וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים • מסכת חייו המופלאה של הגה"ח רבי יעקב דוד ויינטראוב זצ"ל

במלאות הימים מפטירתו של הגה"ח רבי יעקב דוד ויינטראוב זצ"ל בן זקוניו של הגה"צ החסיד המופלא רבי נח ויינטראוב, מוגשים בזאת סיפורי הוד על מסכת שבעים שנות חייו שהיוו דרך בעבודת ה' בתורה ובמידות טובות וישרות, לזיכוי הרבים

כתבות נוספות בנושא:

היסטוריה פלאית ומעמד פלאות
הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ: בויז'ניץ מציינים פתיחת ישיבה בארה"ב
לאחר שהלך ונחלש: הגה"צ רבי נח חפץ מרבני העיר צפת הסתלק לבית עולמו
החסיד הישיש אשר היה מראשי המשוררים בחסידות ויז'ניץ נפטר במהלך השבת
  • איך מזהים השקעה שווה ולמי אסור להשקיע?

    תוכן מקודם

  • ''ההורים הותירו אותנו לבד ברחוב - עברנו חיי סבל נוראיים": הכלה במונולוג מצמרר

    תוכן מקודם

  • דווקא אחרי תקופת הקורונה- הכנס שיעזור לך לגייס מתורמים חדשים>>>

    תוכן מקודם

  • איך עושים כל־כך הרבה כסף מסטארט־אפ?

    תוכן מקודם

קשה לכתוב ולהקיף את אישיותו הקורנת החסידית והפעלתנית שכל כולו אמרה תורה וחסידות במשך שבעים שנות חייו. חיים שהיו עמוסים בקדושה, טהרה, צדקה וחסד ללא גבולות והכל בחן ובנועם ובענווה בלתי ניתנת לשיעור בבחינת "ונפשי כעפר לכל תהיה".

נולד בברכת צדיקי הדור

אאמו"ר הגה"ח רבי יעקב דוד זצ"ל הכ"מ, נולד לאביו הגדול הגה"צ החסיד המופלא רבי נח גד ויינטראוב זצוק"ל איש סודם של צדיקי הדורות לעת זקנותו.

לאחר פטירת זוג' הרבנית הצדקנית ע"ה מזוו"ר תינה רבי נח גד בפני גדולי הדור זי"ע את צערו שלא זכה עדיין להביא בן זכר לעולם, וציווה לו ידיד נפשו הקוה"ט כ"ק האדמו"ר רבי שלמה מזועיל זצוק"ל שיוסיף לעצמו שם נוסף על השם נח והבטיח לו שיוולד לו בן זכר. וכך הווה, סבי הרנ"ג הוסיף את השם גד, ולאחר נישואיו בזוו"ש נולד לו בן זקוניו אבינו עטרת ראשנו רבי יעקב דוד ביום שבת קודש ח' אייר תש"ה.

סבי הרנ"ג זצ"ל שמח מאד בלידת בנו יחידו לעת זקנותו וקרא לו על שם אביו הרה"ק רבי יעקב דוד מרדומסק זי"ע. וכבר בספריו מזכיר את בנו ומאחל שיזכה לגדל את בנו יעקב דוד שיגדל לתורה חופה ומעשים טובים ויראה ממנו נכדים. אין לתאר את גודל השמחה הגדולה של סבי הרנ"ג בעת שנולד וגדלו כבבת עינו ממש, היה לומד עימו ומוליכו לגדולי ישראל על מנת שיתברך מפיהם. ברם סבי זצ"ל לא האריך ימים ונפטר בשנת תשט"ו כשאבינו היה בן עשר שנים.

רבי נח גד משמאל עם רבי מאיר מאמשינוב בשנת תרצדרבי נח גד ויינטראוב (משמאל) עם רבי מאיר מאמשינוב, תרצ"ד

לאחר פטירת אביו עבר לגור עם אמו בחיפה שם התחנך על ברכי הרה"ג רבי שבתי נחומוביץ זצ"ל, מחשובי תלמידי הסבא מנובהרדוק והמשגיח בישיבת תפארת ישראל שגדלו כבן ודאג לכל צרכיו הרוחניים והגשמיים. בשנות בחרותו עלה אבינו והתעלה במעלות התורה והיראה באופן מופלא בישיבות "תפארת ישראל" ו"תפארת הכרמל" בחיפה. חבריו מאותה תקופה מספרים על דמות ייחודית ומופלאה, הוא עסק כל היום בלימוד ומעולם לא הלך בטל, הייתה לו הבנה עמוקה ומופלאה בידיעות התורה ומאידך היה בעל מידות נאצלות ומידת הענווה והביטול בפני כל אחד ניכרה בו בעת לימודו בישיבה.

