האנשים הנמצאים מאחורי עדשת המצלמה נחשפים לראשונה: בועז בן ארי לא זוכר איזה תמונות הוא צילם וקובי הר צבי מתנתק מהרגשות כדי להפיק את התמונה הטובה ביותר

בועז בן ארי:

מתי התחלת לצלם? מה הביא לתחום זה? "בגיל תשע, הייתי אחראי על האלבומים המשפחתיים והייתי מתעד בעזרת מצלמת פילם שהייתה לי אז". בועז בן ארי נזכר בימיו כצלם בישיבה. "הייתי היחיד עם מצלמה, ובעל הפוטו היה חבר טוב שלי, שכן פרנסתי אותו היטב… בתקופה ההיא בה עלה כסף רב לפתח תמונות".

בהמשך לקח בן ארי הפסקה קלה מתחום הצילום. "התעסקתי במוזיקה ועריכת וידאו. בהמשך החיים, נשאבתי חזרה לתחום הצילום עבור אתרי האינטרנט הראשונים שקמו". את התמונות, הוא מספר בראיון למגזין JDN, הוא צילם בעזרת מצלמת הפלאפון 'נוקיה' שהיה לו אז…

מה האירוע הכי מרגש שצילמת בו? בועז בן ארי בוחר בתשובה ייחודית. "כל אירוע שאני מצלם ויש בו הורים לילדים מיוחדים – מרגשת אותי". והוא לא מדבר על אירועי התרמה לארגוני החסד הפועלים בתחום. כוונתו לאירועים שהוא מצלם, כמו חתונות לדוגמה, כאשר הוא נתקל במסירות בה מגדלים ההורים את ילדיהם המיוחדים, הוא מתרגש במיוחד.

עד כדי כך, שהוא מספר לנו כי אם הוא יודע מראש שיש הורים וילדים מיוחדים הוא מתחמק ומעדיף שלא לקחת על עצמו את הצילום באירוע. "זה מרגש אותי עד דמעות, ומפריע לי להתמקד בעבודתי".

האם יש תמונה שאתה מתחרט על כך שצילמת אותה? בועז בן ארי עונה בשלילה, ומסביר: "יש לי עשה ולא תעשה בצילומים. לדוגמה: לעולם לא אתעד דם, גם אם אפספס בגלל זה תמונות של פיגוע או תאונה קשה. אני מעדיף מראש להימנע מצילום במקומות העלולים להיות בעייתיים".

יש תמונה מסוימת שהיית מגדיר כתמונה הטובה ביותר שלך? בועז בן ארי מתחיל לצחוק. "בניגוד לשאר הצלמים, לי יש בעיה. אני לא זוכר מה צילמתי…". בן ארי אומר כי יש לכך גם מעלות. כך לדוגמה הוא מצלם תמיד באותה התלהבות כמו בפעם הראשונה.

קובי הר צבי:

מתי התחלת לצלם? מה הביא לתחום זה? "כל צלם יענה לך שמאז שהוא מכיר את עצמו…" עונה לנו קובי הר צבי. "אבל לצלם באמת, התחלתי לאחר לימוד הצילום המקצועי לפני כשמונה שנים".

מה האירוע הכי מרגש שצילמת בו? "מסע הלווית משפחת ששון. לראות שבע מיטות במקביל, זה משהו שאין לי מילים לתאר". "כבר צילמתי בהרבה לוויות", אומר קובי. "אבל כזה אירוע מרגש עוד לא צילמתי".

לדבריו, "בגדול אנחנו מפתחים סוג של מומחיות להתנתק מהרגשות על מנת שהם לא יפריעו לנו להתמקד בצילומים. גם באירועים שמחים, כמו בחג הפורים, אנחנו צריכים להישאר ממוקדים על מנת לתעד את התמונה הטובה ביותר".

האם יש תמונה שאתה מתחרט על כך שצילמת אותה? "במלוא הענווה, אני חושב שאני צלם מאוד מתחשב. מעולם לא צילמתי אדם בניגוד לרצונו ומעולם לא פירסמתי תמונה שלא הייתה אמורה להתפרסם. אני מאוד משתדל לשמור על כבוד המצולם אם כי תמיד אפשר לטעות. אנחנו רק בני אדם".

קובי אף מצהיר שהוא אינו מצלם אדמו"רים שאינם מסכימים שיתעדו אותם. "גם בלי קשר לכך שהם מנהיגי קהילות וגדולים בתורה, בא יהודי ומבקש בקשה בסיסית: אנא אל תצלם אותי. מדוע להתעקש ולצלם אותו בניגוד לרצונו?".

יש תמונה מסוימת שהיית מגדיר כתמונה הטובה ביותר שלך? "יש לי המון תמונות שבעיני הם איכותיות מאוד. אני אוהב את כל התמונות שצילמתי. מעדיף שלא להכריע על תמונה מסוימת".