האדמו"ר ממעליץ יעלה ביום ו' לציון זקינו האדמו"ר משאץ בלונדון

ביום כ"ב בטבת יחול יום ההילולא לכ”ק אדמו"ר הגה”ק רבי שלום מאסקוויטש משאץ זי”ע.

קרא עוד:

[postim]

תושבי לונדון יעלו במוניהם לפקוד את ציונו הק’ בבית העלמין בבית החיים בהענפילד. אליהם יצטרפו יהודים רבים ממדינות אירופה הסמוכות ואף מארץ ישראל וארה"ב המרוחקות ומכל קצוות תבל. אנשים המצפים לישועות וברכות בכל העניינים, יעלו לציון הקדוש, ישאו תפילה ובקשה, ידליקו נרות, ואף יקבלו על עצמם קבלה טובה. ומכאן ואילך נאמנים לצוואתו הפלאית ימתינו לישועתם הקרובה שוודאי לא תאחר מלבוא.

הרה"ק רבי שלום מלבד היותו איש קדוש וטהור בזכות עצמו, מופלא ביגיעה בתורה ועבודת השם – התייחס לגזע אראלים ותרשישים ונמנה על צאצאיהם של האדמו"רים בעל ה'שר שלום' מבעלזא, רבי יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב ורבי מאיר מפרימישלאן, זיע"א.

מסכת שנותיו עד הסתלקותו לשמי רום (כ"ב טבת תשי"ח) היתה כולה רצופה בקדושת התורה, בהתמידו בה משך שעות רבות וארוכות מידי יום ביומו. במכתביו שכתב לעת זקנה, בהיותו בעל יסורים נורא, כתב לאמור: "…האברים סובלים הרבה, הידיים, הרגליים, האצטומכא, הכבד – ומה זה עסק שלי, ידאגו המה כל אחד לעצמו… אבל ב"ה המוח והעיניים שלמים הם אתנו, יראו ויביטו בספרים הקדושים ויותר מזה לא איכפת לי מאומה. אין לי כח לדאוג על רמ"ח אברים ושס"ה גידים. יותר טוב לדאוג לחיותם הרוחנית, היינו מצוות עשה ולא תעשה, יה"ר שיהיו בשלמות…"

רבים נושעו על ידו כבר בחייו, אך פרסום שמו הלך והתפשט ביותר אחר הסתלקותו, בעיקר בגין סיפורי הישועות והפלאות שהיו נחלתם של המעתירים על ציונו. כידוע כתב רבינו צוואה מופלאה שציוה לרשמה ליד ציונו הקדוש ובה נכתב בין היתר:

…עוד זאת אומר בעניי, ידוע שתמיד רציתי להשיב רבים מעוון ולפעמים ב”ה עלתה בידי כהוגן רצוני בזה אי”ה גם אחרי פטירתי מן העולם הזה השפל לג”ע והיינו כן, מי שיצטרך ישועה ורפואה לו או לזולתו ילך על קברי ויעשה כזה, בבואו (טוב אם אפשר ביום שישי, ערב שבת קודש בבוקר) ידליק נר אחד עבור הנשמה שתלך ותודיע לי כי אני מתבקש. אז ידליק 2 נרות עבורי ויאמר המבוקש והשמות ברור שאלך לאבותי הקדושים שהם יעוררו רחמים לישועה ורפואה, אבל בתנאי כפול: שהמדובר או זולתו יבטיח לי להיטיב דרכו לשמים בדבר אחד.

מי שחנותו פתוחה בשבת קודש יבטיח לי שיסגור, מי שהיה מגלח זקנו בתער באיסור יעשה עתה במספריים…, אישה שגילתה שערות ראשה מעתה תבטיח לשאת שייטיל (פאה), איש בן תורה שאינו לומד יבטיח שמעתה ילמד בכל יום ויום ודווקא גמרא וכדומה כל אחד יבטיח איזה דבר טוב להטיב מעשיו. אז אי”ה אראה להשתדל לעורר רחמים אבל זאת ידעו כל הבאים אלי ויבטיחו כנ”ל, לקיים מוצא שפתיהם. לא לשטות אותי לשעתו ח”ו ח”ו כי אז אהיה ברוגז גדול ודי בעוה”ר ברמאות שיש בעוה”ז – אך לא בעולם הבא שהוא עולם האמת…”

ואכן הדברים המופלאים שנכתבו לפני למעלה מיובל שנים, פועלים את פעולתם ועם השנים הפך ציונו הקדוש בבית העלמין 'הענפילד' למוקד נהירה המונית ולתל תלפיות עבור המוני עמך ישראל שפוקדים אותו בכל ימות השנה ובפרט בימי שישי ויום ההילולא קדישא ויש בפיהם סיפורי הוד ומופת על ישועות גדולות שזכו להיפקד במקום קדוש זה לאחר ששפכו שיח וקיימו את הבטחתם.

השנה יוצא תזמון מעניין כאשר יום ההילולא קדישא יוצא ביום ו', לרגל ההילולא יוצא כ"ק אדמו"ר ממעליץ שליט"א המתגורר באשדוד לציון זקינו בלונדון להעתיר על עם ישראל.