ראו מה הבריות אומרות עליו. דווקא במהלך השבעה שבאו המונים לנחם, אנשים שהכירו אותו במהלך שבעים שנות חייו הגדושים בלימוד תורה ועשייה רוחנית, חשנו עד כמה האבידה גדולה, כשאת הכול תמיד עשה בענווה יתירה ובצניעות מופלגה שאין שני לו.

בהקשר לכך מספר הגאון רבי מנחם צבי ברלין ראש ישיבת חיים עוזר בבני ברק שזכה ללמד אותו בישיבת תפארת הכרמל, וזוכר את ההבנה העמוקה שלו בתורה באופן יוצא דופן, ובשיעוריו הכתובים שאמר בישיבה הוא מזכיר מספר פעמים "והקשה לי הבחור יעקב דוד", ועוד מספר הרב ברלין, כיצד היה בעל מידות מופלאות, וכאשר לבחורים הצעירים בישיבה חסרו כסאות בחדר האוכל, ומידי יום היו צריכים להוריד מבית המדרש כסאות לתלמידים הצעירים, מי שהתנדב לעשות זאת בצורה הכי פשטנית היה הבחור יעקב דוד שלא חס על כבודו. בנוסף לכך סיפר הרב ברלין שזוכר שכבחור חסידי הקפיד בכל יום לפני התפילה ללכת למקווה והיה ניכר עליו משהו מיוחד באישיותו כבר בבחרותו.

סיפר הרב מליק שלמד עימו בתפארת הכרמל שזוכר את למדנותו המופלגת בשנות בחרותו בישיבה, "הוא היה ממעט בדיבור וניכר עליו שהוא פנימי מאד. כזה היה מילדותו".

נכדו של ראש הישיבה ב"תפארת הכרמל" הגאון רבי רפאל שפירא זצ"ל, שלמד עם אבינו זצ"ל סיפר במהלך ה"שבעה" עד כמה כבר בישיבה ראינו שמדובר בת"ח גדול שהאיר פנים לכולם, ולא לחינם דווקא יהודי כזה הצליח לקרב כל כך הרבה יהודים לאביהם שבשמיים בפעילותו במוסדות בני דוד בתל אביב.

בשנת תשכ"ד כאשר נגע המיסיון פשט את טלפיו בחיפה והתקיימה הפגנה של היהדות הנאמנה נגד המיסיון, ונערכו הפגנות סוערות בחיפה ומספר תלמידי הישיבה נעצרו וביניהם אאמו"ר זצ"ל, הם שהו בבית המעצר שלשה שבועות. והארץ רעשה וגעשה על המעצר הברוטאלי, אך בני הישיבה לא הסכימו להכנע לתכתיבי הכלא לעשות עבודות שירות וגם במהלך מעצרם ישבו והגו בתורה וניכר ובולט היה אאמו"ר כפי שמספרים חבריו שלא הפסיק להגות בתורה. אחד מחבריו לספסל הלימודים הרב מורגנשטרן סיפר שהיה עד למעשה שהעיד על יראת השמיים שלו כשאחד החוקרים שהיה עויין במיוחד לבחורי הישיבה חקר את אבינו זצ"ל לאחר המעצר, אבי לא הסכים לענות לשאלותיו ולהסתכל עליו. כאשר נשאל על ידי החוקר מדוע לא מסתכל עליו השיב לו שחז"ל אסרו להסתכל בפני אדם רשע, בתגובה החוקר סטר לו בפניו אך אאמו"ר לא התפעל מכך והמשיך בשלו.

הרב וינטרוב זצל

ממית עצמו באהלה של תורה

מיד לאחר חתונתו בשנת תשכ"ו נכנס ללמוד בכולל בית יהודה של הגאון הגדול רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זצוק"ל ועד מהרה נהפך לתלמידו חביבו. היה רושם את שיעוריו ורבים נהנים מהם עד עצם היום הזה משיעורי ר' מיכל שאבינו זצ"ל כתבם ברוב עמקות והבנה. על התמדתו המופלאה באותם ימים סיפר הרה"ג הרב יהודה ברית שהיה חברותא שלו בכולל בית יהודה, שמאז ועד היום לא היה לו חברותא מיוחדת שכזה, בהבנה עמוקה ובהירה בלימוד תורת ה' לשמה. הרב ברית שעמד בקשר שנים רבות עם אבינו ביכה תמרורים את פטירתו של אבינו שהיה אחד המיוחד בלימוד, במידות ובצדקות ופרישות מכל ענייני העולם הזה, והכל בצניעות ובענווה שלא מוצאים כמותה. "על רבי יעקב דוד אוכל לומר דבר אחד שהנסתר אצלו היה רב על הגלוי והיה מסתיר את עצמו בהסתר אחר הסתר", הוסיף הרב ברית.

