מרנן ורבנן חברי מועצת חכמי התורה בראשות מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן שליט"א, יוצאים הבוקר בקריאת קודש מיוחדת המתפרסמת בשער עיתון 'הדרך', ומעוררים בדבר חומרת האיסור בהליכה לערכאות.
במכתב כותבים מרנן ורבנן "הנה בעומדנו בערב שבת קודש פרשת משפטים, בה אנו קוראים את ציווי הקב"ה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", מן הראוי לעורר ולהתעורר בחומרת האיסור לדון בערכאות, ולחזק בכל תוקף קיום המשפט והדין בין איש לרעהו אך ורק על פי דין תורה ובבתי הדין.
רבותינו זיכרונם לברכה אמרו (גיטין פח:): "כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של גוים אף על פי שדיניהם כדיני ישראל אי אתה רשאי להיזקק להם, שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני גוים"".
"וכידוע חומרת האיסור בזה, כפי שפסק מרן בשלחן ערוך (חשן משפט סימן כו ס"א): "אסור לדון בפני דייני עכו"ם ובערכאות שלהם אפילו בדין שדנים בדיני ישראל ואפילו נתרצו ב' בעלי דינים לדון בפניהם אסור, וכל הבא לדון בפניהם הרי זה רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבנו עליו השלום"".
"ידוע לכל, כמה שעוררו בזה מרנן ורבנן מצוקי ארץ ובראשם גדול הדיינים מרן רבנו הגדול רבי עובדיה יוסף זיע"א, אשר בכל ימיו פעל לחזק את בתי הדין והיה מתריע בשער בת רבים מפני ההליכה לערכאות שהוא מהאיסורים החמורים, וחלילה לעשות כן".
"ופסק מרן רבינו זיע"א כי הוא הדין לבתי המשפט שאינם כדין של תורה, וכפי שהעלה בתשובותיו, וכתב: "ואין לחלק בזה בין כשהוא גוי ובין כשהוא ישראל" (יביע אומר חלק ב חו"מ סימן א אות ח), וכן פסק עוד "שדין בתי המשפט כערכאות של גוים" (יביע אומר חלק ז חו"מ סו"ס ה)".
"ומפני שרבו בכך הפרטים המשתנים ממקרה למקרה, על כן יש לדעת כי על פי דין תורה אין ללכת כלל לערכאות, אלא בהיתר מיוחד מבית דין חשוב וקבוע של שלושה דיינים הבקיאים, אשר יבחנו היטב את המקרה על כל פרטיו וצדדיו, ואם מתקיימים כל התנאים שהוזכרו בדברי הפוסקים (שצריך שיזמנו ג' פעמים לבית דין וכו'), והם שינחו אותו על פי דעת תורה כיצד לנהוג, וחלילה לאיש ירא שמים להיות מורה היתר בזה, וכידוע שהמוציא ממון על פי ערכאות הרי זה גזל גמור בידו, וגזל מקטרג בראש. ושארית ישראל לא יעשו עוולה".
"אנו פונים בזה לרבנים די בכל אתר ואתר, לעורר על דבר חשוב זה, ובפרט בדרשתם בשבת זו, להחדיר בציבור חומרת האיסור. וכן כל אשר בידו לחזק את קיום דיני התורה ובתי הדין, יפעל בזה בכל כוחו, וברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת".
"ויה"ר שזכות ההתחזקות בקיום דיני התורה כהלכתם, הקדוש ברוך הוא יסיר מעלינו כל דינים קשים ויקרע רוע גזר דינינו, ונזכה לגאולה השלמה בב"א, וכבר אמרו במדרש בפרשתנו כי ציון נבנית במשפט שנאמר "ציון במשפט תפדה". אכי"ר".
