לפני 29 שנה, בתאריך כ' מר חשוון תשמ"ז, דיבר כ"ק האדמו"ר מליבאוויטש זצוק"ל על חטיפת ילדי תימן. הרבי התייחס לחטיפת הילדים כאל עובדה מוגמרת והסביר כי מטרתם הייתה להעביר את הילדים על דתם. אתר JDN מגיש בפניכם את השיחה במלואה:
"ידוע ומפורסם לכל מה שאירע לפני שלושים־ארבעים שנה בעליית ילדי תימן וילדי טהרן לארץ הקודש: ילדים קטנים שעלו עם הוריהם ל ארץ הקודש – העלימו אותם מהוריהם, תוך כדי תירוצים שונים ומשונים חסרי שחר, שהילדים זקוקים לטיפול רפואי ומצבם קשה וכו', עד שהודיעו להם שהילדים נפטרו… וכל זה למה – מכיון שלא רצו שיתחנכו אצל הוריהם שהיו שומרי תורה ומצוות, כי אם, שיוכלו לחנכם כרצונם, תוך כדי ניתוק מוחלט ממורשת היהדות!
"לצורך מטרה זו – גוזלים ילדים מהוריהם! ומי היה אז בין אלו שעמדו בראש – יהודי מניח תפילין, ומתפלל ג׳ פעמים ביום, שומר תורה ומצוות בחייו הפרטיים, ואף על פי כן, לא זו בלבד שלא מנע זאת, אלא אדרבה – שיתף פעולה, והיה בין העומדים בראש שעשו פשע נורא זה!
"וכאשר הקימו קול צעקה, הייתכן, הרי זה מעשה היפך הצדק והיושר, היפך האנושיות לגמרי — השיבו: אנו הצלנו אותם ממות לחיים, ולכן, ילדים אלו הם שייכים לנו… ולא רק כמו אדם שהוא ״עבד כנעני״, אלא גרוע יותר – כמו חפץ השייך לרכושו הפרטי, אשר, אם רק רוצה, יכול לשרוף את החפץ, ובנדון דידן, שריפת הילדים, רחמנא ליצלן, לא שריפת הגוף, אלא שריפת הנשמה, להעבירם למולך, רחמנא ליצלן! מאות ילדים קטנים נעלמו עקבותיהם בתקופה ההיא, ועד היום הזה לא יודעים ההורים מה עלה בגורלם של ילדיהם, היכן נמצאים היום!
"גם כיום, לאחרי שלושים־ארבעים שנה, יש אפשרות לעלות על עקבותיהם של אותם ילדים, שכן, באותם משרדים שטיפלו בילדים, ישנם רשימות מדוייקות שבהם מופיעים שמותיהם של כל הילדים, לאן נשלחו וכו', הצרה היא, אבל, שלא רוצים לתת את הרשימות של שמות הילדים, והצרה הכי גדולה – שאין פוצה פה ומצפצף, בתקופה האחרונה נתעוררו אמנם אחדים לדרוש שיתנו את הרשימות של הילדים – אבל, לא היה זה אלא ״קול ענות חלושה״, ולא הועיל מאומה!
"ולא עוד, אלא שמיד באו אלו שעושים ״ליצנות״ מכל דבר, ועשו ״ליצנות״ גם מדרישה זו!… ובכן, עם ״לצים״ אין לדבר כלל, ואפילו לא לישב במחיצתם, כדברי דוד המלך בהתחלת ספר תהלים – ״ובמושב לצים לא ישב׳׳. וכבר אמרו חז״ל ש״כת לצים״ היא אחת מד׳ הכתות ש״אין מקבלות פני שכינה״!…
"ישנם הטוענים, שגם אם יתנו את הרשימות של הילדים, לא יועיל הדבר לתקן את המצב, להחזירם לכור מחצבתם, בהיותם ילדים שנולדו להורים שומרי תורה ומצוות — שהרי כבר עברו שלושים־ארבעים שנה שגדלו באווירה דהיפך התורה.
"ובכן, גם טענה זו אין לה מקום. זוהי אמנם עבודה קשה ביותר, אבל אף על פי כן בכל מצב אסור להתייאש מיהודי, ואף אחד לא יכול לקחת על עצמו את האחריות לבוא ולומר שבנוגע לפלוני ופלוני אי־אפשר לעשות מאומה כדי לקרבו לתורה ויהדות.
"ובמילא, כל זמן שלא עושים ככל האפשרי לתיקון המצב – הרי זה כמו שממשיכים לעשות אותו עוול ופשע, ומובן, שבעניין זה לא יועיל לעשות תשובה – שכן, עניין התשובה הוא בינו לבין קונו, אבל, לכל לראש יש לתקן את העול והפשע שנעשה לילדים והוריהם! ולאחרי כל זה, אם מישהו מעלה על דעתו שהתחרטו על המעשים שנעשו בעבר, ובודאי שלא יחזרו עליהם חס ושלום, ״לא תקום פעמיים צרה״ – יש לו טעות מרה: לא זו בלבד שלא מתחרטים על זה, ולא מנסים לתקן את המצב וכו', אלא אדרבה – בעצם היום הזה חוזרים ונשנים הדברים בקשר לילדי טהרן, ובצורה חריפה יותר, ואין פוצה פה ומצפצף, ובמיוחד אלו שאמורים לייצג, כביכול, את דרישותיה של היהדות החרדית – גם הם יושבים מנגד, ואינם עושים מאומה!!
"חוב קדוש על כל מי שיש ביכלתו לעשות כל התלוי בו למנוע ולעצור את גזילת הילדים המתרחשת בהווה, ונוסף לזה, להשתדל לתקן גם מה שנעשה בעבר. ואלו שאין ביכולתם לפעול בעניין זה – יגבירו את הפעילות בעניין החינוך, כאמור, להשתדל שילדי ישראל יקבלו חינוך יהודי ברוח התורה, ולא לחסוך כל מאמץ והשתדלות כו' (כפי שניתן ללמוד מהצד שכנגד…), שהרי מדובר אודות פיקוח־נפשות!