האמונה שלו בזן ומפרנס את העולם כולו בטובו בחן ובחסד וברחמים הייתה כמו הסיפורים על הצדיקים הקדמונים, מעולם לא דאג לפרנסתו הגשמית וכל עניינו היה רק הצרכים הרוחניים, לימוד תורה לשמה, פעילות חסד והחזקת המוסדות של בני דוד בתל אביב. סיפר ידידו הרה"ג רבי ישעיה רפפורט שליט"א שזוכר שלאחר חתונתו אמר להם בפשטות שהיות ואין לו כסף די מחסורו הוא קונה את כל צרכיו לשבת קודש ועל פי הלכה הוצאות שבת ויו"ט אינם נחשבים ולכן אינו דואג כלל.

Scan10001

הרה"ק רבי מאיר מאמשינוב זצוק"ל (משמאל) יושב ליד הרב יעקב דוד ויינטראוב זצ"ל בחתונתו. מימין: רבי שבתי נחמוביץ זצ"ל מתלמידי הסבא מנובהרדוק וכ"ק האדמו"ר מסטריקוב זצ"ל וחותנו של הרב ויינטראוב הרב יצחק שלמה בן שלום זצ"ל.

"כשהגיע הרה"ק מאמשינוב לחתונה הוא אמר לרבי יעקב דוד ויינטראוב זצ"ל אני מגיע לחתונה משני הצדדים גם מצד משפחת בן שלום שהייתה מגזע חסידי אמשינוב וראש המשפחה רבי יעקב דוד בן שלום (ברייאר) הקים את העיר רמת השרון שהייתה נקראת עיר שלום בהיווסדה, וגם מצד ויינטראוב שהיה ידיד נפשו של אביו הגה"צ רבי נח גד ויינטראוב. לחתונה הביא רבי מאיר'ל מאמשינוב מתנה  גביע כסף ואמר לרבי יעקב דוד ויינטראוב שהביא גביע כסף בשיעור חזון איש היות ואני יודע שאתה מקפיד על שיעור חזון איש".

טוב עין הוא יבורך

מידת חסדו וטובו עם הבריות הינו פרק שלם במידות שאפשר ללמוד מאאמו"ר. כל חייו האיר פנים לאנשים, מידותיו היו נאצלות, גם אלו שהכאיבו לו תמיד סנגר עליהם והעביר על מידותיו בבחינת ונפשי כעפר לכל תהיה. מי שהכיר אותו העיד שמידות כאלו זה דבר שאינו מצוי בדורותינו אנו.

במהלך השבעה סיפר אחד השכנים שהיה צריך להרחיב את ביתו, ולא היה שכן שלא התעניין ורצה לדעת מה ולמה והאם זה יפריע וכו'. השכן היחיד מכל הבניינים ששמח לקראתו היה אאמו"ר שאמר לו במאור פנים ובשמחה מה השאלה תרחיב כמה שיותר כמה שרק אתה יכול. בדברי הפרידה ממנו במהלך ההלויה סיפר הגאון רבי ישעיה רפפורט שליט"א שכ"ק האדמו"ר מסטריקוב זצ"ל אמר שאאמו"ר זצ"ל הגיע לדרגה כזו שאם ילך ברחוב ויראה יהודי שאין לו חולצה הוא יוריד ממנו את חולצתו וייתן ליהודי השני. כזה היה אבינו. כמה חולים ונדכאים אירח במשך השנים בביתו ונתן להם הרגשה שהם חבריו הטובים ביותר. וקיים בשלמות את הפסוק "הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית".

