפות שעות על גבי שעות, בלי לשים לב כלל לשעון שמתקתק ומתקתק. בעודו נער בהיכל ישיבת "תורת חסד" בבריסק הרחוקה העידו עליו רבותיו ראשי הישיבה כי עדיו לגדולות ונצורות. גם בחלוף עשרות שנים, כאשר שמו היה נישא בהערצה חסרת תקדים בעולם היהודי כולו, הוא היה יושב בקיתונו הצר ברחוב חזון איש 5, גבו נשען על כסא עתיק יומין וראשו רכון על דף גמרא ישנה. כזה היה ראש הישיבה, אדם ששמו מרעיד את כל יושבי תבל, אך הוא די לו בסדרי לימודיו בלבד.

בהנהגה הציבורית
בשנת תשמ"ט עת הקים מרן ראש הישיבה הגאון רבי אליעזר מנחם מן שך זיע"א את מפלגת "דגל התורה" הוא ביקש ממרן זיע"א להצטרף למועצת גדולי התורה שהוא הקים. מרן זצוק"ל ששימש אז כאחד מראשי ישיבת פוניבז' לצעירים נענה בחיוב, וכבר אז הוא היה אחד המשפיעים הדומיננטיים בישיבות המועצת. ראייתו למרחוק וחרדתו הרבה לעולם התורה הפכו אותו לאדם שכל גדולי התורה היו ממתינים למוצא פיו. לאחר פטירתו של מרן פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זיע"א הפך מרן הגראי"ל שטיינמן להיות זה שינהיג את הציבור הליטאי.

בכי חסר מעצורים על חוק הגיוס
נדמה, כי אז נפתח עידן חדש בעולם התורה, ראש הישיבה שהיה כל ימיו חרד לעולם התורה ידע לשזור את ההנהגה הפוליטית בהנהגה התורנית. כך למשל בעת שעבר חוק הגיוס בעידן ברית האחים בנט-לפיד, ישב אז מרן ראש הישיבה בביתו, בתמונות שהופצו אז נראה היה כיצד ראש הישיבה פשוט בוכה בכי תמרורים על החוק המסוכן שעבר. נכדו הגאון רבי גדליה הוניגסברג סיפר לימים כי ראש הישיבה הרגיש את האחריות על כתפיו וברגע שהחוק עבר הוא פשוט מירר בבכי חסר מעצורים כפי שלא בכה מעולם. ניתן לומר, כי הרגעים הללו העידו כאלף עדים על האדם הענק הזה שהרגיש מהי האחריות לגורלם של רבבות בני התורה באשר הם.

בחירות – העתיד של עולם התורה
ראש הישיבה היה מתווה את דרכו של העולם החרדי. הוא כיוון רוחנית מפעלים כבירים רבים ובהם: מפלגת "דגל התורה", ארגון התשובה "לב לאחים", בד"צ "שארית ישראל", עיתון "יתד נאמן" ועוד ארגונים רבים ונוספים. כמו תמיד, היה זה מרן ראש הישיבה שבחוכמתו הרבה ידע לנווט את כולם בדרך הישר בלי לזגזג ימינה או שמאלה. יעידו על כך חברי הכנסת הליטאיים, כי בכל שאלה שהייתה רובצת על כתפיהם הם היו ממהרים לבית ברחוב חזון איש 5, שוטחים את השאלה, כבדה ככל שתהייה, ודקות לאחר מכן יוצאים עם תשובה ברורה ומנומקת.
לימים יספרו חברי הכנסת כי דבר זה חסר להדם עד למאוד. התשובות החותכות והירידה לפרטי פרטים. דעתו הפוליטית של ראש הישיבה הייתה שמרנית מאוד, תמיד הוא הורה להיצמד למפלגות הימין וחלילה מללכת עם מפלגות השמאל אשר אין להם ערכים של יהדות. בכל פעם, בערבי בחירות, היה מכתת ראש הישיבה את רגליו ומלהיב את ההמונים לצאת ולהצביע למפלגת "דגל התורה", גם כשהדבר היה קשה עד בלתי אפשרי היה יוצא מרן זיע"א ממעונו ונושא דברים חוצבי להבות בכינוסי הבחירות. הוא מיעט להתייחס למישורים האחרים ותמיד היה מתמקד בדבר אחר. "תוצאות הבחירות הם ישפיעו באופן ישיר על עולם התורה". אם צריך לסכם ניתן לומר כי גם כאשר הוא היה עסוק בדברים אחרים, מה שתמיד עניין אותו היה "עולם התורה".

