הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד: לאחד שביקש ברכה לפרנסה, אמר רבינו מבקשים אחרי ברכת המזון הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד, השאלה מה הוא רוצה את ה"יפרנסנו" או את ה"בכבוד" • פנינים משולחן גבוה, מאוצרותיו של החברותא על מרן ראש הישיבה שליט"א

החברותא של מרן ראש הישיבה שליט"א, הגרמ"י שניידר, מביא בעלון "פרי חיים" עובדות מהנהגותיו בקודש, מעשיו ודיבוריו של מרן הגראי"ל שטיינמן. הוא מספר כי לאחד שביקש ברכה לפרנסה, אמר רבינו מבקשים אחרי ברכת המזון הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד, השאלה מה הוא רוצה את ה"יפרנסנו" או את ה"בכבוד", וכשאמרו שלא מחפש כבוד, אמר זה גם דבר טוב שלא מחפש כבוד.

ופעם העיר רבינו על מש"כ המ"ב שיתפלל שתהיה לו פרנסה בהיתר ולא באיסור, בנחת ולא בצער, בכבוד ולא בבזיון, למה מתפלל שיבוא בנחת ובכבוד, מה יקרה אם יהי' עם קצת בזיונות, ויהי' קשה, העיקר שיהי' בהיתר. ובהזדמנות התבטא רבינו לידידינו הדגול הר"ר יעקב וירזבינסקי שליט"א ס'איז נישטא קיין סאך ריינע געלט אויף די וועלט… אין הרבה כסף נקי בעולם… [א"ה למתבונן זה רש"י מפורש בפרשת השבוע, צדיקים ממונן חביב עליהן וכו' מפני שאין פושטין ידיהם בגזל].

איזהו נשך
לפני כשבועיים ויותר לקראת התחלת פרק איזהו נשך בדף היומי, בירך רבינו שיזכו ללמוד ולדעת הלכה למעשה. ולקראת סיום הפרק הזכיר את מה שמביאה הגמ' בעמוד האחרון דף ע"ה ע"ב, תניא ר"ש אומר מלוי רבית יותר ממה שמרויחים מפסידים, ולא עוד אלא שמשימים משה רבינו חכם [פרש"י לישנא מעליא נקט], ותורתו אמת, ואומרין אילו היה יודע משה רבינו שיהי' ריוח בדבר, לא היה כותבו. זאת אומרת שהם כועסים על משה רבינו. ותמוה מה הם רוצים ממשה רבינו, וכי אמר מפי עצמו, הרי הקב"ה ציוה את זה? אלא שלמעשה הם כועסים כביכול על הקב"ה, רק שלא יכולים להגיד את זה, לכן אומרים על משה רבינו.

[ודומה לדומה הביא פעם רבינו שאמר לו מרן החזו"א זצוק"ל שהחתם סופר לא היה רוצה להראות כלפי חוץ את גודל האהבה שיש לו לתלמידים, כי אמר שהרבה פעמים יש לאנשים טענות על הרב, ואינם יכולים לעשות לרב כלום, אבל אם היו יודעים עד כמה היא אהבת הרב לתלמידים, היו מצערים לתלמידיו כדי שעי"ז יכאב לרב! עד כדי כך היתה אהבתו לתלמידים [ומצא רבינו אח"כ בתולדות החת"ס דבר זה]. והחזו"א רצה להביא את זה בתור דוגמא עד כמה צריכה להיות האהבה לתלמידים, ובדרך זו הנהגת התלמיד היא אחרת.]

ואומר רבינו שיש הרבה מכשולות בענין רבית, שצריך להיזהר מהם, ובפרט ברבית דרבנן.

סוף דבר הכל נשמע…
מפעם לפעם משנן רבינו בקול את הפסוק האחרון בקוהלת "סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם". ואמר מילא אחד רוצה להיות גביר אפשר לברכו, אבל אם רוצה להשיג יראת שמים, קשה להשיג את זה. ומובא כמדומה בספרי החפץ חיים שאליהו הנביא הראה לאחד רחוב שמוכרים שם בשר לא טוב, בשר סרוח, וכולם קונים, וברחוב השני ראה שמוכרים בשר טוב, בשר נקי, ואף אחד לא מגיע.. וזה היה משל, והנמשל הוא שמצות שזה דבר טוב מאד, לדאבוננו לא מחפשים כל כך… ועבירות שזה… הה הה האיך שאנשים רצים אחרי זה. אוי וויי וויי…

וכשזרק אחד מהיושבים משפט, שכשהחזן מגיע לפסוק זה מתעוררים כל אלה שנמנמו באמצע הקריאה. לא הי' רבינו מרוצה לשמוע דברים אלו, ואמר אני לא יודע כזה דבר, אני יודע רק שאסור לדבר לשון הרע… ולדאבוננו כמעט כולם נכשלין בזה. בדיוק בחטא נורא כזה! וראה ברבינו יונה בשערי תשובה מה שכתב על זה.

שמות השוין
כמדי יום באים לשאול בנוגע לשמות שוין בעניני שידוכים, עפ"י הספר חסידים, והרבה פנים יש בזה, וכבר הזכרנו בגליונות שעברו. ובשבועות אלו נשאל רבינו אם יש להקל לא' שקשה לו מאד למצוא את זיווגו, כשיש שם נוסף ויתחילו להשתמש בו, ולא היקל בזה. והוסיף רבינו ואמר כי באמת לא הוזכר דבר זה בגמ' ואין בזה איסור, רק בספר חסידים כתב להיזהר מזה, אך היות וכבר נכנס הדבר שנהגו להקפיד בזה, זה נהיה כמו דין.