עם הרב אשכנזי סטריקוב נבורנארי"ד עומד (מאחור) לשמש את האדמו"ר מסטריקוב זצ"ל. נראים עוד: הגה"ח רבי מרדכי אשכנזי זצ"ל רבה של כפר חב"ד (מימין) והאדמו"ר מנדבורנא זצ"ל (משמאל)

במהלך ה'שבעה' הגיע יהודי שהיה מטפל ביהודי של"ע אינו בקו הבריאות הנפשית והגיע מתוך סקרנות לשמוע על הדמות המיוחדת של אבינו זצ"ל כי תמיד שמע מאותו יהודי שמטפל בו שהחבר הכי טוב שלו הוא הרב יעקב דוד ויינטראוב ולא הפסיק לשבח אותו כמה הוא היחיד שמקשיב לו ואירח אותו בכבוד מלכים. כמה יהודים קשיי יום מצאו אצלו נחמה, כמה התרוצץ עבור יהודים להשיג עבורם גמ"חים, לקח ערבויות עבור יהודים קשי יום ועזר להם. סיפר אחד ממנהלי הגמ"חים, שפעם התחייב ליהודי נצרך ערבות ואותו יהודי לא החזיר את הכסף, ואבינו שילם את הכל עד הפרוטה האחרונה ועשה את הכל בשקט ובמתינות כאילו לא קרה דבר.

חסד של אמת

סיפר אחיינו של אבינו שלמד בישיבת נזר ישראל של חסידי גור בתל אביב הממוקם ליד מוסדות בני דוד בתל אביב אותו ניהל אבינו, שזוכר כי תקופה ארוכה במשך חודשים רבים אאמו"ר זצ"ל היה רוכש מהישיבה ארוחת צהריים עבור גלמוד שהיה נצרך באותו תקופה לאוכל.

הרב נתן אלפר מבני ברק סיפר במהלך השבעה עד כמה אבינו היה גאון במעשי חסד לזולת וכמה יהודים הציל מרדת שחת כפשוטו והכל בפשטות ובאופן של מתן בסתר. "אינני יכול לפרט את מה שאני יודע", הוסיף הרב אלפר "אבל מעשי החסד שעשה במשך שנים רבות, הם בלתי נתפסים, והכל שלא על מנת לקבל פרס בלי שיצא לו מכך כלום, רק כדי לעשות טובה ליהודי…"

בהקשר לכך מצאנו מכתב מעניין שכתב הגאון בעל ה"קהלות יעקב" הסטייפלר זצוק"ל לפני ארבעים שנה "הן מע"כ הרה"ג היקר ר' יעקב דוד וינטרוב שליט"א עוסק במצוה יקרה לקומם איש רצוץ מאד כאשר יבאר הדברים בע"פ", ומבקש בהמשך המכתב לעזור לאבינו במצווה הגדולה שעוסק בה.

מכתב הסטייפלרמכתב הסטייפלר להרב יעקב דוד ויינטראוב זצ"ל

סיפר הרב דוד גולדברג שלמד אצל אבי בתלמוד תורה קרלין בתקופה שלימד שם, איך שבהזדמנות אחת א' התלמידים שכח להביא פרי מהבית, ואבינו הוציא מתיקו האישי את האוכל שהביא מביתו ונתן לו לאכול, ועד היום ניכר בו הרושם העז שנותר בו איך צריך לגמול חסד. לאחר שנים מספר הרב גולדברג כאשר למדתי בישיבת בית מתתיהו מול ביתו של אבינו, היינו בידידות, אני זוכר שבתקופתי נפתחה מכולת ליד הבית שלו ואמר לי כבחור ישיבה שצריך כעת לעודד את בעל המכולת החדש ולקנות דווקא אצלו כדי לעודד את אותו יהודי שיצליח בפרנסתו.

יהודי שכל כולו שמחה

שכנו דלת מול דלת הרב אינדורסקי כתב במהלך השבעה דברים נרגשים מתוך היכרות אישית שלמרות פער הגילים היה סמל ומופת לכולם. וכך כותב על אבינו: "סעודת השבת אצלו הייתה מתנהלת ביד רמה כאילו יושבת מסביבו משפחה של 15 נפשות או קבוצה של חסידים והוא בראשם. הרב זצ"ל היה שמח וחי והייתה התחושה שזו זכות להיכנס פנימה. רצינו שהילדים יראו מה זו שבת מה זו סעודת שבת מהו זמירות שבת. פעם שנכנסנו והצטרפנו לשירה הוא התפנה לספר סיפור ארוך לילדים על הבעש"ט ואנו ישבנו מרותקים. רבי יעקב לימד אותנו שיהודי לא צריך הרבה בשביל לשמוח. יהודי יכול לשבת לבדו עם הרבש"ע עם שבת קודש ואפילו בלי גשמיות כדבעי אלא עם נרות השבת עם חאלעטל של שבת עם זמירות של שבת.