יחסי דת ומדינה
מרן ראש הישיבה זיע"א היה בין המנהיגים הבולטים אשר צידדו כל העת בשלום. הוא היה בין היחידים שלא דגל בשיטת המלחמה ותמיד ביקש להגיע להסכמות בין הצדדים. בשונה ממנהיגים אחרים מעטים הם הפעמים שהוא הורה לציבור החרדי לצאת ולהפגין על משהו. כזה הוא היה, אדם שסירב להיכנס למהומות ודגל בשיטת ה"הידברות". מקורביו הגדולים סיפרו לאחר הסתלקותו כי בכל פעם שהיו מגעים אליו עם שאלות שהיו יכולות לעורר מהומות הוא היה מבקש קודם לדבר עם שני הצדדים בכדי להגיע לפתרון מוסכם בטרם יוצאים למלחמה.

המסעות אל מעבר לים
מרן ראש הישיבה זיע"א המריא מספר פעמים אל מעבר לים, חלקן היו מסעות משותפים עם כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א, מסעות אשר עד עצם היום הזה לא נשכחים מיהדות ארצות הברית. מקורביו סיפרו כי חלקים מהמסעות נועדו להחדיר לציבור את גודל השלום והפיוס שיש בין חצרות הליטאים לחצרות החסידים. מסעותיו אלו של מרן ראש הישיבה הפכו לשם דבר, כאשר אדם כה ישיש מוכן להקריב את מנוחתו בעבור עולם התורה בארצות הברית.
משתתפי המסע סיפרו כי בימים אלה מיעט מרן לעלות על יצועו, שכן בשעות הלילה הוא היה משלים את חוק לימודיו שהוא הפסיד במהלך היום כולו, שכן הוא היה מוסר שיעורים רבים בהיכלי התורה במשך כל שעות היממה. ראש הישיבה המריא גם לצרפת, ברלין, מקסיקו, ארגנטינה, פריז, שוויץ, בריטניה, בלגיה וגיברלטר בכדי לרומם את קרן התורה במקום. במרבית נסיעותיו היה מרן זיע"א נפגש עם אילי הון רבים ומתרים אותם למען לומדי התורה בישראל אשר היו אז במצוקה קשה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי.

איילת השחר
במחשבה שנייה אם נתמקד רק בהנהגתו הציבורית של מרן זיע"א, יהא זה לזילותה, כי הרי מי גדול לנו מרבי אהרון יהודה לייב שטיינמן זיע"א אשר היה שקוע יום ולילה בעסק התורה. במהלך חייו הוא חיבר חיבורים תורניים לרוב וקרא את שמם: "איילת השחר". החיבורים הרבים על התורה ועל חלקי הש"ס הפכו לנכסי צאן ברזל בעולם הישיבות, אשר עד היום שקוע באופן תמידי בספריו הבהירים. גם כעת, ממרחק ארבע שנים מיום הסתלקותו לשמי מעלה, נדמה כי רוחו עדיין מרחפת על עולם התורה אשר מסרב להאמין שראש הישיבה הלך ואיננו.

המצבה הפשוטה
עולם התורה כולו הוכה בתדהמה בשעת קריאת צוואתו של מרן זיע"א. הצוואה שנקראה ברעד ממשי על ידי המשגיח הגאון הצדיק רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א שירטטה בשורות מספר את דמותו הענקית של מרן ראש הישיבה. כי בסופו של יום כזה הוא היה: לא רוצה הספדים, לא רוצה כבוד, מעוניין להיטמן בין אנשים פשוטים וללא תארי כבוד על המצבה. "פ"נ ר' אהרן יהודה לייב זללה"ה ב"ר נח צבי זללה"ה שטיינמן" זועקת המצבה הפשוטה, חסרת התארים, אך כזו שמספרת יותר מכל את סיפרו של רבי אשר גדול מרבן שמו.