בטקס חגיגי בבית הנשיא בהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל, שרת המשפטים איילת שקד, שר האנרגיה יובל שטייניץ, שר הפנים אריה דרעי ושר הדתות דוד אזולאי מונו היום תשעת הדיינים החדשים לבית הדין הרבני הגדול.
הדיינים שמונו לבית הדין הרבני הגדול הם
הרב יצחק אלמליח,
הרב רפאל אליהו הישריק,
הרב יעקב זמיר,
הרב אהרן כץ,
הרב ציון לוז-אילוז,
הרב מימון נהרי,
הרב מיכאל עמוס
והרב אברהם שינדלר, אליהם הצטרף הרב אליעזר איגרא שמונה לפני כחודש בטקס נפרד בבית הנשיא
נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין בירך את הדיינים הנבחרים ואמר "מעמד חגיגי זה מתקיים בעיצומם של שלושת השבועות, שבין י"ז בתמוז, לבין תשעה באב. משום כך תחושת החגיגיות הגדולה של כניסתכם לתפקיד רם ונישא זה, מהולה בכובד האבלות של ימי בין המצרים".
המשיך הנשיא ואמר: "במסכת בבא-מציעא, דף ל' עמוד ב', למדנו משמו של רבי יוחנן, ואני מצטט: 'לא חרבה ירושלים, אלא על שדנו בה דין תורה'. ועל כך תמהים בעלי הסוגיה: וכי היו צריכים דייני ירושלים לדון שלא על פי דין תורה? מדוע וכיצד הובילה עשיית דין התורה לחורבן ירושלים?
על כך משיבה הגמרא: 'שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו לפנים משורת הדין'. מעתה נאמר- לא חרבה ירושלים, אלא כי נהגו בה במידת הדין בלבד, ולא עירבו גם מידה של רחמים. הקביעה התלמודית הזו מצריכה עיון. האם לא מצווה הפסוק מספר דברים "צדק צדק תרדוף"? (דברים ט"ז, פסוק כ'), האם לא מתנבא ישעיהו "ציון במשפט תיפדה"? (ישעיהו א' כ"ז), מה מקום יש לרחמים כאשר אנו נתבעים לעשות משפט וצדק, האם לא נכון יותר ש'יקוב הדין את ההר'? אכן העולם עומד, ומוכרח לעמוד, גם על הצדק והדין. גם על הדין, אולם לא רק על הדין.
דווקא בימי בין המצרים, משמשת הסוגיה ממסכת בבא מציעא, אזהרה ותזכורת לדייני ישראל ובתוכם גם אליכם, דייני ירושלים החדשים והנכבדים, בשעה שתשבו על כס הדין, אל תהססו לערב במידת הדין השקולה והמדודה, קורטוב נדיב ממידת הרחמים. זכרו נא, עבור בעלי הדין, דיני אישות ודיני גיטין, דיני נפשות של ממש המה- איש איש ונפשו, אישה אישה וכל מאודה וחייה. אל נא תקלו ראש בשליחותכם, ואל נא תדונו בה בירושלים בדין תורה בלבד, אלא מזגו בה גם מן החסד ולפנים משורת הדין."
נשיא בית הדין הרבני הראשון לציון הרה"ג הרב הראשי לישראל יצחק יוסף אחל "שנזכה כולנו לכוון, להציל ולפתור מצוקות של הבאים בשערי בית הדין. יש לשמוע את זעקת העשוקים. לחברי ועדת המינוי לדיינים הייתה אחריות כבדה אך זכות גדולה, נבחרו דיינים ראויים והגונים, תלמידי חכמים עצומים. בתקופתו של אבי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ישבו בבית הדין גדולי עולם כמו הרב אלישיב זצ"ל, ואנו מחזירים היום עטרה ליושנה. ראוי שחברי הוועדה ישמעו את הרבנים הראשיים ונציגי בית הדין הגדול בוועדה ויתחשבו מאוד בדעתם לפני שממנים דיינים. הם מכירים היטב את רמתם ויכולותיהם של המועמדים. גם על בחירת הדיינים נאמר "לא תכירו פנים במשפט" ולכן הבחירה צריכה להיות עניינית, לפי כישוריו של הדיין. אני מברך את יו"ר הוועדה השר שטייניץ שנהג אתנו ביושר והדיינים החדשים בבית הדין הרבני הגדול, שיזכו לקדש שם שמיים ברבים ולהאהיב את משפט התורה על עם ישראל."
הרב הראשי לישראל דוד לאו הוסיף: "אנחנו מרגישים שלמים מאד שכל אלו שנבחרו, וכל אלו שהיום כבוד נשיא המדינה, מינה אותם לתפקידם, כולם אכן הוכיחו לאורך כל שנותיהם את היותם תלמידי חכמים, את יראת השמיים שלהם, יראה שקודמת לחכמה; אכפתיות ורצון לא משנה השעה, היום, המצב ונכונות מתמדת לקום לעזור. הדיינים הללו כפי שהזכיר עמיתי הראשון לציון, צעירים ומבוגרים, גם מבוגרים שמביאים את הידע והניסיון שלהם לבית הדין וגם צעירים שמוסיפים כוח ורעננות, יהיו כל אלו בבית הדין."