"הייתה לו נשמה חסידית מבית אבותיו ואת תורתו ינק מגדולי ראשי הישיבות מהחוג הליטאי. התורה שלו היתה תורה של למדן אמיתי שידע מהי סוגיה מהי נידון בפוסקים מהי סברה ישירה ומה זה אמיתה של תורה וקורות ביתו מעידים כמה איש הספר היה. התורה שלו הייתה שייכת לת"ח אמיתיים עם פרישקייט ושאיפות. פעם בשנותיו האחרונות כשהרגיש טוב החליט ואמר "זהו מתחילים את הש"ס מחדש" ומידי בוקר היה קם למרות חולשתו הרבה לקראת בואו של החברותא איתו התחיל מחדש את מסכת ברכות.

בקיבוץ חפץ חיים

שלהבת אש קודש

"גם דקדוק הלכה שלו היה לשם דבר כמה פעמים סיפר לנו שהאדמו"ר רבי מאיר מאמשינוב זצ"ל קנה לו לחתונתו גביע לפי שיעור חזון איש כי ידע שהוא מקפיד על כך. פעם בנר חנוכה יצא שהדליק נרות חנוכה בבית הכנסת והסתפק בשאלה הלכתית ולא נח עד שהתקשר לאחד ממורי ההוראה לברר את העניין. מקרה נוסף שזכור לנו כשעל אחד הפתחים בבניין אם צריך מזוזה ויזם קניית מזוזה על חשבונו. במשך שנים רבות היה הבעל קורא אצל כ"ק האדמו"ר מסטריקוב זצ"ל והיה ידוע כמדקדק גדול על פי כל כללי הדקדוק.

"בעניין אמן היה מקפיד מאד שיענו אמן כדבעי ולא אמן חטופה ופעם צילם דפים שמעוררים על עניית אמן ושלח לתלות בבתי כנסיות.

"הייתה לו אמונת חכמים הוא היה חסיד אמיתי לבית סטריקוב. פעם בימים נוראים נבצר ממנו ללכת לסטריקוב, וביקש מאתנו שנעזור לו ולסדר מקום עבורו. בשנותיו האחרונות כשכבר לא היה מסוגל ללכת היה מתפלל בבית הכנסת של חסידי חב"ד ברחוב רבי אליעזר ליד ביתו ומשם חזר מידי שבת בסביבות 2 בצהריים מדושן ומלא עונג רוחני לאחר עבודת השם בתפילה ובלימוד מעמיק של הפרשה. היה חסיד אמיתי בשלהבת אש קודש בתפילה ובעבודת השם מתוך שמחה כל סיגו ושיחו ספוג באמונה ובערליכקייט ומדביק את כל סביבתו בחיות שבו". עד כאן דברים שכתב שכנו הרב אינדורסקי.

עם האדמור מסטריקובעם כ"ק מרן האדמו"ר מסטריקוב זצ"ל

בית וועד לחכמים

זכה אבינו שביתו נהפך ברבות השנים לבית וועד לחכמים וגדולי ישראל אהבו להשתעשע עימו ולשוחח עימו. כ"ק האדמו"ר מטאלנא זצ"ל כשהיה מגיע לבני ברק היה מתארח בדרך קבע בביתו ולא הסכים להתאכסן אצל אף אחד אחר. גם גאב"ד קוממיות הגאון רבי בנימין מנדלסון זצ"ל כשהזדמן לו להגיע לבני ברק בשנה לאחר חתונתו של אבינו זצ"ל אמר שאינו מוכן להתארח אלא רק בביתו של אבינו. כשהגיע לנחם במהלך השבעה הגאון רבי דב לנדו שליט"א מראש ישיבת סלבודקא שהיה מתגורר סמוך לביתו של אבינו זצ"ל והיו נפגשים בתדירות ומדברים בדברי תורה ומוסר, סיפר בהערצה על אבינו שראו עליו כיצד צריך להיראות יהודי ואמר שהזיכרון ממנו חייב להתבטא בהמשך ההליכה בדרכו המיוחדת.

בכל לבבך ובכל נפשך

קשה לתאר את עבודת התפילה שלו שהייתה בנעימות ובמתינות ובקול רם, הן בימות החול והן בשבת קודש בהשתפכות הנפש. כולם ראו כיצד ליבו בוער בשעת התפילה, אלו דברים שכל מי שחווה תפילה עימו היה עד לכך. תמיד עורר והקפיד שלא ידברו בשעת התפילה. דבריו שהיו יוצאים מהלב נכנסו אל לב השומעים כי ראו עד כמה הדבר כואב לו ואומר זאת מנהמת ליבו הטהור. והעידו על כך כמה וכמה מהמבקרים ב"שבעה" שבזכות אבינו זצ"ל רבים מאד קבלו על עצמם לא לדבר בשעת התפילה ולענות את עניית האמן כדבעי כי ראו עליו שהיה סמל ודוגמא אישית בעבודת התפילה.
הרביץ תורה וזיכה את הרבים.

קרוב לארבעים שנה עסק בפעולות של הפצת תורה מסירת שיעורים וקירוב ילדי השכונות בתל אביב והסביבה במסגרת מוסדות בני דוד בתל אביב. למען מטרה קדושה זו מסר את נפשו ומאודו והשליך את חייו מנגד, כי ראה בכל ילד יהודי עולם מלא ולא ויתר על כלום. במסגרת זו כיתת את רגליו לדאוג שיוקמו שיעורי תורה בשכונות בתל אביב. ובזכות פעילותו מאות ואלפים זכו לחזור לצור מחצבתם אודות לאהבה שהקרין על בני הנוער. רבני תל אביב שעבדו לצידו ונוכחו בפעולותיו למען הצלת בני הנוער מספרים על דמות של צדיק אמת שלא היה לו בעולמו אלא להכניס יהודים תחת כנפי השכינה.

הגאון הרב שמעון פרנקל שעבד עימו עשרות שנים מספר על אישיות מיוחדת במינה שלזכותו נזקפים מאות רבות של בעלי תשובה וסיפר כיצד רבי יעקב דוד פעל מתוך מסירות נפש ממש בעבודת קודש זו ללא תמורה ועליו אפשר לומר את הפסוק "ורבים השיב מעוון".

הגאון הרב שמעון אשר רבה של קרית שלום בתל אביב שזכה להיות שותף בפעילות של אבינו זצ"ל סיפר כיצד דמותו היוותה דמות יוקדת של חסיד מדורות קודמים, ומשמיים זיכו אותנו בדמות המיוחדת הזאת כשריד לדור דעה כדי שנדע איך להתנהג ושהיה עבורנו ספר מהלך של הנהגות ומידות טובות וישרות. ולא לחינם דווקא הרב ויינטראוב הצליח להשפיע על בני הנוער בתל אביב ולהשיבם לכור מחצבתם.

לקראת השלושים התכנסו רבים מבוגרי בני דוד בתל אביב ליום מיוחד לזכרו של אבינו זצ"ל שכיום הם אברכים שהקימו בתים של תורה. הם סיפרו בהתרגשות על דמותו של "רבי דוד" שהשפיעה עליהם עמוקות ומלווה אותם עד היום. "הוא תמיד קיבל אותנו איך שהגענו, מעולם לא הוכיח אותנו גם כאשר הפרענו לו, ל"רבי דוד" היה הכי חשוב שנבוא לשיעורי תורה ולבית הכנסת העיקר שלא נסתובב ברחוב ובשביל זה היה מוכן לעשות הכל וזה מה שתפס אותנו ובזכותו רבים מאד שינו את אורח חייהם" אמר אחד הבוגרים.

הרב איתן טסה ממגידי השיעורים בבני דוד בתל אביב במשך עשרות שנים מספר על ההיכרות הראשונה עם אבינו. "השלב הראשון שהכרתי אותו היה בשנת תשמ"ז, שנה אחרי שהתחתנתי, לימדתי בשדרות הר ציון בבית כנסת ישראלוב לימדתי קבוצת ילדים והיו לי המון קשיים. הרב ויינטרוב היה בא להתפלל מנחה וערבית והיה יושב לשמוע אותי. לא חשבתי אפילו לגשת אליו. אחרי מספר שיעורים שראה איך אני מלמד, היה מאד מרוצה ממני ושוחח עמי. סיפרתי לו על הקשיים שלי שאין לי פרנסה, ואז אמר לי הרב ויינטראוב שלא אעזוב את השיעורים עם הילדים וכי הוא יתמוך בי העיקר שאמשיך לפעול עם בני הנוער. נוכחתי אז לראות כמה השקעה הוא השקיע בכל השכונות של תל אביב שילדים ישתתפו בפעולות ובשיעורי תורה. כמה שיעורי תורה הוא עצמו מסר למרות העול הכספי שרבץ עליו. מעולם לא החזיק טובה לנפשו. הוא הביא במשך עשרות שנים את גדולי ישראל לדבר בפני הילדים והם מעולם לא סרבו כי ידעו כמה הצלה רוחנית הוא נותן לתל אביב. ומאידך מספר הרב טסה, אבינו זצ"ל הצטנע ולא רצה להתכבד בעבודתו, ותמיד ששיבחו אותו היה מתייסר מכך והיה מבטל את הדברים בתוקף, העיקר אצלו היה הרמת קרן התורה והיראה בעיר תל אביב וסביבותיה.

"את אהבת ישראל שלו אי אפשר לתאר, מוסיף הרב איתן טסה, כל דבר שהיה בקדושה היה אכפת לו. לימוד התורה היה הדבר הכי חשוב לו. לא עניין אותו שום דבר להנאת עצמו, לכן מאד נדבקתי בו. הוא היה חי בצניעות ובפשטות ותמיד נתן את כל אשר לו, לנו ולתלמידים. תמיד אמרתי לתלמידים של בני דוד אם תרצו ברכה וישועה תלכו לרבי דוד וינטרוב. מעולם לא החזיק טובה לעצמו למרות שאנשים ציערו אותו לפעמים, תמיד הבליג ומיד מחל להם העיקר שיתרבה לימוד התורה. נזהר עד הקצה האחרון מלריב ובעיקר לא לפגוע ביהודי. מאות משפחות של שומרי מצוות ביניהם יהודים תלמידי חכמים וראשי ישיבות הקימו דורות ישרים הודות לפעילותו שנערכה בשקט ובצנעה במשך עשרות שנים. קשה לי להבין איך הצליח להסתיר את עצמו ולהתנהג בכזו ענווה שלא מצויה בכלל בדור שלנו, מוסיף הרב טסה. למרות שהיה בעל ייסורים גדול מעולם לא דיבר איתנו על כך והתנהג כרגיל ולא התאונן והיה הדבר לפלא.

הרב טסה נזכר בסיפור שמראה עד כמה היה מתחשב בכל אחד ונזהר בכבודו ובפרנסתו, באירועים הגדולים של בני דוד היה מביא הרב ויינטראוב איזה אמן שלא היה מוצלח בלשון המעטה, ותמד שאלתי אותו למה הוא מביא אותו ועוד רושם אותו במודעות והיה משיב לי שאותו יהודי צריך פרנסה וצריך לעזור לו. ראיתי עד כמה רבי דוד ויינטרוב הוא גאון במידות. הוא היה ספר מוסר מהלך ודמות מופת שמכל תנועה שלו היה מה ללמוד, אומר הרב טסה.

אוהב את הבריות ומקרבן לתורה

סיפר הר' יובל תרשיש תושב תל אביב שהגיע לנחם ב'שבעה': לפני עשור שנים היינו קבוצה קטנה של בעלי תשובה בתל אביב ולא היה לנו היכן ללמוד, ביום בהיר אחד פגשנו את הרב וינטרוב כשרק שמע שאנו רוצים ללמוד תורה הוא נתן לנו מיד את המקום של בני דוד ללמוד ולא זו בלבד שנתן לנו מקום ללמוד אלא במשך שנתיים וחצי היה מוסר לנו שלש פעמים בשבוע שיעור בגמרא וחינך והדריך אותנו במאור פנים מיוחדת במינה והיווה לנו מורה דרך בעבודת השם ובהנהגה, וכל זאת בלא שביקש מאתנו שום תמורה והכל מתוך דאגה ואכפתיות. היום בזכותו אנחנו קהילה גדולה שמתפתחת ב"ה.

הקמת מכון באהלי צדיקים

אחד הדברים בהם התמקד אבינו זצ"ל בשנים האחרונות הוא הדפסת כל כתבי אביו הגה"צ רבי נח גד זצ"ל ופרסומם, וראה בכך מצוות כיבוד אב. בשנים האחרונות הפציר בי לעשות הכל ולההדיר את כל כתביו מחדש ועודדני בכך וראה בכך התגשמות חלום, כדי שגם הדור החדש יחיה על אותם דברות קודש שכתב אביו רבי נח גד מצדיקי הדורות. זכה אאמו"ר זצ"ל שחודשיים לפני פטירתו יצא לאור הספר הראשון בסדרה "אוצרות החן" על פרשיות התורה ובו אלפי אמרות קודש וסיפורים מגדולי החסידות. הוא ביקש ממני להקים את "מכון באהלי צדיקים" כדי להגשים את שאיפת חייו, ושמח שמחה גדולה על כך. ובכך אני רואה חובה קדושה למלא את רצון אבינו וקיום צוואתו הק' להדפיס את דברי אביו הגדול, ותמיד אמר לי שהברכה "יפוצו מעיינותיך חוצה" שקיבל מכ"ק מרן הגה"ק מליובאוויטש בר"ח תמוז תש"נ על הדפסת ספריו כוללת ברכה להמשיך במפעל להדפסת ספרי אביו רנ"ג ויינטראוב זצ"ל.

ברכת הרבי לרב וינטרוב"הרגע שנתן את הכח". עם כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע

לימוד תורה מתוך ייסורים

דווקא בשנותיו האחרונות שסבל והיה מדוכא ביסורים ראו עד כמה אהבת התורה בוערת בקרבו. למרות המחלה הקשה שעבר. הוא נסע מידי יום ללמוד בכולל קרקא בראשות הרה"ג רבי ישעיהו פרנקל שליט"א, וראו עליו כיצד הפך לאדם אחר כאילו שכח מכל ייסוריו וצרותיו, והיה מתעורר לחיות את הסוגיא בה אחז. אלו שלמדו שם מספרים בהתפעלות שדבר כזה הם לא ראו כיצד מתוך ייסוריו, הכל היה נעלם בעת הלימוד בכולל והיה ולמד מתוך חיות ובקול רם ובהבנת הסוגיא כאילו מדובר באברך צעיר. וכך היה גם בעת שהמטפלים בו היו לוקחים אותו לבית הכנסת לומר מזמורי תהילים היה אומר זאת בנעימה ובמתיקות כאילו אין לו בעולמו אלא את דוד נעים זמירות ישראל. אבינו זצ"ל השיב את נשמתו הטהורה והזכה מתוך ייסורים, ביו"ט ראשון דחג הסוכות והתקיים בו "רוכב ערבות שש ושמח בבא אליו נפש נקי וצדיק" וכפי שאומרת הגמרא במסכת סוטה שלמדנו בימים אלו בדף היומי על הפסוק "והקיצו ורננו שוכני עפר" שמי ששם את עצמו בעולם הזה כעפר יזכה להקיצו ורננו במהרה בימינו בעגלא דידן.

מצבה מצבתו בבית החיים סגולה פתח תקוה

כתבות קשורות

היסטוריה פלאית ומעמד פלאות
הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ: בויז'ניץ מציינים פתיחת ישיבה בארה"ב
לאחר שהלך ונחלש: הגה"צ רבי נח חפץ מרבני העיר צפת הסתלק לבית עולמו
החסיד הישיש אשר היה מראשי המשוררים בחסידות ויז'ניץ נפטר במהלך השבת
במעמד מרן שר התורה: אלפי תלמידי ישיבת מיר ציינו עשור להסתלקות ראש הישיבה
מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי: המיזם הייחודי ביום ההילולא שמכה גלים בעולם כולו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד • כותרות העיתונים – י"א בחשון ה'תשפ"ב
ביתר עילית: הפורצים נכנסו לבית המדרש החסידי וחיללו את קדושת בית הכנסת
אלפי החסידים הופתעו: האדמו"ר מבאיאן השתתף בסעודה שלישית בצאנז • תיעוד
ברוך דיין האמת: כ"ק האדמו"ר מסאווראן הסתלק במהלך השבת לבית עולמו
שִׁירַיִם מסכם את הנייעס השבועי: החדירה למעוז הגוראי והריקוד החריג של האדמו''ר
מספר השוהים במתחם הקבר יוגבל: כך נערכים במשטרה להילולת רחל אימנו
אבל בבני ברק: ראש הכולל הנודע שהיה גאון בתורה ובמצוות הסתלק לבית עולמו
סערה בישיבה הגדולה בעולם: המנהל והנשיא המיתולוגי פרש במפתיע מתפקידו
רה"י זעק בשיחתו על תלמידו שנהרג: "בואו ונשלח לו חבילות של מאה כתובות למעלה"
במהלך חתונת נכדתו: האדמו"ר מצאנז הכתיר את בנו לרב קהילת החסידות בארה"ב
במלאות עשור להסתלקות רה"י: במיר יערכו עצרת זיכרון בהשתתפות מרן שר התורה
מדיבורים למעשים • בניגוד לחוק: ארגוני הרפורמים משפצים בכותל

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו